יום רביעי, 17 בספטמבר 2008

אחד מכל חמישה זרק את הפתק לפח

כן - מנתונים שהוצאתי לאחרונה במסגרת ניתוחים שאנחנו עורכים כאן במכון, הגעתי לנתון שאסור שישאר על השולחן רגע אחד. כולנו צריכים להתחיל לחשוב עליו מהר.

הנה זה בא: בבחירות למועצת העיר בשנת 2003, מתוך סך הקולות (הכשרים) במגזר היהודי הלא-חרדי, 19% הלכו למפלגות שלא נכנסו למועצה.

הסכום במילים: אחד מכל חמישה שהצביעו במגזר היהודי הלא-חרדי (שגם לא הצביע באחוזים גבוהים כידוע - אבל זה לא חדש) זרק את קולו לפח האשפה, לא קידם אף מפלגה, לא החליש אף מפלגה, ובעצם לא הזיז כלום.

הפוסט הזה מיועד לכל מי שעומד להצביע למפלגה קטנה, ולכל מי שעומד בראש מפלגה כזו. השנה יש לא פחות מפלגות קטנות, וחשבון פשוט אומר שכנראה שיהיה אחוז דומה של מצביעים שיצביע להן, ולמעשה יזרוק את קולו לפח.

לפני הבחירות כדאי לקרוא סקרים ולהיות בטוחים שהפתק שלכם עומד להשפיע. מפלגה שמתנדנדת בין לעבור את אחוז החסימה לבין לא לעבור אותו - לא תקבל את הקול שלי!

ואתם - אנשי הרשימות הקטנות - קחו אחריות! מספיק עם האגו! כל אחד מכם בטוח שהוא ייכנס ב-20 מושבים, אבל הפתעה - מספר המושבים במועצה לא רק שלא גדל, אלא הוא קטן - כלומר שאחוז החסימה עולה. תתאחדו ותחליטו מי ראשון ומי שני ברשימה - זה כל-כך קשה? עדיף לזרוק אלפי קולות לפח?

5 תגובות:

  1. יאיר

    פוסט מצויין, חד, מרוכז מטרה, ובעיקר מעביר את המסר.

    מי יודע?! אולי רחל עזריה תקרא אותו

    כה לחי

    דודו

    השבמחק
  2. בניגוד למגיב הקודם - לא הבנתי את המסר. יש כאן הנחה שירושלמים לא חרדים מצביעים אוטומטית למפלגות לא חרדיות - על מה היא מתבססת? חשוב מכך, בשביל הסיכוי להכניס מועמד או מועמדת שרוצים להכניס למועצה שווה לקחת את הצ'אנס. יתרה מזאת, מסתתרת הנחה שלא-חרדים (שהמכנה המשותף תחת הגדרה זו שהיא על דרך השלילה הוא נמוך ביותר) - הם בעלי אותם אינטרסים. זו כמובן שטות מוחלטת. אני יכול להיות חילוני ולתמוך בעמדה מסוימת שמאוד פופולרית בציבור החרדי או לחלופין להתנגד נחרצות לעמדה שמשמיע מועמד חילוני. החלוקה הפוליטית בירושלים היא לאורך יותר מציר אחד, שניים או שלושה. בעולמנו הירושלמי המורכב, לא צריך לרדד את המציאות כך שתתאים לדעה ההגמונית התל-אביבית - למזלנו ירושלים עיר הרבה יותר מעניינת שמאתגרת את השיח השטוח של אנשי המישור. לבסוף, אין דבר כזה קול שנזרק לאשפה - גם מי שלא עובר את אחוז החסימה ומקבל תמיכה שקרובה לאחוז החסימה - יכול להתעצם מכך ואולי לגדול בבחירות הבאות. שנה טובה.

    השבמחק
  3. דני - ההנחה שירושלמים המתגוררים באזורים לא-חרדים מצביעים למפלגות לא-חרדיות, ולמועמד לא-חרדי לראשות העיר - מתבססת על נתונים. הכל יתפרסם ב-"כל העיר" בעוד שבועיים-שלושה, ואז אפנה אותך בשמחה לנתונים הקשיחים. אתה צודק שההצבעה של המגזר הלא-חרדי היא הרבה פחות מונוליטית, וזה בעצם המסר שלי - שהמגוון הלכאורה-בריא, מוביל לחוסר ייצוג.

    קולות למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה הם לדעתי קולות מבוזבזים, שכן הם לא נותנים למי שהצביע להשפיע - זה העקרון הדמוקרטי בבסיס הבחירות.

    אין לי בעייה עם מי שתומך בדעות שפופולריות בציבור החרדי - אבל ההפרש בין האזורים החרדיים ללא-חרדיים זועק. הוא זועק שחמישית מהמצביעים במגזר הלא-חרדי - אינם מיוצגים במועצת העיר. מספרם שקול למשהו כמו 5-7 מנדטים - זה המון.

    השבמחק
  4. הנתונים לא מדויקים כלל.
    קולות שלא עברו את אחוז החסימה כ 30 אלף. מתוך כ 3000 ערבים. סה"כ קולות כשרים היו כ 178 אלף. לכן:
    27 חלקי 178 - מדובר בפחות מ 15.5%.
    אפילו לא אחד מכל 6.

    להגיד לרשימה לא לרוץ, כי אולי לא תעבור את אחוז החסימה, זה מעשה אנטי דמוקרטי. כמה רשימות רצו ורצו ורצו, ורק פעם השניה והשלישית נכנסו?
    בואו לא נתנהג כמו החרדים.
    אלישיב

    השבמחק
  5. אלישיב - אני מסכים אתך שיש בזה משהו לא-דמוקרטי. מצד שני - אם במגזר אחד יש 19% (מיד אסביר) של בוחרים שלמעשה אינם מיוצגים כלל במועצה - זה עוד פחות דמוקרטי. הסיבה היא כמובן המכשיר הלא-דמוקרטי (שאיני בטוח שאני מתנגד לו באופן כללי) שנקרא "אחוז חסימה", וכשמו כן הוא - חוסם רשימות - אפילו שקיבלו מספיק קולות למושב במועצה - מלהכנס אליה.

    ועכשיו לנתונים: 30 אלף קולות אבודים, מתוכם 22 בשכונות יהודיות לא-חרדיות. מתוך קצת יותר מ-116 אלף כשרים בשכונות אלו זה יוצא 19%.

    השבמחק