יום שישי, 20 באפריל 2007

הרכבת הקלה


עכשיו שהונפו שני חלקים מתוך גשר המיתרים המפורסם, רואה גם מי שלא מגיע אל מרכז העיר או אל רחוב הרצל או אל צומת הגבעה הצרפתית או לכל מקום אחר בו עובדים על הרכבת - את העבודה על הרכבת הקלה. מה מבטיחה הרכבת לירושלים?

אריה שחר המנוח אמר פעם כי זו הרכבת הקלה היחידה בעולם שחוצה את העיר מצד אל צד ולא עוברת אפילו במרכז תעסוקה אחד. הוא התכוון לכך שהקו הראשון - שהוא זה שנמצא בביצוע כרגע - עובר לא רחוק ממרכזי התעסוקה של העיר - אך לא ממש מגיע אליהם. הר הצופים - הדסה והאוניברסיטה, הר חוצבים, גבעת שאול, והדסה עין-כרם הם המרכזים העיקריים אותם "מפספס" הקו.

אז מה בכל זאת יוצא לנו מזה? קודם כל מרכז העיר - הקו עובר ברחוב יפו לכל אורכו, וניתן להניח כי הוא יפיח חיים ברחוב - גם בגלל שיפו יהפוך בחלק גדול למדרחוב. התחבורה מהשכונות הצפוניות, כמו-גם מקרית-יובל והאזור - אל המרכז - תהיה נוחה ומהירה יותר. האם זה מספיק כדי לקיים קו רכבת? לא בטוח. אבל אולי זה יספיק כדי לא לנטוש את הפרוייקט לאחר הקו הראשון - ולהמשיך אל יתר המערכת.

חוץ מזה - קיימות גם כוונות לגבי קווים המזינים ואוטובוס מיוחד רב קיבולת.

מפת המערכת המלאה כאן, ועוד המון מידע בוויקיפדיה - כאן

יום חמישי, 5 באפריל 2007

תושבי חוץ

מאז אכלוס "כפר דוד" שבממילא, ואולי גם לפני כן, נשמע החשש מפני תושבי חוץ הקונים דירות בירושלים וגורמים לשני תהליכים: עלייה לא ריאלית במחירי הדירות (מעט נתונים בידיעה ב-"מקור ראשון" כאן), והתהוות "מתחמי רפאים" העומדים שוממים רוב ימות השנה, ומאויישים רק כאשר תושבי החוץ מגיעים לשהות בדירה שקנו.

ניתן להניח שתושבי החוץ המרשים לעצמם להשאיר דירה ללא השכרתה משך רוב חודשי השנה, לאחר שנקנתה במחיר הגבוה משמעותית ממחיר השוק - לא חשופים ללחצים כלכליים כגון הנחות בארנונה למשכירים. לא ברור איזה מנגנון יכול לגרום לדירות להיות מאויישות משך כל ימי השנה. לגבי העלאת מחירי
הדירות הרבה מעל מחירי השוק - יאמרו אולי הכלכלנים כי השוק עושה את שלו, אך ההנחה היא תמיד כי האנשים נוהגים באופן רציונלי, או כזה שיביא למקסימום את רווחיהם. קניית דירה בעיר הקודש היא כנראה לא מעשה רציונלי.

אך כמה כאלו ישנם בכלל? עד כמה נפוצה התופעה? לאחרונה פרסם משרד התיווך "אנגלו-סקסון" כי אחד מכל ארבעה רוכשים הוא תושב חוץ (כאן). בכתבה מצויין גם כי ברחביה הנתון הוא אחד מכל שניים. יש לקוות כי הנתונים בפועל נמוכים יותר - למשל מפני שלא הובאו בחשבון רוכשים המתקשרים ישירות עם יזם או מוכר, או משרדי תיווך קטנים. לא ברור גם כמה מתושבי החוץ אכן מגיעים לדירתם בירושלים לחלק קטן מהזמן, וכמה מהם עוברים בפועל להתגורר בעיר
לפני מספר ימים פורסם מאמר בנושא בהארץ (כאן - כדאי מאוד לקרוא גם את התגובות).ץ

יום ראשון, 1 באפריל 2007

מתחם משרד החוץ

הדמייה של מתחם משרד החוץ שנמצא כרגע בבנייה - מתוך אתר ממ"י (כאן) בנוסף ל-600 יחידות דיור, עתידים לקום גם שני מלונות, בהיקף כולל של 600 חדרים.

לתשריט באתר ממי
לתקנון באתר ממי

עתירה שהוגשה נגד מינהל מקרקעי ישראל ונגד חברת ב. יאיר, על-ידי חברה שלא זכתה במכרז (כאן) - נדחתה.