הקריטריונים של אריאל אטיאס

אטיאס - דואג רק לחרדים ועובד על כולם (חוץ מהתקשורת) בדרך? או שהקריטריונים החדשים שהוא מציע באמת יותר טובים ליהודים (החילונים)?

בעוד ארבעה ימים תיערך ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, ובין היתר יעלו בה הצעות ההחלטה על שינוי הקריטריונים לזכאות לרכישת דירה במכרז "מכיר למשתכן" ולזכאות לשכירת דירה בבנייה להשכרה במחיר מפוקח (ומפוכח).

הקריטריון של "מיצוי כושר השתכרות", המקובל כיום על-ידי משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר-דירה - לא נכנס להצעה החדשה.

עמית כתב שאנחנו נמצאים בשעת חרום, ובסך הכל מי כמוהו יודע. נראה לי שבתגובות שם הרגזתי כמה אנשים, אז במקום לעצבן שם - אני אמשיך כאן...

צונזר

נכון שאני מפרסם מעט מאוד, אבל הנה בכל זאת משהו שלא ממש קשור לתכנון. 

 

(העמוד הראשי של ויקיפדיה באנגלית, הבוקר)

אילת או A1

ראש הממשלה הודיע היום ש-"רכבת שתגיע לאילת תוך שעתיים, תשנה את פני המדינה". בגלובס היה כתוב שהוא ביקש שהתכניות יושלמו תוך 3 חודשים. בהודעה לעיתונות הם משום מה השמיטו את לוח הזמנים הזה... 

אז נכון שבאילת יש יותר חדרי מלון מאשר בירושלים, אבל עם כל הכבוד לשיא שנשבר בכניסת תיירים, עדיין מדובר על כשליש מלינות התיירים בירושלים (ומספר התושבים דומה לזה של פסגת-זאב). רבאק - לירושלים אין "פוטנציאל אסטרטגי, כלכלי ותיירותי ענק"?? 

דעו לכם שאם אתם מגיעים מחר - טוב לא מחר - מחר אין בכלל רכבת לירושלים עקב עבודות או משהו... אז מחרתיים בשעה 8:00 בבוקר לתחנת הרכבת בתל-אביב, ומחפשים לאן לנסוע, אז לירושלים יקח לכם שעה יותר מאשר לבאר שבע או לנהריה!

(בקו המהיר - A1 - זה אמור לקחת חצי שעה)

בוויקיפדיה כתוב שלוחות הזמנים של הקו המהיר לירושלים היו כך:

תל-אביב - נתב"ג  -  העבודות החלו בשנת 2001 והסתיימו ב-2004

נתב"ג - כפר דניאל  -  2004-2007 (ועוד בתוך 2007 הקו למודיעין נפתח. ב-2008 הקו הוארך לתחנת מודיעין מרכז)

כפר דניאל - ירושלים  -  העבודות החלו בשנת 2005, אבל אז האוצר החליט שהרכבת מבזבזת כספי ציבור, והוויכוח על נחל יתלה התלקח, ו... ו...

טוב - גמרתי לקטר להיום

(בצילום המנהרה שיותר קרובה לירושלים - כאן. מהפתח שלה ישתרע גשר ענק אל ליפתא)

קריטריונים לזכאות לדיור בר השגה

אצל עמית בתוך המוני התגובות היה דיון קטן על הקריטריונים למחיר למשתכן. הדיון מזמן עבר לדברים אחרים, אבל אני (כמובן...) נשארתי עם השאלה של עמית - כמה משקי בית בישראל אינם עומדים בקריטריון של מיצוי כושר השתכרות. הדיון התעורר בעקבות הדיון של ועדת הכלכלה בנושא. פרוטוקול עוד אין, אבל הם הוציאו הודעה לעיתונות.

אם זה קריטריון, אז ברור שיש כאלו שעומדים בו ויש כאלו שלא, לא? אבל בכל זאת - בואו נראה על מי אנחנו מדברים כאן. (זהירות נתונים סטטיסטיים)

צפוף בעיר

בשבוע שעבר נערך באשקלון כנס מרחב. דיברו שם הרבה על הצפיפות בעיר ועל יתרונותיה, והיו גם כמה נתונים כמותיים על צפיפות בערים בישראל - בעיקר על כמה שהיא נמוכה, חוץ מאשר בבת-ים, בתל-אביב ובעוד כמה ערים "אמיתיות". פרופ' הלל שוקן טען שיש בישראל רק עיר אחת.

אני מסכים באופן כללי עם הכל (אולי חוץ מהטענה של הלל שוקן), ובמיוחד שדרוש ציפוף. אבל רצוי שהעובדות יהיו מדויקות. הבדיקה הכי מפורטת ומדויקת (ומעודכנת) שנערכה לאחרונה לגבי צפיפות בישראל הייתה למיטב ידיעתי בדוחות המעקב של תמ"א 35. מצויד בקצת ביקורתיות כלפי התמ"א שהחדיר בי לרמן, פתחתי את הדוחות ומצאתי כמה דברים מעניינים. גם לגבי העיר היחידה בישראל.

רכס לבן בולנתע

המדינה מקדמת בחשאי את תכנית ספדיה, כתב ניר חסון שלשום בהארץ. גם ב-NRG כתבו על זה. הרעיון הנוכחי הוא לשלב בתממ\1\30 העומדת (כבר שנים...) לפני אישור סופי, סימבול באזור רכס לבן, שיאפשר שינוי ייעוד בעתיד, במסגרת שינוי תממ. גילוי נאות: הייתי חלק מצוות התכנון של התממ.

קודם כל הרעיון מצחיק - בואו נזמין בתכנית שינוי עתידי לתכנית... זה כמו שתתכננו בניין חדש ולא יאפשרו לכם עוד קומה, אבל יכניסו הערה שאתם מוזמנים להגיש תכנית חדשה לתוספת קומה, כי לא הצלחתם לשכנע את הוועדה הפעם... ואחר-כך מתלוננים על הסרבול ואי-ההגיון במערכת התכנון. למה אנשי מינהל התכנון לא מוכנים לקבל את החלטות קודמיהם? בדיון בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) המענה על זה היה שלקראת שנת היעד של התכנית היא כבר תהיה מיושנת ולכן יהיה מותר, או רצוי, או מומלץ להגיש שינוי באזור רכס לבן (אולי בתלות בדו"ח מיצוי עתודות קרקע לבנייה - זה בהחלט משמעותי). עדיין יש כאן אבסורד - אם אנשי הולנת"ע חושבים שהם יכולים לראות את צרכי ירושלים מעבר לשנת היעד - שיתכבדו ויתכננו באמת, ולא יתקעו איזה סימבול שהוא טלאי שאולי בכלל תפור במקום הלא נכון.

כפל ארנונה

זה נשמע כמעט כמו הצעה תמימה שעולה בשיחת סלון ביום שישי, או בתגובות לכתבה על דירות רפאים: "אז שיכפילו להם את הארנונה!".

אבל הנה זה בדוח טרכטנברג, וזה בדיוק מה שהעירייה רוצה לעשות. היום (16:00) ועדת הכספים של העירייה דנה (גם) על הארנונה לשנת 2012, ובין היתר אמורה לאשר את הסעיף הזה (עמוד 53 בסדר היום, לחובבי הז'אנר). כל מדיניות הארנונה צריכה גם להתאשר במשרד הפנים, ולכן אישור וועדת הכספים היום לא יהיה סוף פסוק.

תל-אביב עושה בדיוק את אותו דבר. לגבי האפקטיביות של זה - הדעות חלוקות. רינה דגני (גיאוקרטוגרפיה) טענה בגלובס שהנזק התדמיתי יהיה רב בהרבה מהתועלת באיכלוס דירות ריקות.

לא ראיתי דיון בלגיטימיות של המהלך הזה. גביית מיסים לא אמורה להיות שוק חופשי, ואמור להיות קשר כלשהו בין מטרת המס לבין צורת הגבייה לא? מה הייתם אומרים על כפל ארנונה לנהגים שביצעו עבירות תנועה חמורות? או הנחה במס הכנסה לעובדי עירייה? בארנונה, דרך אגב, הם כן מקבלים הנחה קטנה. חיפשתי את הבסיס החוקי לגביית הארנונה. חשבתי שאמצא את מטרת הגבייה בפקודת העיריות - אם, לדוגמה, מטרת הארנונה היא מימון שרותים עירוניים, אז יש כאן בעיה קלה - הדירות הריקות צורכות פחות שרותים. מצד שני יש עלויות עקיפות גבוהות של דירות ושכונות ריקות - החל מתדמית, דרך הספקת דירות במקומות אחרים, ועד לשמירת הסדר ברחובות ריקים מאדם (ג'יין ג'ייקובס). כך או כך, לא מצאתי שם את הבסיס החוקי לגביית הארנונה...

אבל יכול להיות שבינתיים זה כבר עובד? יש מי שחושב שכן.

ודבר אחרון - יצא פוסט עם הרבה לינקים. אותי הריבועים הקופצים של snap קצת עיצבנו (לקח להם מלא זמן להיטען, אם בכלל), אז ביטלתי אותם, אבל אם לכם הם עזרו לראות אם הלינק שווה קליק, אז תגידו.