יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

מתחם עדן, הרוחות מתחממות


ביום ראשון התקיים במכון (ירושלים) כנס על מתחם עדן, והמגדל שנמצא כיום בהפקדה (שזה אומר שלכל אחד מאיתנו יש הזדמנות להשפיע). רציתי לכתוב משהו לכבוד יום הסטטיסטיקה הבינלאומי החל היום, או על שכונות לא חוקיות בפורטלנד אורגון ואצלנו, אבל לפני שאני שוכח את מה שאני עוד זוכר מהכנס, אעלה את זה על הכתב.

*** חשוב - מחר בערב (יום רביעי, 21.10.2015, 17:45) יש דיון מיוחד על המגדל בועדת השימור העירונית בעירייה. אולם הנהלה 2 קומה 6. דיונים מקדימים בירושלים האחרת ואצל תמיר ניר.

הדיון שהיה ביום ראשון הסתובב, כמו שאני רואה את זה, בכמה מישורים, שלא נגעו זה בזה. המישור האחד היה תכנוני. האם מתאימה בכלל בנייה לגובה? בהקשר הזה הובאה הדוגמה של פריז, שכביכול הבינה את גודל הטעות והסכנה בבנייה לגובה לאחר בניית מגדל מונפרנס, והחליטה להישאר נמוך. לטענה הזו ענה ליבסקינד (כן, הוא היה שם. כל הכבוד!) עם שמץ של זחיחות, שכיום מתוכנן בלב פריז מגדל. נדמה לי שהטענה הזו, שלא צריך בכלל לבנות לגובה, קצת ארכאית בירושלים, ויש אפילו תכנית מיתאר (שאולי לא תאושר לעולם, אבל היא מסמך שעובדים לפיו -- זו בעייה אבל זו לא הנקודה כרגע) שקובעת לכך כללים. אם כבר מדברים על תכנית המיתאר, אז זוכרים את "המתנה לעיר" כפי שכונה המגדל בישיבת המקומית (בפוסט הקודם)? אז כמובן שלטובת המתנה שברו את הכללים, ולדעתי דווקא העניין הטכני הזה הוא ממש בעיה, כי מחר כשירצה יזם אחר לבנות מגדל שפורץ את המיתאר, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לומר לו שהמתנה לעיר קיבלה החרגה מיוחדת. לא אני המצאתי את הטיעון הזה, שמעתי אותו מאחד ממאתיים האנשים שפגשתי בערב העיון.

לדעתי חסר היה הדיון בהקשר הרחב. הנוכחות של המגדל בשכונת אבן ישראל הסמוכה לא תהיה חזקה יותר מהנוכחות שלו בגן העצמאות או בהר הזיתים (למעט הקצת צל המבורך שהוא יטיל על אגריפס). הייתה התייחסות לכך, אבל זה לא התפתח לדיון.


הלאה - הטיעון האדריכלי. נראה לי שסביב זה דיברו רוב הדוברים. הטענות שעלו היו שזה לא מתאים לשכונות ההיסטוריות מסביב, שזו פגיעה בקו הרקיע, שזה פוגש את הכיכר בקשתות שזרות למה שקורה למעלה. כולם דיברו על כך שזה פשוט לא מתאים. יש לי שני דברים לומר על כך:

א.לצערי קשה מאוד להחליט מה מתאים, מה נכון ומה יפה, וסמכותם של מי שמבינים בכך אינה מקובלת על הועדה, שהיא בכלל פוליטית (כזכור, אנחנו מדברים על המקומית). חבל שגם בכנס לא דובר על העיצוב. אם זה לא יפה, בואו נדבר על זה. אבל כאמור -- קשה לדבר על יופי.

ב.גם לי אישית הבניין נראה זר בכל צורה אפשרית לסביבתו המיידית והלא מיידית, אבל ניתן לומר בדיוק את המילים הללו על כל כך הרבה בניינים מדהימים בעולם... אממ... כרגע עולים לי לראש רק מגדל אייפל, שהוזכר בדברים של יגאל לוי, וסנטר פומפידו שהוזכר בשיחת מסדרון בכנס. אצלנו בירושלים קשה לי לחשוב על בניין מודרני אחד שהוא גם טוב (כמו הדסה הר הצופים, מוזיאון ישראל) וגם לא מתייחס לסביבתו (כמו בנייני וולפסון, מגדל העיר, הולילנד, קמפוס הר הצופים -- ועוד כמה שכיות חמדה ירושלמיות). והבניין הזה ייראה מכל מקום. מאיר שלו אמר פעם שמלון הילטון (היום קראון פלזה) הוא המקום היפה ביותר בירושלים, כי זה המקום היחיד ממנו לא רואים את הילטון. קראון פלזה הוא בגובה של כ-95 מטר (ויקיפדיה), המגדל החדש במתחם עדן מתנשא לגובה של 164 מטר. ואני לא מתרשם מזה שבשפיץ אין מסה אלא רק אלמנט אדריכלי. כלומר, זה יפה -- אבל זה לא גורע מהגובה של הבניין.

טיעון טכני נוסף ששמעתי הוא שנספח הבינוי בכלל לא מחייב. זה נכון. בתכניות כתוב שנספח הבינוי מנחה, מה שאומר שבסוף אפשר יהיה לבנות גם פירמידה הפוכה אם היזם ירצה...

את הטיעון המינהלי, שמגדל כזה לא ראוי לאשר בסמכות מקומית, לא שמעתי שם. גם על האנרגיה הציבורית והפרטית שהושקעה בפרוייקט הקודם וירדה לטימיון אף אחד לא דיבר (את הזמן שהשקעתי בלכתוב אז התנגדות כבר לא אקבל בחזרה).

ליבסקינד מצדו היה בעיניי מאתגר. הוא היה די מרוצה מהמעמד, וגם דיבר על זה, אבל תוכן דבריו היה שחייבים להתקדם, ושהקונטקסט נוצר ומשתנה כל הזמן, ולא נתון. במחשבה ראשונה, אלו טיעונים של יזם קטן בועדה קטנה, ולא של ארכיטקט גדול. אבל כשזה מגיע מאדם עם שתיים-שלוש קבלות, אני חושב שזה ראוי להתייחסות. ולטעמי לא הייתה כזו. השאלה "איך משנים את הקונטקסט לטובה?" לא קיבלה תשובה. הפוקוס היה על "בואו לא נשנה את הקונטקסט" (למרות שבין מרכז כלל לבניין רג'ואן למשביר הישן לא נשאר המון קונטקסט איכותי). וגם "מהי ארכיטקטורה טובה בהקשר הספציפי הזה?" לא נידונה, למיטב הבנתי (וזכרוני המתעתע...).

אבל היה סוער. אנשים צעקו והתפרצו לדברי הדוברים. לא זוכר שראיתי את האולם של המכון כל כך צפוף וכל כך מתוח.

שורה תחתונה -- בטוח ששכחתי הרבה, אבל מקווה שהעברתי משהו מהדברים. בעיניי הפרוייקט הקודם היה טוב יותר. גם החלל הציבורי למטה, שליבסקינד מאוד התגאה בו, מנוכס למגדל ולא נראה לי שיהיה בשימוש (ואני לא מתכוון לשטח הציבורי -- רחוב אגריפס). בכלל -- היה צריך להסתכל יותר על ה-"כיכר" למטה. חוששני שהיא מזכירה כיכרות ירושלמיות כושלות כמו רחבת מרכז כלל. אבל כבר מאוחר בלילה ומחר גם כן יום. אנסה להגיע לישיבה של ועדת השימור ואשמח לעידכון אם לא אצליח.

יום סטטיסטיקה שמח!

4 תגובות:

  1. הי יאיר, כתיבה מאלפת, מתבאס שפספסתי את הכנס..
    לגופו של עניין,
    הטיעון האדריכלי תמיד הכי בעייתי בעיני.. (אולי כי היכולות האסתטיות שלי מאותגרות) אבל כפי שטענת, הדיון על מה יפה ומה לא יפה הוא בעייתי ואפשר לקיים אותו בעיקר בשביל הספורט. אני מציע לראות באדריכלים (כמו בעלי המקצוע האחרים) כמומחים בתחום הזה ולסמוך עליהם. בייחוד כאלו שהוכיחו את עצמם במקומות אחרים (בהנחה שהם אינם מגלומנים שאיבדו את זה). בין אם האדריכלות תצליח לייצר מרחב ציבורי נעים שאנשים ישתמשו בו לבין אם לא, קיימות סיבות רבות אחרות שישפיעו על זה וקטונתי. אני לא יודע להסביר למה דווקא באירופה הקרה, תושבי הערים משתמשים בכיכרות שלהם ולמה פה לא. יש לי תחושה שזו לא שאלה רק של אדריכלות אלא של תרבות.
    הטיעון התכנוני (והפן המנהלי שלו) הוא החשוב ביותר בעיני ומה שדורש פיקוח והעלאת הנושא לסדר היום. גם הדברים שכתבת בפוסט הקודם (שגובלים בעיני במינהל שאינו תקין) וגם במובן של קביעת כללים מראש (תכנית מתאר למשל) ועמידה בהם. אני חושב שנכון יהיה שהאדריכלות (יפה או לא, מועילה או לא וכו') צריכה להתאים לתכנון הכללי. עצם הסטייה ממנו היא היא הדבר הבעייתי.

    השבמחק
  2. אני לא מבין איך חושבים בכלל לאשר את המפלצת הזו?!
    זה ברמת הכיעור של מרכז כלל.התכנון הקודם היה הרבה יותר יפה ואלגנטי.

    השבמחק
  3. המגדל הזה נראה כמו האח הגוץ והלא מוצלח (והים תיכוני) של מגדל השארד בלונדון..

    השבמחק