מהפכה מפדלת

ספר חדש טוען שאנחנו בעיצומה של מהפכת אופניים, ושהרוכבים משנים את הערים האמריקאיות. אפשר לקרוא חלק מהספר בניו יורק טיימס, ויש שם גם ביקורת עליו. גילוי נאות - לא קראתי, אבל מאוד התלהבתי מהעטיפה.

אז יש ערים שמתכננות במרץ (כמו ניו-יורק), יש כאלו שבהן ניטשות מלחמות על התכנון המוצע (כמו לוס-אנג'לס), ובפריז ה-Vélib מושך גנבים וונדליסטים. אצלנו נראה שמספר הרוכבים גדל מיום ליום, אבל לא נראה שהשבילים באופק.

רעיון: להפיק את הלקחים של פריז, ולהשאיר את האופניים בשטח הפרטי - לעודד מקומות עבודה להחזיק צי אופניים לשימוש העובדים. העובדים ישכרו את האופניים במחיר עלות התחזוקה או מחיר סמלי, ומקום העבודה יכסה את ההשקעה על-ידי הנחה בארנונה שיקבל מהעירייה. העירייה תרוויח מקומות חנייה, הפחתה בזיהום האוויר, וכל הדברים הטובים שאנחנו כבר משננים בעל-פה. רק חשוב שהעובד לא יאבד את "אחזקת הרכב" שהוא מקבל בתלוש. אולי אציע את זה למקום העבודה שלי לתחרות "מגיעים לעבודה בירוק". יש עוד 9 ימים...