אז כמה עולה לשכור כאן דירה?
אחד הקיטורים המקובלים הוא שכאן אפילו יותר יקר מבתל-אביב. אז אולי זה לא עד כדי כך - הנה כאן המחירים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ברבעון הראשון של 2007 המחיר עמד על כמעט 2,400 שקל לדירת 2.5-3 חדרים בירושלים, לעומת 2,900 בתל-אביב. לדירת 3.5-4 חדרים, שילמנו בירושלים 3,000 שקל, לעומת 4,000 ששילמו השוכרים בתל-אביב. יתר האזורים בארץ נמצאים בליגה אחרת. יותר מזה: שכר הדירה בתל-אביב עלה בשנת 2006 ביותר מ-5%, ובירושלים הוא עלה בקצת פחות מ-2% (הנתונים כאן).
אז החדשות הן טובות או רעות? חשוב שמי שרוצה יוכל לשכור כאן דירה - חשוב מאוד. מדובר בסטודנטים ומשפחות צעירות שהם התקווה של העיר. אבל חשוב יותר שהם יוכלו להשתקע כאן. אז מה בדבר קניית דירה?
מבחינת המצב ביחס לתל-אביב וליתר אזורי הארץ המצב פחות-או-יותר דומה לשכירות. הנתונים (כאן) אומרים שדירה של 2.5-3 חדרים היינו יכולים לקנות (מבעליה המתגוררים בה - לא מקבלן) ברבעון הראשון של 2007 ב-760,000 שקל, ודירה של 3.5-4 חדרים ב-1,080,000 שקל. בתל-אביב זה קצת יותר יקר, וביתר אזורי הארץ נמוך יותר. אלא מה - בתל-אביב המחירים עלו ב-2006 ב-2.6%, ובירושלים - שימו לב: 12.1%.
אז אם זה ממשיך ירושלים הופכת לעוד יותר יקרה, ועוד פחות נגישה לאותן משפחות וצעירים שרוצים להשתקע בה. מה עושים? יכול להיות שמול הנכונות של תושבי חוץ לשלם הרבה כסף עבור דירה בירושלים, יצטרכו מי שירצו לקנות כאן דירה לבחור בין דירה קטנה, או רחוקה יותר מהמרכז. כדי שהם בכל זאת יעדיפו שני חדרים במרכז העיר, או ארבעה בגילה, על-פני חמישה פלוס גינה במודיעין, העירייה צריכה לתת להם גם את הסיבות להישאר בעיר - תרבות למשל - וגם את האפשרות לגור בגילה ולהרגיש קרובים, קרי תחבורה ציבורית טובה מאוד.
שמעתי טענות נגד המת"צים של דרך חברון ושל קרן-היסוד. אם הם נותנים לצעירים את ההרגשה שאפשר לגור בשכונה פריפריאלית (גילה, תלפיות-מזרח) ולהרגיש בירושלים - הם עושים את העבודה.
אחד הקיטורים המקובלים הוא שכאן אפילו יותר יקר מבתל-אביב. אז אולי זה לא עד כדי כך - הנה כאן המחירים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ברבעון הראשון של 2007 המחיר עמד על כמעט 2,400 שקל לדירת 2.5-3 חדרים בירושלים, לעומת 2,900 בתל-אביב. לדירת 3.5-4 חדרים, שילמנו בירושלים 3,000 שקל, לעומת 4,000 ששילמו השוכרים בתל-אביב. יתר האזורים בארץ נמצאים בליגה אחרת. יותר מזה: שכר הדירה בתל-אביב עלה בשנת 2006 ביותר מ-5%, ובירושלים הוא עלה בקצת פחות מ-2% (הנתונים כאן).
אז החדשות הן טובות או רעות? חשוב שמי שרוצה יוכל לשכור כאן דירה - חשוב מאוד. מדובר בסטודנטים ומשפחות צעירות שהם התקווה של העיר. אבל חשוב יותר שהם יוכלו להשתקע כאן. אז מה בדבר קניית דירה?
מבחינת המצב ביחס לתל-אביב וליתר אזורי הארץ המצב פחות-או-יותר דומה לשכירות. הנתונים (כאן) אומרים שדירה של 2.5-3 חדרים היינו יכולים לקנות (מבעליה המתגוררים בה - לא מקבלן) ברבעון הראשון של 2007 ב-760,000 שקל, ודירה של 3.5-4 חדרים ב-1,080,000 שקל. בתל-אביב זה קצת יותר יקר, וביתר אזורי הארץ נמוך יותר. אלא מה - בתל-אביב המחירים עלו ב-2006 ב-2.6%, ובירושלים - שימו לב: 12.1%.
אז אם זה ממשיך ירושלים הופכת לעוד יותר יקרה, ועוד פחות נגישה לאותן משפחות וצעירים שרוצים להשתקע בה. מה עושים? יכול להיות שמול הנכונות של תושבי חוץ לשלם הרבה כסף עבור דירה בירושלים, יצטרכו מי שירצו לקנות כאן דירה לבחור בין דירה קטנה, או רחוקה יותר מהמרכז. כדי שהם בכל זאת יעדיפו שני חדרים במרכז העיר, או ארבעה בגילה, על-פני חמישה פלוס גינה במודיעין, העירייה צריכה לתת להם גם את הסיבות להישאר בעיר - תרבות למשל - וגם את האפשרות לגור בגילה ולהרגיש קרובים, קרי תחבורה ציבורית טובה מאוד.
שמעתי טענות נגד המת"צים של דרך חברון ושל קרן-היסוד. אם הם נותנים לצעירים את ההרגשה שאפשר לגור בשכונה פריפריאלית (גילה, תלפיות-מזרח) ולהרגיש בירושלים - הם עושים את העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה