כמה עולה להיכנס למרכז העיר עם רכב?

אם כל רכב שנכנס למנהטן מעכב את כולם בכמה שניות או חלקי שניות, ומכניסים למשוואה גם את מספר האנשים ברכב, מסתבר שסך הזמן (שעות*אנשים) המתבזבז (מכל מכונית שנכנסת) הוא 3.26 שעות. זה הרבה זמן, והזמן עולה הרבה כסף. יוצא שכל מכונית יוצרת עלויות של בערך 160$. ממש מומלץ ללכת לקרוא את הפוסט במקור, ויש שם גם הפנייה לקובץ אקסל עם כל הנתונים.

החוקר שכותב את זה - צ'רלס קומאנוף (רוכב אופניים, ויש לו גם מיני-אתר) - ממשיך ובודק תסריטים, ומגיע לחלופה המועדפת:

• אגרות גודש בכניסה למרכז העיר, שמשתנות לפי השעה והיום (3$ במשך הלילה, 6$ ביום, ו-9$ בשעת העומס הקיצונית - בסופי שבוע מידרג דומה, אבל במחירים נמוכים יותר),
• מחיר הסאבווי גם משתנה לפי שעות היממה בצורה דומה
• מוניות לא משלמות אגרת גודש, אבל יש מס גבוה יחסית (שליש מסכום הנסיעה) שמתחלק בין המונית (3%) לבין רשות התחבורה העירונית (30%).
• אוטובוסים - חינם כל היממה

החלופה הזו יוצרת תועלות של 5.3 מיליארד $, ועולה 2 מיליארד.

יש גם דוח מפורט יותר כאן.


עניין אחר לגמרי:
ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה על עיר.אקדמיה - "האמת מאחורי הקמפיין לעידוד הגירה לעיר". גילוי נאות: התוכנית נולדה ומנוהלת במכון ירושלים. "החשיפה הגדולה" הייתה שהמילגה לשכר הדירה מגיעה בחלקה למשכירי הדירות. נו באמת... אה, כן - והסכום "זעום" - כנראה שהכותב מעולם לא גר עם שותפים. בקיצור - קיטורים בלי בסיס, שסתם מוליכים שולל את הקוראים. יותר טוב לשים פרסומת מאשר כתבה כזו. וחוצמזה - זה שהסטודנטים מקטרים (ובכל-זאת מצביעים ברגליים ושוכרים במרכז) זה חדשות ישנות - הנה כתבה מ-2007 שאמרה את אותו דבר.

קניונים ומרכזי הערים

איזה יופי - במשרד הפנים החליטו לנסות להחזיר את הקונים למרכזי הערים. אחת הערים שתקבל סיוע לשיקום מסחרי של המרכז היא באר-שבע. רק שבמקביל מוקם שם הקניון הגדול בישראל... שוב מסתבר שהכוחות הכלכליים עדיין כל-כך הרבה יותר חזקים מגופי התכנון, ותמיד המדינה תעסוק בשיקום במקום במניעת הנזק שגורמים אותם אינטרסים כלכליים (העיקר שהקניון יהיה "ירוק" - נו באמת)

אז באמת כל הכבוד, אבל במקום מינהל התכנון במשרד הפנים, הייתי ממליץ לועדות המחוזיות להימנע מאישור של קניונים בשולי הערים או גרוע יותר - מחוץ להן, אחרת לעד נעסוק בשיקום. אולי העיר הבאה תהיה נתניה? כמו שאומר אליאב (שאצלו ראיתי את כל הסיפור לראשונה) - לא לומדים.

ועניין אחר לגמרי:
העיר הים-תיכונית הנחמדה הזו היא עזה. כנראה שמקרוב זה נראה קצת אחרת.

לפני שבוע הפגננו בכיכר

כן - הפוסט הזה מאחר בדיוק בשבוע... אבל טוב מאוחר מלעולם, לא? בינתיים התייחסו להפגנה כבר בירושלים חופשיה, ובירושלים האחרת. היום אנחנו כבר אחרי הפאזה הבאה.
ההפגנה הייתה הפגנה של אחדות, הפגנת כוח, תמיכה בראש-העיר ובדו-קיום בשלום בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה החופשית. אני הרגשתי אחרת מבהפגנות קודמות.
ההרגשה הטובה נבעה (גם) מזה שידענו שמישהו בקומה 6 מקשיב לשירים ולצעקות, ושכמו בימים הטובים ההם (מתי זה היה בעצם?) לא חייבים לנהוג באלימות כדי שמישהו בעירייה יקשיב.
היו גם כמה אמירות צורמות, כמו ההתייחסות ללבוש "המאה ה-18" של החרדים (ואם הם היו מתלבשים בלבוש מודרני זה היה בסדר?)
מה שהיה מוצלח במיוחד (כן, גם תדמיתית...) הוא הריקודים בסוף ("שישו את ירושלים, גילו בה כל אוהביה").
גם אני הייתי אמור להגיד שם משהו, אלא שרשימת הדוברים התארכה ולא נשאר לי מקום. יותר טוב ככה - מה שהיה לי לומר לא ממש התאים. הנה הדברים בקליפת אגוז:

1. לחרדים בעיות דומות לבעיות של יתר האוכלוסייה - למשל ההגירה השלילית. החרדים מהווים 28% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת (בני 20+), וראה זה פלא - גם 28% מהמהגרים החוצה מירושלים (ממוצעים של השנים האחרונות). יעדי ההגירה שלהם אחרים כמובן - ביתר עלית, קרית ספר, תל ציון וכולי.

2. החרדים מתאפיינים בבדלנות - בחינוך, בכלכלה, ובמגורים. יוצא דופן באופן מסורתי הוא מרכז העיר, שאין בו הגמוניה לקבוצת אוכלוסייה אחת על פני האחרות. אין שום סיבה להתחיל בכפייה של החרדים במרכז העיר.

3. העיר ענייה בפעילות כלכלית. התוצר המקומי הגולמי מתעשייה לנפש בירושלים היה 5,600 ש"ח. הממוצע בישראל היה 11,500 ש"ח - פי שניים! ובתל-אביב 16,100 ש"ח. במיוחד עני בפעילות כלכלית הוא מרכז העיר, שהפעילויות עזבו אותו לגבעת-שאול, לגן הטכנולוגי ולכל מקום אפשרי. הדבר האחרון שמרכז העיר צריך עכשיו זה הורדת הפוטנציאל לפיתוח פעילות כלכלית נוספת.

כי הרי אותם אנשים שמגיעים לחנוֹת בשבת לא מוציאים כסף רק בעיר העתיקה. אם החופשה הבאה שלהם תהיה באילת או בתל-אביב, כי "בירושלים סוגרים חניונים בשבת", יפסיד גם בית המלון, כל יתר השרותים שצורכים תיירים, ובסופו של דבר כולנו. שלא לדבר על התדמית של עיר חרדית, שגורמת לנו הפסדים יום יום.

קטנות
שני פוסטים של אורבניקה אחד על קורס מטרופולין שהיה (עם קישור לקישור למצגות), ואחד לקורס שיהיה על התקציב העירוני (של תל-אביב כמובן). למה אין כאלו בירושלים?

וכאן הקליפ מההפגנה (תודה לירושלים חופשיה)

nextbus

מידע על האוטובוס הבא שמגיע לתחנה שלי, דרך הנייד - הנה זה בא (עוד לא אלינו).

זוכרים את האוטובוסים בירושלים? אז בארה"ב וקנדה יש כבר שירות של קבלת הזמנים לפי GPS, דרך אינטרנט, טלפון נייד, או SMS. אפשר אפילו לקבל מפה עם מיקומי האוטובוסים און ליין.

להכל מגיעים דרך nextbus.com (גם דרך הנייד).


(כן, הפתקים הקטנים זה אוטובוסים)

ירושלים חופשית

אחרי שבהפגנה הקודמת הייתי בספגטים (וננזפתי), אני מרגיש חובה לשתף אתכם בקריאה להפגין השבוע:

מהפכה מפדלת

ספר חדש טוען שאנחנו בעיצומה של מהפכת אופניים, ושהרוכבים משנים את הערים האמריקאיות. אפשר לקרוא חלק מהספר בניו יורק טיימס, ויש שם גם ביקורת עליו. גילוי נאות - לא קראתי, אבל מאוד התלהבתי מהעטיפה.

אז יש ערים שמתכננות במרץ (כמו ניו-יורק), יש כאלו שבהן ניטשות מלחמות על התכנון המוצע (כמו לוס-אנג'לס), ובפריז ה-Vélib מושך גנבים וונדליסטים. אצלנו נראה שמספר הרוכבים גדל מיום ליום, אבל לא נראה שהשבילים באופק.

רעיון: להפיק את הלקחים של פריז, ולהשאיר את האופניים בשטח הפרטי - לעודד מקומות עבודה להחזיק צי אופניים לשימוש העובדים. העובדים ישכרו את האופניים במחיר עלות התחזוקה או מחיר סמלי, ומקום העבודה יכסה את ההשקעה על-ידי הנחה בארנונה שיקבל מהעירייה. העירייה תרוויח מקומות חנייה, הפחתה בזיהום האוויר, וכל הדברים הטובים שאנחנו כבר משננים בעל-פה. רק חשוב שהעובד לא יאבד את "אחזקת הרכב" שהוא מקבל בתלוש. אולי אציע את זה למקום העבודה שלי לתחרות "מגיעים לעבודה בירוק". יש עוד 9 ימים...

אוטובוסים בירושלים

גוגל מפות פרסמו קווי תחבורה ציבורית בערים בעולם. הנה האנדרגראונד של לונדון, טורינו, ואפילו קצת בקהיר. אצלנו עוד לא... כדאי להצטרף לפעילות של 15דקות, שדורשים בין היתר מפת אוטובוסים עדכנית. אפשר גם להצטרף ליוזמה קטנה לנסות ליצור מפה כזו בשיתוף פעולה של כולנו. מי שרוצה להצטרף ליוזמה (הנה הטיוטה הראשונית) שיצור קשר במייל. אני מקווה שזה יצליח יותר מהאופניים (למרות שבינתיים אני רואה שהיו למפה הזו 13,000 צפיות :-)

ובלי קשר - אני לרוב לא נותן לינקים שלא קשורים, אבל כנסו רגע לאתר של israeli children - התארגנות נגד גירוש ילדים ישראלים של עובדים זרים.

עדכון מאוחר: מפת קווי אגד בירושלים שיצרו כמה אזרחים שאכפת להם