יום שני, 26 בנובמבר 2012

בית להפקעה ולהריסה

לפני כמה ימים פורסמה סדרת תמונות של מבנים בסין שבהם הדיירים לא הסכימו להתפנות לטובת פרוייקט גדול כלשהו (יש גם כאן), ברוב המקרים כביש. מסתבר שאפילו בסין הדורסנית אי אפשר לפנות מישהו בכוח אם הוא לא מסכים. אז סוללים מסביב ומחכים שהדייר הסרבן יישבר.


ישר הלכתי לתצ"א של המקרה המקומי. האמת - הסיני נראה יותר מרשים, אבל פעם ראשונה ששמתי לב שגם אצלנו סללו עד אליו לפי התכנית המקורית - כנראה מתוך מחשבה שזה יסתדר בסוף:

יום חמישי, 8 בנובמבר 2012

נכסים ציבוריים בבעלות פרטית

לפני קצת פחות מחודש, תנועת התעוררות ביחד עם הסדנה לידע ציבורי, פרסמו את רשימת נכסי העירייה בירושלים. לא רק את הרשימה - גם את המפה:


כל הכבוד! המפה מאפשרת לחפש את האזור החביב עליכם, ולמצוא למי בדיוק חילקו את הנכסים העירוניים (שזה מה שעושים בועדת הקצאות). יש אמנם כמה בעיות עיגון, כמו תיכון ראשידייה ברחוב הפלמ"ח... אבל מעניין למשל לראות שתחנת מוניות רחביה ברחוב אגרון היא נכס עירוני. יש גם כמה בעיות עדכון - למשל בוילה שוקן (ביה"ס תיכון האקדמיה לשעבר - ליד בית ראש הממשלה) - המשתמש בנכס רשום עדיין כתיכון האקדמיה, למרות שהם עזבו את המקום בשנת 1985 (אחריהם התאכסן בוילה בית-ספר "שובו", וכיום היא נטושה).

אז מה יצא לנו מזה?

קודם כל, מידע. מידע שהיה צריך להיות ברשות הציבור באופן קבוע, הוסתר משך שנים ועכשיו יצא לאור. זה לבד הישג ענק.
חוץ מזה, כלי לתכנון. כל מי שרוצה לבקש הקצאה של מבנה עירוני, רואה עכשיו את כל התמונה.
ולבסוף - בקרה וביקורת - למשל האפשרות לשאול לאיזה מגזר מקצים יותר נכסים עירוניים?

ב מ ק ר ה, בערך באותו זמן, הושק אתר שעושה בדיוק את אותו דבר - בניו-יורק. באתר POPS (חללים ציבוריים בבעלות פרטית) יש גם פרטים על הדרישות העירוניות מהבעלים, למשל לגבי שעות בהן המקום צריך להיות פתוח, או לגבי חניית אופניים. אם מישהו לא מקפיד על מילוי הדרישות, יש לציבור אפשרות לבקרה. יש גם את תכנית האתר (!), ואפילו פיסקה שמתארת אותו. האמת היא שזה לא בדיוק אותו דבר, כי מדובר על חללים ציבוריים בידיים פרטיות, ולא מבנים שהעירייה משכירה - אבל יש דימיון. ב-POPS יש גם אפשרות להשאיר הערות על כל חלל כזה. קצת crowdsourcing.

דרך אגב - העירייה כן מפרסמת את הנכסים שלה, או לפחות פירסמה. אני מתכוון לגירסה הישנה של ה-GIS העירוני באינטרנט, המוכרת לחלקנו בשם הקוד yoni (מי אתה יוני?). אני משער שהגירסה הישנה תפסיק לעבוד מתישהו.

הנה סקרינשוט של האזור של מגרש המיני גולף העירוני ליד בית הנוער בפינת הרב ברלין ועזה:
(לא מומלץ ללחוץ להגדלה אבל אפשר)

בגירסה החדשה של ה-GIS אין את השכבה הזו (ותכלס היא ממש מוצלחת, ואפילו יותר מזה אם משתמשים ב-IE).

ביג ברד צחקה על מיט רומני השבוע. הנה היא מלמדת את סנפלפגוס איך להשתמש במפה:

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

זה נשמע לי כמו אוי אוי אוי

תושבי הר אדר יוצאים למאבק נגד כריתת עצים ביער הסתדרות המורים (בערך כאן). הם כמובן טוענים שזה יפגע פגיעה חמורה בחי ובצומח וכולי. אני לא מומחה ולא יכול להעריך את ערכיותו של יער אורנים בן 50, אבל אסתכן ואומר שנראה לי שישנם ערכי טבע חשובים יותר בסביבה. זו לא הנקודה.

העניין גם איננו בכך שאנחנו נמצאים כבר כמה שנים טובות לאחר הדקה ה-90, או שמדובר בקו המים החמישי לירושלים (גילוי נאות: לח"מ היה קשר עקיף לאיסוף חומר הרקע לתכנון הקו לפני מספר שנים).

העניין הוא סיפור קטן. כשהייתי ילד והייתי מטייל בהרי ירושלים יותר ממה שאני מטייל בהם כיום, גבעת הרדאר (שממנה קיבל הישוב את שמו) הייתה נקודת ציון מאוד ברורה - כיפה קטנה (ראש האנדרטה) מעל לצמרות העצים. זה היה כל כך מזמן שאפילו בגוגל לא מצאתי תמונה של זה... נו - אתם ישר מבינים לאן זה הולך.

כשיום אחד הופיעה האנדרטה במלוא הדרה באמצע כיפה לבנה של ילד טוב ירושלים, במקום באמצע היער, לא הבננו מה זה בכלל - מה אנחנו רואים? בקיצור - כל כך הרבה יער ביראו בשביל ליישב שם את שומרי הטבע, שלצעוק על הקמת הברכה הזו - חלק מקו המים החמישי לירושלים - זה ממש זעקת הקוזק הנגזל.

לא קשור
היום (שבת, 13 באוקטובר) יום TEDxCity2.0. עשרות אירועי TEDx בנושאים עירוניים בעולם. הקרוב ביותר אלינו (לפחות לפי המפה) - בעמאן.

ובסוף השבוע בעוד שבועיים (25-27 באוקטובר) - בתים מבפנים.

יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

פארק המסילה דרום-מערב

סתם יום שבת (קשה למצוא כאלו בין החגים), רכבנו לסרט ברב חן. אבל איזה הבדל. איזה כיף. המקטע השלישי, הדרום-מערבי, של פארק המסילה עומד להיפתח.


בדרך חזרה החלטנו לרכב את כל השביל. עצרנו לבירה בקפה סמדר, וסיימנו בתחנת הרכבת. 

לפארק הזה יש פוטנציאל לתפור ביחד את כל דרום העיר - בקעה, המושבה הגרמנית, מקור חיים, קטמונים, ובע"ה גם את בית צפאפה. רמי לוי מעולם לא היה כה קרוב ללויד ג'ורג'.

באמת מגיע יישר כח לכל העושים בתכנון ובמלאכה - הרל"י, העירייה, מוריה, והמתכננים.

יום שישי, 10 באוגוסט 2012

איפה נגמרת ירושלים השלמה?

השאלה שבכותרת מעסיקה רבים, ואני לא מתכוון לענות עליה כאן, רק לספר משהו קטן.

כמו כולם, גם אנחנו עוברים הקיץ דירה. וכשעוברים ממיינים, וכשממיינים - מוצאים מציאות.

מסתבר שבתאריך 13 ביוני 1967, כשלושה ימים לאחר תום מלחמת ששת הימים, צירף "מעריב" את "מפת ירושלים השלמה" אל העיתון של ערב שבועות. זה כשלעצמו מאוד מעניין - עוד לא התפזר העשן וכבר מציירים את המפה של איחוד העיר. הנה היא לפניכם:

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

מעמ פה ושם


הממשלה אישרה את הגזירות הכלכליות, שכוללות העלאה במע"מ ועוד כמה מציעס. במע"מ יש אלמנט רגרסיבי - את החלשים (מי שההכנסה הפנויה שלו נמוכה) ממסים למעשה יותר, מפני שבשבילם לשלם 16% נוספים על כל מוצר זה המון. חשבתי שבקיץ שעבר הבהרנו את עמדתנו - והנה רוצים להעלות את המע"מ.

כנראה שזה אמור לעבור גם את ועדת הכלכלה, כי לבקשת כרמל שאמה הכינו במרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ) סקירה על מע"מ בישראל לעומת מדינות ה-OECD. היה ברור לי שבסקירה אמצא שבישראל המע"מ מרקיע שחקים, אבל זה לא בדיוק ככה (אבל בעצם כן). התחלתי לקרוא.

כמו כולנו (או שלא?) אני מתחיל לקרוא דרך האיורים והטבלאות. הגעתי לטבלה 1 וחשכו עיני. בישראל המע"מ ממש נמוך. בהמון מדינות הוא גבוה מ-20%, כאשר השיאנית היא הונגריה עם 27% מע"מ. הממוצע ב-OECD עומד על 18.7%. אה, ובכל המדינות ששינו בשנים האחרונות את המע"מ זה היה בכיוון מעלה.

אבל כמובן שזה רק חצי מהתמונה. החצי הקטן.

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

תקשורת - מעורר רחמים

ספורטאים הם מודל נהדר עבור ילדים, ועבור כולנו. הם מגדירים מטרות ועובדים קשה להשיגן. לומדים לצאת מחוזקים מכשלונות ולהמשיך הלאה, ומוכנים לשלם מחירים גבוהים כדי לעשות את מה שהם אוהבים וטובים בו, ולהצליח.

אבל כרגע ספורטאים הם מושא להשמצות, וגיבורי התרבות שלנו הם פליטי ריאליטי, דוגמניות ופוליטיקאים.

אז ברור שזה יעזור אם יהיו יותר הישגים וכל זה, ובשביל שזה יקרה צריך שהמדינה תשקיע יותר בספורט, אבל שחקן מפתח (גם) כאן היא התקשורת.


יום ראשון, 1 ביולי 2012

לילות הקיץ החמים

עזה פינת מטודלה, היום ברבע לאחת עשרה. עשרות אנשים יושבים בחמשת המקומות בצומת, וגם סתם בצומת, והרגשה שממש הגיע הקיץ, ויכול להיות שאפילו החופש הגדול כבר כאן. לא הייתי טורח להעלות את זה, אם לא הייתי קורא את מה שכתב ניר חסון בהארץ על "האצולה הירושלמית שעוזבת לתל אביב". התיאורים רוויי הגועל, של עיר חשוכה שכולם ויתרו עליה, נראו כל כך רחוקים מרחוב עזה.

לא רחוק משם, בעמק המצלבה, ראיתי לפני שבועיים בערך עוד סימן שהגיעו לילות הקיץ:

תודה למי שבינתיים כבר הרים את המיכל חזרה, אבל עצה קטנה למי שהחליט מראש למקם אותו שם - לא לעשות את זה. כל האנשים בבתי הקפה בתמונה למעלה היו שומרים על המיכל הזה הרבה יותר טוב מאשר המעטים שמסתובבים בעמק המצלבה בלילה (וביום), וכנראה גם יותר טוב מהצופים שמגיעים פעמיים בשבוע.

זו לא המצאה שלי - זה כתוב אצל ג'יין ג'ייקובס.

יום שבת, 23 ביוני 2012

כמה בונים?

לפני כמה זמן דיברתי עם חבר (אני מקווה שאתה בסדר עם ההגדרה), והגענו לתכנית ספדי. הוא שאל מה עמדתי, וכשאמרתי שאני מתנגד, הוא שאל אם יש לי דירה בירושלים. הוא סיפר שמבין האנשים שהוא דיבר אתם, רוב (או אפילו כל) מי שמתנגד לתכנית ספדי, הוא בעל דירה בירושלים. גם אני נכנס לתיאור הזה.

אני ניסיתי לומר משהו, אבל זה היה לפני שריכזתי את הנתונים על בנייה לשנת 2011, וראיתי שמבחינת גמר בנייה בירושלים, 2011 מסמנת שיא שלילי של כל הזמנים. הבדיקה שלי הלכה אחורה עד שנות ה-1970, ולא מצאתי אפילו שנה אחת בה הושלמו בירושלים פחות מ-1,500 יחידות דיור. בשנת 2011 הושלמו רק 1,361 יח"ד.

יום רביעי, 2 במאי 2012

הליכות ג'יין ג'ייקובס ירושלים

בסוף השבוע הקרוב - Jane's Walk, בכ-80 ערים בעולם, והפעם גם בעיר הקודש. הכי טוב (תמיד) לקרוא את מה שלרמן כתב, או פשוט לגשת ישר לתוכנייה (גם כאן).

כאן בעיר הדס עפרת לוקח למושבה הגרמנית, מאיר מרגלית למזרח העיר, מעמותה לעין כרם, אייל בן שושן לבקעה, מתן ישראלי ממוסללה למוסררה, ועירית מנור למשחק במוסררה. את מקומות המפגש יש בתוכנייה, אבל נדמה לי שלפחות המועדים יותר מעודכנים כאן.

ושבועיים אחר כך - סינדרום ירושלים (פרטים כאן):





יום רביעי, 22 בפברואר 2012

העירייה עושה דב"י בבקעה

עיריית ירושלים עושה דיור בהישג יד במודל של "מחיר למשתכן", עם קריטריונים אחרים - כל הכבוד. מדובר ברחוב גד, תכנית 12827 (כאן באתר משרד הפנים)

עמית - כנראה האחראי העיקרי למעשה (כבוד!) - כתב על זה כאן.

את סדר היום לישיבת המועצה בה הסיפור הזה יעלה (יחד עם הרבה אחרים) פרסמו היום - הנה הוא כאן (הפרוייקט בעמוד 6), והקריטריונים המוצעים כאן.

כמצופה - אף מילה על שנות נישואין או מספר ילדים. הגיל המקסימלי לזכאות הוא 41, מיצוי כושר השתכרות (שני בני הזוג עובדים 150% משרה ביחד או חד הורי עובד 75% משרה לפחות) הוא תנאי סף, וישנה עדיפות לסטודנטים או בעלי תואר ראשון ומעלה.

לגבי נישואין וילדים - אז אכן שניהם לא מוזכרים, אבל התנאי הוא להיות "זוג" או "יחיד חד-הורי" כלומר שלא בטוח שיחיד ללא ילדים יכול להיות זכאי. כתבתי אצל עמית שבגדול זה נראה לי קריטריון נכון (אצל אטיאס), ומי שכבר נכנס להתחייבויות צריך יותר עזרה. אני שמח לראות שהרציונל נשמר גם כאן, אפילו במחיר של לתעדף את מי שהתחיל את החיים מוקדם יותר (התחתן או הביא ילדים לעולם). יישר כח!

==עדכון==
הלינקים לסדר היום ולקריטריונים לא תמיד עובדים - אפשר לשמור את ה-PDF ולפתוח אותו.

יום שבת, 18 בפברואר 2012

שימור ופיתוח בליפתא


לפני שבועיים ניתן פסק דין בבית משפט לעניינים מינהליים (מחוזי) בירושלים, שביטל את מכרז 405/2010 לשיווק קרקעות לבנייה בליפתא (כאן המכרז באתר ממ"י). פסק הדין (כאן באתר בתי המשפט) לא מבטל את תכנית 6036 משנת 2006 (כאן באתר משרד הפנים). שמייעדת את הכפר לשימור ולפיתוח.

מה קרה בליפתא? האם הכפר הפלסטיני הנטוש ניצל מצפורני הטייקונים, וישומר לדורות הבאים? האם קנו לליפתא זמן, אבל בזמן הזה יימשך שוד האבן ותימשך ההתפוררות של מה שנשאר מהכפר המפואר הזה? או שירושלים פשוט בדרך לוותר על עוד עתודת קרקע למגורים, שלא לומר על החזות של הכניסה לעיר, ואולי גם על השימור של אחד המקומות ההיסטוריים המשמעותיים בעיר?

כנראה שהמציאות, כרגיל, טיפה יותר מורכבת ממה שנראה ברגע הראשון. אילן שטייר - מי שמרכז את המאבק נגד הבינוי בליפתא  - כתב לי, שהדרך של ליפתא לעצמאות עוד ארוכה (אילן - אני מקווה שזה בסדר שאני מצטט אותך, זה פשוט משפט כל כך יפה...).

אז מה היה לנו שם?

יום חמישי, 26 בינואר 2012

הקריטריונים של אריאל אטיאס

אטיאס - דואג רק לחרדים ועובד על כולם (חוץ מהתקשורת) בדרך? או שהקריטריונים החדשים שהוא מציע באמת יותר טובים ליהודים (החילונים)?

בעוד ארבעה ימים תיערך ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, ובין היתר יעלו בה הצעות ההחלטה על שינוי הקריטריונים לזכאות לרכישת דירה במכרז "מכיר למשתכן" ולזכאות לשכירת דירה בבנייה להשכרה במחיר מפוקח (ומפוכח).

הקריטריון של "מיצוי כושר השתכרות", המקובל כיום על-ידי משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר-דירה - לא נכנס להצעה החדשה.

עמית כתב שאנחנו נמצאים בשעת חרום, ובסך הכל מי כמוהו יודע. נראה לי שבתגובות שם הרגזתי כמה אנשים, אז במקום לעצבן שם - אני אמשיך כאן...

יום רביעי, 18 בינואר 2012

צונזר

נכון שאני מפרסם מעט מאוד, אבל הנה בכל זאת משהו שלא ממש קשור לתכנון. 

 
(העמוד הראשי של ויקיפדיה באנגלית, הבוקר)

יום שני, 9 בינואר 2012

אילת או A1


ראש הממשלה הודיע היום ש-"רכבת שתגיע לאילת תוך שעתיים, תשנה את פני המדינה". בגלובס היה כתוב שהוא ביקש שהתכניות יושלמו תוך 3 חודשים. בהודעה לעיתונות הם משום מה השמיטו את לוח הזמנים הזה... 

אז נכון שבאילת יש יותר חדרי מלון מאשר בירושלים, אבל עם כל הכבוד לשיא שנשבר בכניסת תיירים, עדיין מדובר על כשליש מלינות התיירים בירושלים (ומספר התושבים דומה לזה של פסגת-זאב). רבאק - לירושלים אין "פוטנציאל אסטרטגי, כלכלי ותיירותי ענק"?? 

דעו לכם שאם אתם מגיעים מחר - טוב לא מחר - מחר אין בכלל רכבת לירושלים עקב עבודות או משהו... אז מחרתיים בשעה 8:00 בבוקר לתחנת הרכבת בתל-אביב, ומחפשים לאן לנסוע, אז לירושלים יקח לכם שעה יותר מאשר לבאר שבע או לנהריה!

(בקו המהיר - A1 - זה אמור לקחת חצי שעה)

בוויקיפדיה כתוב שלוחות הזמנים של הקו המהיר לירושלים היו כך:
תל-אביב - נתב"ג  -  העבודות החלו בשנת 2001 והסתיימו ב-2004
נתב"ג - כפר דניאל  -  2004-2007 (ועוד בתוך 2007 הקו למודיעין נפתח. ב-2008 הקו הוארך לתחנת מודיעין מרכז)
כפר דניאל - ירושלים  -  העבודות החלו בשנת 2005, אבל אז האוצר החליט שהרכבת מבזבזת כספי ציבור, והוויכוח על נחל יתלה התלקח, ו... ו...

טוב - גמרתי לקטר להיום

(בצילום המנהרה שיותר קרובה לירושלים - כאן. מהפתח שלה ישתרע גשר ענק אל ליפתא)