יום שלישי, 4 בנובמבר 2008

נקי אנכי מדם הצדיק הזה?

השתדלתי לא לכתוב ממש על פוליטיקה, אבל הנה - אני כותב על הבחירות. אתם לא חייבים לקרוא...

דעתי היא שבפוליטיקה, כמו בתכנון, חשוב מאוד להיות פרגמטי.
הסחף החילוני\שמאלני לא להצביע, הוא בעיניי המוסרניות בהתגלמותה. משהו כמו: "אולי אני מעדיף את ברקת, אבל לא אשים את הפתק שלו בקלפי כי הוא...". אז כמו שמתכנן צריך לפעמים להתוות קו רע - גדר, כביש, גשר - כדי לקדם ערך חשוב, או כדי להגיע לפשרה - כך אני מציע לכולנו. להבין מה חשוב יותר, וללכת להצביע.

אחרי שייבחר ראש העיר הבא, מי שלא הצביע יוכל להגיד (ולי זו לא נראית גאווה גדולה) - אני הצטרפתי לרוב - כי זו המשמעות. ואם זה יהיה פרוש - המשמעות היא שלמעשה הצבעתם לפרוש.

הפסוק שבכותרת הוא מהברית החדשה, ספר מתי (שם זה בלי סימן השאלה...). הסיפור מספר שפונטיוס פילאטוס לא רוצה לצלוב את ישו, אז הוא שואל את העם, ולמעשה מצטרף לרוב, שקורא כן לצלוב אותו. כשהאחריות בידינו אנחנו לא יכולים להצטרף לרוב. עם כל הקושי, כל אחד צריך להחליט מהי תמונת העתיד הרצוייה בעיניו, ולקחת אחריות על חיינו כאן בירושלים.

מקווה שאף אחד לא נפגע. אני לא קורא לצלוב אף אחד, ולא טוען שאתם - מי שלא עומד להצביע - צולבים מישהו. אבל אתם כן מתנערים מאחריות.

3 תגובות:

  1. ודן בירון הוא המועמד הראוי

    השבמחק
  2. אם זה מה שאתה חושב אז סבבה, וזה עדיף בהרבה על לא להצביע. גם מוסרית, אבל גם סטטיסטית-מעשית: זה לפחות מגדיל את הסיכוי לסיבוב שני, ולא מגדיל ישירות את סיכויי פרוש (בהנחה שהאלטרנטיבה שלך הייתה ברקת).

    השבמחק
  3. לא, הצבעה לדן בירון מגדילה את סיכויי פרוש באופן מובהק, כמו הצבעה לכל מועמד לא ריאלי אחר. יש כאן מאבק בין שני מחנות, וזה שיתפצל יותר הוא זה שיפסיד. חד וחלק.

    השבמחק