יום חמישי, 26 ביוני 2008

קצת צניעות?

זה באמת זוועה - איך שהלבישו את הילדות של מחולה בטקס בגשר המיתרים. היום כולם אמרו שזהו - החרדים ניצחו. אז האם הם באמת ניצחו? אני רואה את הדברים קצת אחרת, אבל מאוד יכול להיות שאני משכנע את עצמי.

בתחילת שנות ה-1980 התחולל עימות על הנסיעה בשבת בכביש רמות. החרדים היו זורקים אבנים על רכבים עוברים בשבת. לקח זמן, והרבה אלימות משני הצדדים, אבל בסוף הוחלט שהכביש ישאר פתוח בשבת, וכך היה. בסוף שנות ה-1980 הוחלט לסגור בימי שישי בערב את הקולנועים במרכז העיר. בהפגנות האלו אני כבר השתתפתי, והקולנועים נשארו פתוחים. באותן שנים - מאבקים על פתיחת מסעדות בשבתות, ולבסוף גם בית-אגרון והסינמטק.

האם זה היה השיא? האם משנות ה-1990 ועד היום אנחנו בנסיגה? בשנת 1997 קבע בג"ץ כי רחוב בר-אילן יהיה סגור לתנועה בשעות התפילה בשבת ופתוח ביתר הזמן. הבסיס היה התושבים החילונים המתגוררים ברחוב...

בקשר לנטישת החילונים אז אתם יודעים שבמכון ירושלים הראינו כבר יותר מפעם אחת שהחרדים גם נוטשים.

מצד שני - אזורים מתחילים להתחרד. חלקים של קריית יובל למשל.

אבל בכלל - מי הם החרדים שמהם אנחנו כל-כך פוחדים? השיעור שלהם באוכלוסייה, לדעתי, נמוך משמעותית ממה שמוגדר כ-"חרדי" בנתונים (שגם הם הערכות גסות). יכול להיות שהוא אפילו יורד. איך זה? ובכן - צריך לזכור שבשנים האחרונות חלק גדול (וכאמור - נראה לי שגדל והולך - אבל זו רק התרשמות) מהחרדים בירושלים הם אלו שיושבים בגן הג'ירפה עם הילדים - רק הנשים כמובן. רק צרפתית ואנגלית כמובן. רק שהגברים לא תמיד בתלמוד-תורה, לפעמים הם בעבודה - פעמים רבות לא בארץ בכלל. בקיצור - הם יצרניים, נעים לשוחח אתם, והם בחיים לא יזרקו אבנים, ונראה לי שגם לא יפגינו בעד סגירת רחובות רחביה למכוניות בשבת.

שורה תחתונה - אין לי מושג... אבל מה שאני חושב הוא שהשד אינו נורא כל-כך, רק שהתקשורת, והתל-אביבוצנרית בפרט (כלומר כל התקשורת למעשה) יוצרת תמונה מאוד פוטוגנית של העיר המתחרדת, החשוכה, שכל הכוחות החיוביים עוזבים אותה. והכלל הוא, כידוע, שאם תאמר משהו מספיק פעמים, מספיק חזק, ותראה בוטח בעצמך - יאמינו לך...

קצת צניעות - חשוב

לא ראיתי את זה אצל עמית, וגם לא באנדרגראונד, אז הנה משהו שקיבלתי היום:

שלום לכולם,
כפי שאולי שמעתם, אתמול בטקס לחנוכת הגשר חרדים מהעירייה ציוו על הרקדנים והרקדניות במופע (ברגע האחרון) להתכסות ולהחליף את התלבושות שלהם בלבוש צנוע יותר. צעד כזה נראה לי צעד מסוכן לכיוון של כניעת העיר לתכתיבים דתיים קצוניים.
על מנת להביע מחאה, קבוצה של אנשים מנסה לעודד אותם רקדנים צעירים שהתאכזבו אתמול - וציבור גדול בירושלים שחרד לעתיד העיר - להביע את מחאתם ברחבה של העירייה היום, יום חמישי, בשעה 19:30 בערב. באותה שעה תתקיים ישיבה של מועצת העיר. אנא באו והביעו את מחאתכם בנוכחות ובריקודים ברחבה.

יום שני, 23 ביוני 2008

אז מה יקום בצומת האיקסים

ידיעה קטנה בבונוס של ידיעות ירושלים סיפרה על קונפליקט בין האגף לתכנון עיר לבין הוועדה המקומית (יש להם גם תאקל עם המחוזית - לא לזה אני מתכוון). שלמה אשכול והאגף שלו רוצים, כך מסתבר, להקים תעסוקה או מלונאות, והם בקונפליקט עם פולק והוועדה שלו, שרוצים עוד תושבים (מגורים).

הם כן ציינו שהם ישקלו את שינוי הייעוד למגורים אם יהיה פיתוח של דירות קטנות, הנחשבות בהישג-יד. אני עדיין מעדיף תעסוקה, אבל אני יודע שכאן יש מי שיחלוק עלי.

על הדרך הורסים את "מעיין שטוב". לי אישית זה לא מפריע, למרות שבתור ילד חשבתי שהאיקס הוא יחיד במינו בעולם, ואפילו קנו לי גטקעס במעיין שטוב. מרכז ירושלים לא יכול להישאר חד-קומתי. מה שכן - אולי צריך להסביר לפולק שלא בטוח שהזרים שקונים את הדירות "יעבירו את הכתובת" לירושלים, כלומר שעל הנתונים של המאזן הדמוגרפי (הו! המאזן הדמוגרפי) הם לא ישפיעו.

אז כל האגף לתכנון עיר הם על תקן של יועצים לוועדה המקומית ותו לא? מה קורה לכם שם? ולגופו של עניין - אם אתם לא רוצים לראות את ירושלים מגיעה למקום של עיר שינה פריפראלית בסגנון רמלה, חייבים לפתח אותה, ובמיוחד את המרכז, כמוקד תעסוקה, תרבות ושרותים.

אבל איך אפשר לצפות שמשהו יהיה נכון כשרואים את הצעת החוק החדשנית למניעת השקעות זרות בישראל, של ישראל ביתנו (וכל הטוקבקים המתלהבים). ברור שהחזון שהם מציעים לירושלים הוא רמלה.

יום שלישי, 17 ביוני 2008

רב איבר


השימוש הכי נכון למזרקה החדשה בכיכר צרפת...

כל כך הרבה זמן לא כתבתי... בינתיים קראנו בהארץ על הפולינום של חיל הים (כאן, אבל זו ההזדמנות להגיד שרוב הלינקים שמורים בדלישס שלנו, ומופיעים משמאל ב-"חדשות") ושל הולמ"ב. חיפשתי את החלטת הולמ"ב, ועודכנתי שגם ההחלטות סודיות, כמו גם התכניות והדיונים בהן. לא נמצא את זה ברשומות, לא ב-"החלטות מוסדות תכנון" באתר של מינהל התכנון (קשה ללנקק אצלם), וכנראה גם לא בשני עיתונים יומיים ואחד בשפה הערבית... לא סתם הם קיבלו את הגלובוס השחור. לגופו של עניין - עוד פגיעה במרחב הציבורי ובנוף מהמקום שהיה אמור להיות נכס של חיפה - חזית הים - ה-waterfront.

ביום ראשון הייתה הרצאה של אבנר דה-שליט על נושא שנשמע לי מאוד מעניין: "מורשת, מקום ותכנון בר קיימא". לא יכולתי להגיע אז ישבתי לראות את ההרצאה באינטרנט (כאן). אולי ציפיתי ליותר מדי, אולי לא הייתי מספיק מרוכז, אבל קצת התאכזבתי. אבנר דה-שליט נתן די הרבה דוגמאות למה זה מורשת במקומות שונים בעולם וגם אצלנו, אבל הקישור לתכנון ולפיתוח בר-קיימא היה רופף מעט. כדאי להקשיב לסיפור של וייץ ובן-גוריון ב-32:30, ולסיפור על תיאודור רוזוולט שהכריז שהדולר הורס את הרוח האמריקאית, וייסד את הגנים הלאומיים (ב-50:50).

בבניין ציון ננוחם :-)

יום שבת, 7 ביוני 2008

מ"ר לדונם בשכונות ירושלים

כמובטח, נתוני מכון ירושלים, עם עיבוד קל. מה שרואים כאן זה מ"ר בנוי (רצפה) לכל דונם קרקע, לפי אזורים סטטיסטיים בירושלים. הנתונים הגולמיים כאן.



את הכלי הזה ראיתי פעם ראשונה באתר gapminder (תודה, נעמי)

אם מישהו לא מצליח לקרוא אז אחד הצירים (משום מה זה משתנה כל פעם...) זה שטח בדונמים, והשני זה שטח רצפה בנוי (מ"ר). ככל שאזור נמצא יותר רחוק מהאלכסון לאחד הכוונים, הוא צפוף יותר (לפי המדידה הזו) וככל שהוא יותר בכוון ההפוך - פחות צפוף.
עוד משתנים שאפשר להסתכל עליהם כאן זה קבוצת אוכלוסייה (ערבים, יהודים כלליים, חרדים, לא-מגורים), והאם האזור היה בישראל גם לפני 1967.
אפשר גם להזיז את השנים, לשנות את הצירים - בקיצור - משחק ממש נחמד. אם מישהו שואל, אז כן - לעשות את זה זה קצת מסובך... אבל לא נורא.

אז יופי שיש את הכלי הזה, אבל מה רואים כאן?

קשה קצת לראות, אבל קרית וולפסון נמצאת בכ-1160 מ"ר לדונם. אי אפשר כמובן להשוות את זה לאחוזי בנייה כי זה ברוטו ברוטו. הדונמים כוללים גם כבישים וגם שכונות סמוכות. השכונות שסובבות את מרכז העיר - קרית משה, רחביה, קרית שמואל - יוצאות הכי צפופות, ורמת מוצא, עין כרם, צור באהר - הכי דלילות.

מעמד חברתי-כלכלי: למעט ימין-משה, גבעת חנניה, דרך החורש ברמות, ועוד כמה - נראה כי השכונות שבמעמד גבוה - יותר צפופות.

אני כבר משחק עם זה המון זמן - אז אני פשוט שולח - ונראה אם יש מה ללמוד מזה...

יום שני, 2 ביוני 2008

סוף השבוע בהארץ: זחילה עירונית ודהרת סוסים

שתי כתבות שעיצבנו אותי בסוף השבוע:

זחילה עירונית - זה טוב אקולוגית, ותורם לשימור שטחים פתוחים (?!)
יצחק בננסון, דני צ'מנסקי, ודן מלקינסון עומדים להוציא דוח שמראה עד כמה התפשטות ערים החוצה - "זחילה עירונית" (urban sprawl) טובה לסביבה. הכתבה כאן. אולי לשם שינוי אתחיל בזוטות: התמונה - כך נדמה לי, ואשמח לתיקון - היא של עמק הארזים. הכיתוב אומר שאלו שטחים שניצלו, אבל לי נדמה שכיום עובר שם כביש מהיר, ובעתיד הלא-רחוק יקום שם פארק מטרופוליני לתפארת, ושכונה גדולה (מצפה נפתוח).

עיקרי הדברים - פשוט כי זה מדהים [בסוגריים מרובעים הערותי - אם כי הדברים מדברים בעד עצמם]:
  • זחילה עירונית מפסיקה את השימוש החקלאי בשטחים, שימוש גרוע מבחינה אקולוגית (רעלים וכולי).
    [האם שימוש עירוני עדיף? ברור שלא. ומה עם נוף - השטחים החקלאיים הם נוף הארץ]
  • זחילה עירונית היא בלתי-נמנעת (למערכות התכנון אין כמעט השפעה) וצריך לעשות אותה בצורה מושכלת
    [לי נראה שיש למערכות התכנון הרבה השפעה, אלא שהן בקרב מאסף - תמיד מול יוזמות, תמיד במטרה למנוע, ולכן לפעמים נכשלים]
  • זחילה עם צמודי-קרקע תביא אנשים חזקים, שימנעו בנייה מול ביתם, ובכך יעצרו את הזחילה
    [רגע, אז זחילה זה טוב או רע?]
  • אין מה לצפות שאנשים יעזבו את הרכב הפרטי, ולכן אין כל רע בהגברת התלות בו והשימוש בו על-ידי פרבור זוחל
    [תחבורה ציבורית היא גם צורך, אבל גם רחוקה ממיצוי הפוטנציאל. גם מי שלא "יעזוב" את הרכב יכול לנסוע לעבודה ברכבת, ורבים עושים זאת - יש להניח שהחוקרים הנ"ל לא שייכים אליהם...]
  • הפרבור הזוחל מונע פרבור "בקפיצות"
    [לי זה לא נראה נכון, אבל אולי...]
איריס האן סותרת את הטענות הללו בגוף הכתבה. מה שהיא לא הזכירה הוא הסכנה האדירה שבדוח כזה. הדוח יפול על אזניים מאוד קשובות, והטענות בעד פרבור זוחל של צמודי קרקע יהיו פתאום "סביבתיות". פתאום לא יהיה ברור מי שומר על הסביבה ומי בא להחריב אותה. מה עושים? לא ברור. ייתכן שיוצאים בדוח נגדי, שמונה את התועלות של שטחים פתוחים, והנזקים האיומים של פיתוח זוחל - החל מאי-צדק חברתי, דרך הנזק הנופי של גבול עירוני לא ברור, ועד לנזקים הסביבתיים הגדולים.

מירוצי סוסים
טוב - זה לא ממש ענייננו, אבל עוד הימורים? (הנה הכתבה). כמה עמודים אחר-כך יש פרסומת לעמותת פוש שנותנת שעורים פרטיים ללא תשלום לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. האם הם יהיו המהמרים? ברור שכן. כל מה שרואים זה את הכסף שזורם - אבל מאיפה הוא מגיע?