יום רביעי, 6 בפברואר 2008

רחביה של קאופמן


ריכרד קאופמן


רחביה היא באמת שכונה נהדרת, וגם ההרצאה של אמנון רמון על רחביה הייתה מעולה, אתמול בבית אבי-חי. עמית כבר כתב על זה קצת (כאן). אבל אני נשארתי עם שאלה.

אז לפני שאני מעלה את השאלה שלי, כדאי לומר שרחביה היא אחד הנכסים החשובים בעיר, וההרס שלה הוא עוול לעיר ונצחון הנדל"ן על התכנון הרגולטיבי. שימור הוא בדיוק המקום בו אסור לתת לכוחות השוק לשחק לבד, כי הם הורסים אפילו את הנכס שממנו הם עצמם חיים - כשל שוק קלאסי.

ועכשיו שאלה: האם כפי שאמנון ציין, אנחנו חייבים לקאופמן תודה על התכנית הטובה שלו? כלומר האם התכנית, בראייה היסטורית, כל כך טובה? אני אמנם קטנטן, אבל אני לא בטוח (בקשר לתכנית). כמו שאמנון אמר - רחביה היא באמת "מקום" ולא סתם מקום, אבל האם "עיר גנים" - כפר בתוך העיר - זה מה שהיינו צריכים במרכז ירושלים? נכון - הכל היפותטי, והיום צריך לגעת ברחביה בכפפות של משי, אם בכלל, אבל חבל שרחביה לא נבנתה היכן שניצבת היום קריית שמואל.

ולמה? כי היא עוצרת את התפשטות המרכז העירוני. המרכז חסום על-ידי שכונות מגורים - נחלאות, הנביאים והשכונות החרדיות בצפון, מוסררה והעיר העתיקה במזרח ובדרום, "כפר דוד" בדרום, גן העצמאות ורחביה במערב. אני חושב שלמרכז העיר היה צריך להיות פוטנציאל להתרחבות. זה היה (אולי) מווסת קצת את המחירים, יוצר תת-התמחויות בתוך המרכז, ונותן לעיר משקל גדול יותר כמטרופולין - עיר אם.

רחביה בוויקיפדיה
רחביה - פרופיל שכונתי של מכון ירושלים

2 comments:

  1. הי יאיר

    אהבתי את הניתוח שלך גם בנושא כשל השימור וגם בכל הקשור למרכז העירוני.

    בניגוד אליך, התאכזבתי מאוד מההרצאה של אמנון רמון, ציפיתי למתן דגש על פרטי התכנון של השכונה ומצבה כיום. לצערי אלו היו רק בשולי מצגתו והרצאתו. אני מניח שבמידה אלנבלום ואלחייני היו מגיעים, הדיון היה רחב יריעה ומתעסק גם בארכיטקטורה ובמרחב ופחות בהיסטוריה הסוציולוגית של השכונה, הרי לשם כך קיים ספרו של אמנון.

    השבמחק
  2. תודה
    האמת היא שאת החלק הראשון של ההרצאה - על עיר הגנים וקאופמן, שמעתי בעצם הרבה פעמים בוריאציות כאלו ואחרות. אבל פתאום כשאמנון דיבר בסוף על התודה שאנו חייבים לקאופמן - נפל לי איזשהו אסימון (על כך שאולי בעצם לא חייבים לו תודה כל-כך גדולה ברחביה...), ועל זה אני מודה לו (לאמנון)
    :-)

    השבמחק