למקרא הכתבה על ההתמודדות עם מחירי הדיור הגואים במגזר החרדי (הארץ נדלן - כאן), חשבתי מיד על הכוח שיש לקהילה, על רנט קונטרול ואיזה יופי כשהקהילה משתמשת כמו שצריך בכוח הזה.
במחשבה שנייה, ובקריאה עד הסוף, עם נסיון לקרוא משהו בין השורות, זה נראה קצת אחרת. פיקפוק של החרדים עצמם ביעילות הוועדות (הקובעות את מחירי המקסימום) לאורך זמן, ושחיקה של המערכות הסוציאליות (גם הילדים לוקחים משכנתא - וכבר לא מקבלים דירה לגמרי במתנה...). בסופו של יום, השוק מכריע אפילו חברה מלוכדת וצייתנית כמו החרדים. כשהביקוש גואה וההיצע קטן, בסוף המחיר כנראה יעלה.
מה לומדים מזה? ראשית, שאולי לא רק הקיצוץ בקיצבאות הוא שהוציא חרדים ובעיקר חרדיות לעבודה, אלא במידה רבה תהליכים דומים לאילו העוברים על החברה הכללית (חילונית, דתית), או בקיצור עלייה ביוקר המחייה וספציפית - מחירי הדיור.
שנית, אולי רנט קונטרול בכל זאת צריך להגיע בשם אינטרס הציבור (ראו את ההערות של ליאור קופולוביץ' מרנט קונטרול על הפוסט שקצת התקיף אותם כאן. אני שוב מסייג - הכל עם הערכה גדולה למי שעושה) ולא בשם האינטרס האישי של כל אחד מצרכני הדיור. יכול להיות שגם מוסרית זה עדיף, אבל בלי קשר - כנראה שאחרת זה לא עובד, אפילו אצל החרדים.
במחשבה שנייה, ובקריאה עד הסוף, עם נסיון לקרוא משהו בין השורות, זה נראה קצת אחרת. פיקפוק של החרדים עצמם ביעילות הוועדות (הקובעות את מחירי המקסימום) לאורך זמן, ושחיקה של המערכות הסוציאליות (גם הילדים לוקחים משכנתא - וכבר לא מקבלים דירה לגמרי במתנה...). בסופו של יום, השוק מכריע אפילו חברה מלוכדת וצייתנית כמו החרדים. כשהביקוש גואה וההיצע קטן, בסוף המחיר כנראה יעלה.
מה לומדים מזה? ראשית, שאולי לא רק הקיצוץ בקיצבאות הוא שהוציא חרדים ובעיקר חרדיות לעבודה, אלא במידה רבה תהליכים דומים לאילו העוברים על החברה הכללית (חילונית, דתית), או בקיצור עלייה ביוקר המחייה וספציפית - מחירי הדיור.
שנית, אולי רנט קונטרול בכל זאת צריך להגיע בשם אינטרס הציבור (ראו את ההערות של ליאור קופולוביץ' מרנט קונטרול על הפוסט שקצת התקיף אותם כאן. אני שוב מסייג - הכל עם הערכה גדולה למי שעושה) ולא בשם האינטרס האישי של כל אחד מצרכני הדיור. יכול להיות שגם מוסרית זה עדיף, אבל בלי קשר - כנראה שאחרת זה לא עובד, אפילו אצל החרדים.
"בסופו של יום, השוק מכריע אפילו חברה מלוכדת וצייתנית כמו החרדים."
השבמחקאבל מנגד שרי אוצר וראשי ממשלות לרוב, עוזרים לחברה החרדית להאט את התהליכים הללו. לפני מספר שבועות נתקלתי בכתבה משנת 2004 על הדיון בתקציב התרבות והבקשה של מפלגת שינוי (השם יקום דמה)להסיט תקציבים יחודיים לחרדים לטובת התרבות. כאמור בנימין חברינו גירד ממקורות אחרים 50 מיליון ש"ח לטובת התרבות העיקר שלא לשבור את הקשר עם המאפיונרים לובשי השחורים.
נראה שהחרדים הצליחו להטמיע את החשיבה "שלא יכולה להיות ממשלה בלי חרדים" כפי שהטמיעו את החשיבה והדימוי שירושלים חרדית. וכאמור ראשי המפלגות הציוניות שוחרים לפתחם כמו יתוש התר אחרי דם חם.
אבל אנחנו החילוניים אשמים ומטומטמים, לאורך השנים קנו את קולותיהם בכסף וככל שמשקלם הפוליטי עלה כך עלו דרישותיהם הכספיות.
שינויים(איטיים עד מאוד) אכן מתקיימים בחברה החרדית אבל לא מספיק והם עדיין מהווים עול כלכלי כבד על המשק הישראלי. המשחק הכפול אותו משחקים החרדים צריך להסתיים בנוק-אאוט לטובת המדינה והאינטרס שלה.
דודו
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק