יום ראשון, 17 באפריל 2011

שיכוני קבריני-גרין

Cabrini Green 1230 N Burling Demolition

המון נכתב על שיכוני קבריני-גרין בשיקגו, שנבנו החל משנת 1942 במסגרת מה שכּונה אז "התחדשות עירונית" (urban renewal), ונהרסו החל מסוף שנות ה-1990, אחרי שהמצב בהם הפך לבלתי נסבל מבחינת האלימות. בתקופת השיא התגוררו בפרוייקט 15,000 תושבים. השיכונים האלו והריסתם הם סמל לחשיבה הישנה (השיכונים הציבוריים הגדולים), לכשלון שלה, ואולי גם להודאה בכשלון ולנסיון לעשות משהו אחר.

בימים אלו יורד הבניין האחרון. הסמל מאוד משמעותי, ולכן הייתה מסיבת פרידה, ופרוייקט שהוא סוג מיצג אמנותי - קטעים שנכתבו על ידי ילדים שמתגוררים או לומדים בפרוייקט או בסמוך, "תורגמו" לרצפים של הבהובי אור שתוכנתו במנורות לד נשתלו בדירות בבניין ומהבהבים עד תום ההריסה (ככה זה נראה לפני שהתחילו להרוס).

שיקגו נמצאת מאז שנת 2000 בתכנית התחדשות ענקית שראשיתה בחזון של ראש העיר ריצ'רד מ' דיילי, ובהסכם מימון עם הרשות הפדרלית לדיור HUD (שלקחה את השליטה על הרשות העירונית לדיור לאחר קריסתה). התכנית כוללת הרס של פרוייקטים כמו קבריני-גרין, פינוי של התושבים לשכונות מעורבות, בנייה מחדש וניהול של כמה עשרות אלפי נכסים המשמשים לדיור ציבורי מסוגים שונים. הרשות העירונית CHA מנהלת את התכנית השאפתנית הזו.

חבל שכאן הדיור הציבורי הולך מדחי אל דחי. אולי במקום לבנות עוד כבישים וחנייה ולחשוב שגילינו את אמריקה, ננסה ללמוד משהו מאמריקה על דיור ציבורי - למשל שלא תמיד אפשר להסתמך על השוק הפרטי שיזיז דברים...

(התמונה של Zol87 בפליקר)

מחר ערב פסח. מה נשתנה? חג שמח לכולכם! 

יום שני, 11 באפריל 2011

הפקעה בהישג יד

הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק של זאב בילסקי, דב חנין, ויריב לוין, לצרף את המטרה "דיור בר השגה לצעירים" לרשימת צרכי הציבור שלשמם מותר להפקיע קרקע בתכנית

(יחד עם: דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, שמורות טבע, עתיקות, שטחי חניה, שדות תעופה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לענין סעיף זה)

החלטת הממשלה כאן והצעת החוק כאן (RTF).

יום שישי, 8 באפריל 2011

תכנית אסטרטגית לבאר-שבע

כדאי לקרוא את הכתבה בדמרקר, שעוסקת בתכנית אסטרטגית לבאר-שבע, מציבה יעדים, ואפילו אינדיקטורים. אבל חבל שאין שם הבחנה ברורה בין האינטרס של באר-שבע, לבין האינטרס של "פיתוח הנגב והגליל", של גופים כמו תנועת אור, או המשרד לפיתוח הנגב והגליל (שהאתר שלהם לא עולה לי מהבוקר). כי מטרופולין זה אחלה, ואני כמובן בעד, אבל לפני זה צריך בתוך העיר מסה קריטית של שרותים איכותיים (תרבות, חינוך...), ותעסוקה, בשילוב של מסה קריטית של ביקוש לכל אלו. 

בקיצור, דנילוביץ' רוצה "אוכלוסייה איכותית", וזה אחד הדברים שבאר שבע צריכה, אבל גופים אחרים נותנים תמריצים לאותה אוכלוסייה בדיוק, להגיע אל היישובים הכפריים שסביב באר-שבע. 

