יום רביעי, 2 בינואר 2008

אגרות גודש ותאונות דרכים



קראנו בוואינט על אגרות הגודש (כאן). הצעת חוק חדשה אומרת שהחישוב יהיה דיפרנציאלי - מכוניות חשמליות או עם יותר מנוסע אחד ישלמו פחות וכו'. אגרות הגודש הן מעין מס שמשלם מי שמתעקש להכנס למרכז העיר ברכב פרטי בשעות העומס. פתאום צבעו את האגרה בירוק, אבל מטרתה המקורית היא כשמה - למנוע עומס בכבישי העיר. כך או כך - יש כאן עיוות מסויים:

מצד אחד משפרים את התשתיות - מרחיבים כבישים, יוצרים עוד ועוד כניסות לעיר (שימו לב לכניסות שנבנו ומתוכננות בירושלים: כביש המנהרות, מנהרת הר-הצופים, כביש 9, כביש 16, טבעת מערבית, כביש 39), והכל באוריינטציה לרכב הפרטי. מצד שני אגרות הגודש...

אז אולי אפשר לחסוך גם את ההשקעות האדירות בעוד ועוד כבישים (ולהרוויח על הדרך שטחים פתוחים רצופים), וגם את אי-הצדק של סינון על-ידי מיסוי, שיהפוך את כבישי העיר לנחלת מי שמוכן ויכול לשלם. בנוסף לכך כבר הוכח לפני שנים כי תוספת כבישים מביאה לתוספת נסועה - אז ביד אחת מעודדים נסועה וביד השנייה מגבילים אותה.

אני מציע לפתח בכל הכניסות לעיר, או לפחות באלו בהן זה אפשרי, נתיבים לתחבורה ציבורית, לאכוף את השימוש בהם (הבנתי מנהגים העולים לירושלים בבוקר שאין כל אכיפה על הנתיב שם - רובם לא ידעו שהוא בכלל קיים...), ושמי שבכל-זאת בוחר ברכב הפרטי - שישלם במצרך היקר ביותר - זמן (עמידה בפקק).

תאונות דרכים
נכון שלא מוכרחים לכרוך את הדברים יחד, אבל לא נורא.
קראתי (שוב בוואינט - כאן) על שנת שיא שלילי של הרוגים - הנמוך ביותר מזה עשרות שנים. כל הכבוד. הצחיק אותי הנסיון הפתטי להראות שזה לא משרד התחבורה אלא בכלל משהו זמני, ושאולי בכלל אם ילכו לעולמם הפצועים של השנה המספר בכלל יגדל, והכל זה בעצם הבטיחות ברכבים החדישים. הצחיק (אבל פחות) הנסיון של מופז להראות עד כמה הגענו סוף-סוף השנה ליעד, בלי לשכוח להזכיר את המשאבים הדרושים לכך.

אז למה נושא כל-כך רציני מצחיק אותי? כי למיטב הבנתי אין פה כמעט כל חדש. המגמה ברורה ויציבה כבר שנים, והיא מראה על ירידה בתאונות, בהרוגים, ובפצועים קשה. אז זה מכל מיני סיבות, אבל אחת המרכזיות שבהן היא כנראה הקמפיין המתמיד של משרד התחבורה והרשות לבטיחות בדרכים להורדת מספר התאונות. אחד מהאלמנטים המרכזיים של הקמפיין הוא לשכנע את כולנו שהמצב הנוכחי הוא איום ונורא - דבר שמוביל גם להזרמה מתמדת של תקציבים לנושא, וגם לכתבות פליאה כגון זו בוואינט - שלא מבינים מאיפה מגיע השיפור (וגם, כנראה, להורדת מספר התאונות... - וכל הכבוד)


מספר ההרוגים+הפצועים קשה בתאונות דרכים, מתוך שנתונים סטטיסטיים של הלמ"ס

הזנה או עיכול
קיבלתי בקשה ליצירת מנוי אימייל לבלוג. אני בינתיים מעדיף להשאר עם פיד - שזה בעצם RSS או בעברית הזנה. הרעיון הוא שאנחנו מספקים את ההזנה, ומי שרוצה לאכול שיאכל. את הפוסטים שלנו אפשר לאכול כאן, ואת התגובות כאן.

אם נראה לכם ממש עדיף ליצור גם ניוזלטר (שנקרא לפעמים גם דייג'סט - משהו קל לעיכול? או אולי כבר מעוכל?) שיגיע במייל - אפשר לפנות אלי בתגובות או במייל ונראה - אולי אשתכנע.

כדי לקרוא את ההזנות צריך להשתמש בקורא. אם אתם גולשים דרך שועל האש יש לכם קורא מובנה בדפדפן (לחצו על מימין לכתובת). יכול להיות שגם אקספלורר 7 עושה את זה. אפשרות אחרת היא להשתמש בקורא של גוגל (כאן) - אם יש לכם חשבון בג'ימייל. יש עוד המון קוראים - אני ממליץ לאמץ את הקריאה דרך RSS למנהג קבוע.

2 תגובות:

  1. הפתרון היותר אלגנטי (לבעיית הRSS) הוא להשתמש בfeedburner (http://www.feedburner.com) שנותן את האפשרות להפיץ את הRSS עצמו כרשימת תפוצה בלי התערבות מצדך, ויש עוד כמה שרותים שעושים את זה...

    השבמחק
  2. תודה על העניין בבלוג בשעות מוזרות - ברור שאם לעבור למנוי מייל הכוונה היא דרך פיד-ברנר (לא מכיר אחרים). השאלה הייתה יותר ברמת העיקרון.

    השבמחק