כל הערים אותו דבר

שני פיזיקאים ממכון סנטה-פה, אחד העוסק בשינויי קנה-מידה (scaling), והאחר העוסק בחקר מערכות מורכבות, כתבו (זהירות - קישור עם מנוי) ביחד על ערים. השניים הם ג'פרי ווסט ולואיס בטנקורט. הגעתי לזה דרך מאמר של איתי להט בכלכליסט (כולל ראיון עם ווסט ובטנקורט), שאיתן שלח לי (תודה:-).

ווסט ובטנקורט גילו שני דברים קריטיים - הנה ציטוט מתוך הראיון בכלכליסט: "..הגודל לא רק מסייע לחסוך בניצול המשאבים, אלא הוא גם מאיץ את כל התהליכים. עיר שגדולה פי עשרה משכנתה תפיק פי 17 חברות חדשות ופטנטים רשומים. מטרופוליס שגדולה פי 50 מעיירה באזור שלה תהיה חדשנית ממנה פי 130. עוד תושבים יגיעו בשל כך, וכתוצאה מכך היא תתחזק עוד יותר. ערי ענק צפופות הן נוף העתיד, ועד לשלב מסוים זה יהיה עתיד טוב".

אוקיי - ערים גדולות יותר הן יעילות יותר - את זה ידענו, אבל יש כאן גילוי של הפקטור המדוייק - פי כמה הן יעילות, וסוג של הוכחה, שזה אותו דבר בערים קטנות וגדולות. ניו-יורק וטוקיו, ככה הם כותבים, הן מהדורות מוגדלות של סן-פרנציסקו ושל נגויה (?), יפן. אפשר גם למדוד את ביצועי העיר ביחס לניבוי של המודל.

הדבר השני הוא שהעיר תגדל עד אינסוף. יונקים גדולים חיים יותר זמן מיונקים קטנים, מתפתחים יותר לאט, וקצב הלב שלהם איטי יותר - תמיד באותו יחס. בנוסף, הם מגיעים לגודל סופי ולא מתפתחים יותר. ווסט ובטנקורט טוענים שבערים זה להפך - ככל שהן גדלות הקצב עולה, ואין לגדילה הזו סוף בדמות של שיווי משקל כלשהו. ככל שהעיר גדלה היא נעשית אטרקטיבית יותר, וכך קצב הגידול שלה עולה עוד יותר. גם שיפור היעילות לא מאזן את זה.

אז איך מתמודדים עם הגדילה הזו במצב של משאבים מוגבלים? הם מדברים על האצה של קצב החדשנות - זו שהביאה העירה את הברזל, הפחם, והטכנולוגיה הדיגיטלית.

בעיני זה מאמר מרתק, מצד שני חבר אמר לי שפיזיקאים שכותבים על נושאים שמחוץ לפיזיקה תמיד לוקחים סטים עצומים של נתונים, ומנתחים אותם בצורה פשוטה יחסית - וזה תמיד עובד...

אם אין לכם חיבור שמאפשר לקרוא מאמרים מנייצ'ר (או 32$ בשביל לקנות את המאמר), לא נותר לכם אלא להסתמך על החבר'ה במרכז לחקר מערכות מורכבות באוניברסיטת אוקספורד, שכבר העלו אותו לאינטרנט. אה - ואם זה ממש מעניין אתכם כדאי גם להציץ כאן וכאן.

באותו גליון של נייצ'ר יש גם סט מפות מעניין.

ליפתא

מינהל מקרקעי ישראל מפרסם היום שיש ביקוש גבוה לבנייה צמודת קרקע. אולי זה מה שהניע אותם לשווק את ליפתא? מדובר בכ-270 יחידות דיור, רובן ככולן בבנייה צמודת-קרקע - יחידה או שתיים במגרש. מתארגן מאבק נגד זה, רק שהתכנית התגלגלה הרבה שנים, ואושרה כבר ב-2006.