בשעות אלו ממש מציין העם היהודי את אחד האסונות הקשים שידע - אולי הקשה ביותר - חורבן בית-המקדש וירושלים לאחר המרד הגדול (עוד כאן). המרד הבא, של בר-כוכבא, הביא לתוצאות קשות עוד יותר - היציאה לגלות של 2000 שנה.
הרבה נאמר על שנאת חינם, על שחיתות ועל פשעים מוסריים בהקשר לחורבן הבית והעיר. אני רוצה להוסיף משהו קטן על אסטרטגיה ותכנון. לדעתי צריך לשאול את עצמנו מהי הנקודה אליה רוצים להגיע - מהו החזון, ולשאוף אליו. הראיה הדוגמטית מבית מדרשם של המורדים תביא לחורבן. נהיה צודקים, אבל רחוקים מאוד מתמונת העתיד הרצוייה.
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה רבתי בגוים, שרתי במדינות היתה למס. המלים הללו מצלצלות בראשי כל תשעה באב, ומזכירות לי שעלינו לעשות למען ירושלים כל הזמן, ולנסות לעכב את תהליכי ההרס והחורבן.
בפרק ד' ממשיך המקונן:
אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב; תִּשְׁתַּפֵּכְנָה, אַבְנֵי-קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ, כָּל-חוּצוֹת.
לפני כמה ימים, כאשר הלכתי מאזור תאטרון ירושלים לכוון ממילא עברתי את אותו בית לשימור בבלפור שנהרס. עכשיו החפירה כבר עמוקה מאוד, ותכף יישכח הבניין שהיה שם. טעות - אמרה העירייה והתנצלה. ואם זה היה ספריית שוקן הסמוכה - האם גם אז היינו מקבלים התנצלות לקונית ובזה היה נגמר העניין? איכה יועם זהב?
בהמשך ההליכה עברתי ליד מלון פאלאס. ושם - הפתעה. לטובת מי שלא עבר שם לאחרונה - מצורפות תמונות. מודה - לא טרחתי לברר אצל האדריכל אם השערתי מוצדקת, אבל אני חושב שהדבר הזה בחזית הוא מבנה לייצוב החזית בזמן העבודות בפנים.
הגיעו ימים טובים - במקום חגורות בטון אדירות שיוצקים בצד הפנימי של החזית - מקימים את הפיגום הנאה הזה - ולא מאבדים את הקשר עם החזית מבפנים (אינשאללה). לי זה נראה כמו לקוח ממאמר בכתב-עת בינלאומי על שימור, ועשה לי הרגשה טובה לקראת תשעה באב.
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה רבתי בגוים, שרתי במדינות היתה למס. המלים הללו מצלצלות בראשי כל תשעה באב, ומזכירות לי שעלינו לעשות למען ירושלים כל הזמן, ולנסות לעכב את תהליכי ההרס והחורבן.בפרק ד' ממשיך המקונן:
אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב; תִּשְׁתַּפֵּכְנָה, אַבְנֵי-קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ, כָּל-חוּצוֹת.
לפני כמה ימים, כאשר הלכתי מאזור תאטרון ירושלים לכוון ממילא עברתי את אותו בית לשימור בבלפור שנהרס. עכשיו החפירה כבר עמוקה מאוד, ותכף יישכח הבניין שהיה שם. טעות - אמרה העירייה והתנצלה. ואם זה היה ספריית שוקן הסמוכה - האם גם אז היינו מקבלים התנצלות לקונית ובזה היה נגמר העניין? איכה יועם זהב?
בהמשך ההליכה עברתי ליד מלון פאלאס. ושם - הפתעה. לטובת מי שלא עבר שם לאחרונה - מצורפות תמונות. מודה - לא טרחתי לברר אצל האדריכל אם השערתי מוצדקת, אבל אני חושב שהדבר הזה בחזית הוא מבנה לייצוב החזית בזמן העבודות בפנים.הגיעו ימים טובים - במקום חגורות בטון אדירות שיוצקים בצד הפנימי של החזית - מקימים את הפיגום הנאה הזה - ולא מאבדים את הקשר עם החזית מבפנים (אינשאללה). לי זה נראה כמו לקוח ממאמר בכתב-עת בינלאומי על שימור, ועשה לי הרגשה טובה לקראת תשעה באב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה