בגלובס התפרסמו לפני כחודש שתי כתבות שמרימות לאהוד ברק ולציפי לבני (כאן) ולנתניהו (כאן) להנחתה בנושאי תכנון (ביבי התפרסם ביומיים איחור "בשל סיבות טכניות". בכתבה הראשונה דווקא טענו שהוא "בחר הפעם להתחמק"). אני לא בטוח שמי מהם שייבחר באמת יעשה את מה שהוא אומר כאן, אבל שווה לדעת מה הם אומרים.
מוזר לחשוב שמאז פרסום הכתבות האלו התחוללה מלחמה, ושחייהם של אלפים רבים כבר לא יהיו דומים למה שהיו. בישראל פגעה המלחמה, וכל התקופה שלפניה, בעיקר בפריפריה, ששלושת המועמדים כל-כך מרבים לדבר עליה.
אז מה הם אומרים?
השאלה הראשונה הייתה:
1. לעודד רשויות להתייעל אבל לא לתכנן בשבילן.
2. לא לסבסד דירה אבל להצעיר את המרכזים דרך פריסת שרותים מתאימים ואפילו השתתפות בהיטלי השבחה.
3. לעודד בנייה להשכרה אבל גם לעודד צעירים לעבור לפריפריה.
כל אחד יכול למצוא בתשובה הזו את מה שהוא רוצה
אהוד ברק נופל לשטחיות:
1. דווקא בתל-אביב אני רואה צעירים בכל פינה (כשאני שומע מישהו ברמה גבוהה של קבלת החלטות, שמבסס דעה על מה שהוא רואה ליד הבית, אני נבהל.)
2. הצעירים מגיעים למרכז וצריך לדאוג להם למגוון אפשרויות מגורים
3. ככל שמתרחקים מהמרכז מגוון האפשרויות עולה
4. צריך להיות מתואמים היטב עם השלטון המקומי
בעצם לא אומר כלום.
ביבי נתניהו פשוט לא התייחס לשאלה...
השאלה השנייה הייתה באמת הרמה להנחתה:
1. צריך לסבסד (הרי היא לא יכולה להגיד אחרת...)
2. אבל הרבה יותר חשוב (כך לבני) היצע התעסוקה והנגישות התחבורתית
שוב קשה להבין מה ברק רוצה מאיתנו:
1. צריך לחזק את הפריפריה מבחינה כלכלית, חינוך, תשתיות, עידוד היוזמה הפרטית, עסקים קטנים, תחבורה, רכבת... (בקיצור הכל - נו, באמת...)
2. יש להקפיד שהנהנים יהיו כל המגזרים, לרבות ערבים ובדווים
ביבי מציע:
1. תשתית תחבורה הכוללת רכבת לכל ישוב המונה 50,000 נפש ומעלה (מרשים אתכם? חוץ מנצרת לא הצלחתי למצוא יישוב אחד מחוץ לאזור המרכז שמתאים לקריטריון הזה, ועדיין לא מחובר לרכבת. אתם מוזמנים לבדוק אותי)
2. סלילת עוד כבישים מהירים לגליל ולנגב
3. הפשרה של קרקעות לבנייה שם
נתניהו מנסה למכור לנו את האתוס של "נלבישך שלמת בטון ומלט", כך ש-"זוגות צעירים יוכלו לחיות בבתים צמודי קרקע בגליל ובנגב ולהגיע בתחבורה מהירה למרכזי תעסוקה בערים מרכזיות". נשמע פופוליסטי, נשמע רע.
מינהל מקרקעי ישראל:
1. משאב הקרקע נדיר ויש לנהלו בצורה מושכלת, כדי שלא נמצא את עצמנו ברצף אחד בנוי
2. המינהל יכול להיות כלי אפקטיבי לביצוע מדיניות, אך יש לשפר אותו. יש להיזהר מתארים פופוליסטיים כמו "מסואב".
3. מדיניות הקרקעות הממשלתית צריכה להתבסס על חיזוק וציפוף מוקדים עירוניים קיימים, בין השאר על ידי בנייה לגובה, תוך שמירה על השטחים הפתוחים.
4. איזור באר שבע יחוזק כמטרופולין של איזור הדרום
ציפי לבני דיברה פופוליזם נטו: "המינהל הוא גוף אנכרוניסטי ... יש לשנותו מן היסוד ... ולהקים גוף או גופים חדשים, שיטפלו בשיווק ובחטיבות קרקע גדולות" נו, באמת...
ביבי דיבר על רפורמה מקיפה במינהל ובוועדות התכנון, שעיקרה צמצום ההליכים הבירוקרטים.
השאלה האחרונה דיברה על דוח זיילר, שהמליץ על הקמת "מיניסטריון בנייה". לבני וברק דיברו בשבחם של התיאום הבין-משרדי ושל הועדה. נתניהו לא כל-כך התייחס, למעט הרפורמה המקיפה שהוזכרה.
אז מה היה לנו?
נתניהו הכי פשוט להבנה: הוא בעד ייעול, ומנסה לומר שאם נתייעל הכל יסתדר
לבני וברק כנראה חושבים בצורה דומה (ומאוד פוחדים להגיד משהו לא נכון...). נראה שלבני קצת יותר מחוייבת ליישוב הפריפריה כערך, וברק יותר מחוייב לתכנון נכון.
הבעייה העיקרית היא שאת הרעיון שצריך לפזר את האוכלוסייה בפריפריה הם (וכולם) לוקחים כמובן מאליו. לדעתי זה רעיון שאבד עליו הכלח, ותמ"אות 31 ו-35 אפילו העיזו לומר את זה. אבל כנראה שהאתוס הציוני של פיזור האוכלוסייה, מבית מדרשו של אריה שרון, חזק הרבה יותר - בטח ערב בחירות.
מוזר לחשוב שמאז פרסום הכתבות האלו התחוללה מלחמה, ושחייהם של אלפים רבים כבר לא יהיו דומים למה שהיו. בישראל פגעה המלחמה, וכל התקופה שלפניה, בעיקר בפריפריה, ששלושת המועמדים כל-כך מרבים לדבר עליה.
אז מה הם אומרים?
השאלה הראשונה הייתה:
תל אביב ומרכז הארץ הפכו בשנים לערים מסוגרות ויקרות שמיועדות אך ורק לעשירי המדינה. האם המדינה צריכה להתייחס לעובדה שזוגות צעירים הנישאים כיום אינם יכולים לקנות דירה בלי עזרה מההורים? האם המדינה צריכה להתערב בתכנון ובתמהיל הערים?ציפי לבני עונה בצורה דיפלומטית:
1. לעודד רשויות להתייעל אבל לא לתכנן בשבילן.
2. לא לסבסד דירה אבל להצעיר את המרכזים דרך פריסת שרותים מתאימים ואפילו השתתפות בהיטלי השבחה.
3. לעודד בנייה להשכרה אבל גם לעודד צעירים לעבור לפריפריה.
כל אחד יכול למצוא בתשובה הזו את מה שהוא רוצה
אהוד ברק נופל לשטחיות:
1. דווקא בתל-אביב אני רואה צעירים בכל פינה (כשאני שומע מישהו ברמה גבוהה של קבלת החלטות, שמבסס דעה על מה שהוא רואה ליד הבית, אני נבהל.)
2. הצעירים מגיעים למרכז וצריך לדאוג להם למגוון אפשרויות מגורים
3. ככל שמתרחקים מהמרכז מגוון האפשרויות עולה
4. צריך להיות מתואמים היטב עם השלטון המקומי
בעצם לא אומר כלום.
ביבי נתניהו פשוט לא התייחס לשאלה...
השאלה השנייה הייתה באמת הרמה להנחתה:
האם, לאור המצב, יש מקום להחזיר את מענקי המקום לפריפריה או את המשכנתאות המסובסדות?ציפי לבני דווקא לא בחרה את הפופוליזם הפשוט, ואמרה (בצורה דיפלומטית):
1. צריך לסבסד (הרי היא לא יכולה להגיד אחרת...)