ובעניין משיכת האוכלוסייה האיכותית יש גם צד שני - מה עם האוכלוסייה שגרה כבר בבאר-שבע כיום? מה עם שרותים ברמה נאותה עבורם? זו השאלה ששואלת סיון פיסטרוב. אדריכל שאני מעריך אמר לי פעם שהנגב צריך להתמחות באיכות חיים, ולא בעוד ועוד אוכלוסייה. אחרי שמתן דהן מעמותת "איילים" ענה לסיון שדלתות המשרד לפיתוח הנגב והגליל תמיד פתוחות בפניו, היא לא קיבלה זכות תגובה לתגובה בהארץ, ולכן תשובתה נמצאת בעבודה שחורה.



וסתם משהו קטן - כשמילאו את כבישי ומדרכות העיר בהוראות למרתון - כיוונים, איפה להציב גדרות ותחנות מים - הייתי בטוח שזה איזה ספריי מיוחד - משהו שנמחק מתישהו. מסתבר שזה כנראה יקח זמן...

(בתמונה רחוב הרצוג, היום)

יום שלישי, 5 באפריל 2011

מורדות גילה

אין הרבה מפות בעברית שמראות את הקו הירוק בירושלים (יוצאת דופן היא מפת גוגל), ולכן לא תמיד ברור איפה ביחס אליו נמצאים מקומות כמו גבעת המטוס למשל. לאחר שנים שבהן הקו הירוק לא הופיע בכלל על מפות בעברית, היום כל אטלס כיס לכבישים כולל אותו, אבל עדיין לא בירושלים. ראו למשל את חברת מפה (תודו שיש בזה משהו מגוחך).

אבל הנה - היום, כך מסתבר, אישרה המקומית להמליץ למחוזית להפקיד את תכנית מורדות גילה, ובלי יותר מדי הסברים, התייחס רונן מדזיני לשכונה כאל שכונה הנמצאת מעבר לקו הירוק. לדעתי זה הישג - הגיע הזמן שאנשים יפנימו את מיקום הקו הירוק בעיר. לא - זה לא יהיה הגבול העתידי, אבל בערות או בורות, בניגוד לדברי האח הגדול, איננה כוח.

לעצם התכנית - די ברור שמבחינה עירונית עיבוי השכונות החיצוניות, יחד עם שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית - הוא העתיד הנכון. זה מה שעשוי ליצור לא רק מבנה עירוני נורמלי (מטרופוליני) שיחזק גם את מרכז העיר, אלא גם מאגר גדול של דיור בהישג יד.

מהבחינה הפוליטית\מדינית לא לגמרי ברור מה נכון ומה לא. אבל לי נראה שלהשחיל עוד תכנית ועוד תכנית דרך ההקפאה, ולקוות שהפעם יהיה בסדר - זה לא אופק תכנוני בר קיימא, ולא אסטרטגיה שתצליח לקחת אותנו לאנשהו. ולפני שיורדים על פפה אללו שמתנגד לשיטה הזו - כדאי לחשוב לטווח קצת יותר ארוך.

אין לי את התשריט של מורדות גילה, אבל הנה גילה עם העיבוי בתכנית המיתאר העירונית:

(ללחוץ להגדלה, וכן - ככה זה נראה בכרום)

עניין אחר - חוק הג'ובים

לדעתי חברי מועצת העיר צריכים לקבל שכר. לא תקין שחברי המועצה, שהם גם, לדוגמה, חברי הועדה המקומית, שדנים על כל מרפסת ובניין בעיר הזו (ובכל עיר אחרת בישראל), יעשו את זה בהתנדבות.

אבל דעתי, כידוע, לא תמיד קובעת. בינתיים רק חבר מועצה שהוא גם סגן ראש העיר מקבל שכר מהעירייה, ולפני כשבועיים אושר בכנסת "חוק הג'ובים" הידוע לשמצה, שמתיר לראש העיר למנות עוד שני סגנים בשכר.

קצת אחר-כך התחיל קמפיין למינויה של רחל עזריה לסגנית ראש העיר (שצבר נכון להיום כבר יותר מ-2800 חתימות על העצומה), ולפני כמה ימים ראיתי גם את הקמפיין הנגדי - שטוען שאסור לתת יד ליוזמה החרדית של הגדלת מספר הסגנים, וטוען שרחל עזריה בעצם לא עושה כלום (הודבק גם כתגובה אצל עכברתול כאן). והיום פורסם המאמר הזה של אלישבע מזי"א, שמתארת את פועלה של רחל עזריה במילים מאוד יפות. לא ברור לי מי מתנגח שם מאחורי הקלעים עם מי, אבל יש לי הרגשה שטוב לא יצא מזה.