2. אבל הרבה יותר חשוב (כך לבני) היצע התעסוקה והנגישות התחבורתית
שוב קשה להבין מה ברק רוצה מאיתנו:
1. צריך לחזק את הפריפריה מבחינה כלכלית, חינוך, תשתיות, עידוד היוזמה הפרטית, עסקים קטנים, תחבורה, רכבת... (בקיצור הכל - נו, באמת...)
2. יש להקפיד שהנהנים יהיו כל המגזרים, לרבות ערבים ובדווים
ביבי מציע:
1. תשתית תחבורה הכוללת רכבת לכל ישוב המונה 50,000 נפש ומעלה (מרשים אתכם? חוץ מנצרת לא הצלחתי למצוא יישוב אחד מחוץ לאזור המרכז שמתאים לקריטריון הזה, ועדיין לא מחובר לרכבת. אתם מוזמנים לבדוק אותי)
2. סלילת עוד כבישים מהירים לגליל ולנגב
3. הפשרה של קרקעות לבנייה שם
נתניהו מנסה למכור לנו את האתוס של "נלבישך שלמת בטון ומלט", כך ש-"זוגות צעירים יוכלו לחיות בבתים צמודי קרקע בגליל ובנגב ולהגיע בתחבורה מהירה למרכזי תעסוקה בערים מרכזיות". נשמע פופוליסטי, נשמע רע.
מינהל מקרקעי ישראל:
מינהל מקרקעי ישראל נחשב כבר שנים לגוף מונופוליסטי ומסואב השולט על כל קרקעות המדינה ומונע שיווק יעיל של קרקעות. מהי מדיניות הקרקעות הנכונה שעל הממשלה להתוות למינהל?כאן דווקא ברק דיבר בצורה שקולה:
1. משאב הקרקע נדיר ויש לנהלו בצורה מושכלת, כדי שלא נמצא את עצמנו ברצף אחד בנוי
2. המינהל יכול להיות כלי אפקטיבי לביצוע מדיניות, אך יש לשפר אותו. יש להיזהר מתארים פופוליסטיים כמו "מסואב".
3. מדיניות הקרקעות הממשלתית צריכה להתבסס על חיזוק וציפוף מוקדים עירוניים קיימים, בין השאר על ידי בנייה לגובה, תוך שמירה על השטחים הפתוחים.
4. איזור באר שבע יחוזק כמטרופולין של איזור הדרום
ציפי לבני דיברה פופוליזם נטו: "המינהל הוא גוף אנכרוניסטי ... יש לשנותו מן היסוד ... ולהקים גוף או גופים חדשים, שיטפלו בשיווק ובחטיבות קרקע גדולות" נו, באמת...
ביבי דיבר על רפורמה מקיפה במינהל ובוועדות התכנון, שעיקרה צמצום ההליכים הבירוקרטים.
השאלה האחרונה דיברה על דוח זיילר, שהמליץ על הקמת "מיניסטריון בנייה". לבני וברק דיברו בשבחם של התיאום הבין-משרדי ושל הועדה. נתניהו לא כל-כך התייחס, למעט הרפורמה המקיפה שהוזכרה.
אז מה היה לנו?
נתניהו הכי פשוט להבנה: הוא בעד ייעול, ומנסה לומר שאם נתייעל הכל יסתדר
לבני וברק כנראה חושבים בצורה דומה (ומאוד פוחדים להגיד משהו לא נכון...). נראה שלבני קצת יותר מחוייבת ליישוב הפריפריה כערך, וברק יותר מחוייב לתכנון נכון.
הבעייה העיקרית היא שאת הרעיון שצריך לפזר את האוכלוסייה בפריפריה הם (וכולם) לוקחים כמובן מאליו. לדעתי זה רעיון שאבד עליו הכלח, ותמ"אות 31 ו-35 אפילו העיזו לומר את זה. אבל כנראה שהאתוס הציוני של פיזור האוכלוסייה, מבית מדרשו של אריה שרון, חזק הרבה יותר - בטח ערב בחירות.
