לפני כמה ימים נחמיה שטרסלר כתב שכביש 6 הוא "הכי חברתי שיש" כי הוא מחבר את הפריפריה למרכז, ומגדיל שם את מרחב האפשרויות. הוא מהלל ומשבח את הכביש, וטוען שלירוקים ולפוליטיקאים שניסו לעצור אותו "אסור לנסוע בו". וככה הוא כותב:
"כביש 6 מחבר את דרום הארץ וצפונה למרכז. כל מנהיג בפריפריה רצה בו. במקום לסבול ביישוב מרוחק מחוסר עבודה או ממחסור בסרטים והצגות אפשר לעלות על הכביש, להגיע בקלות למרכז, למצוא תעסוקה או לראות מופע, ולחזור הביתה במהירות ובבטיחות."
אני משער שלכל המנהיגים ששטרסלר מתייחס אליהם יש רכב צמוד, אז למה להם באמת "לסבול ביישוב מרוחק"? שיעלו על הכביש. הבעייה היא שרוב התושבים היו מעדיפים דווקא אוטובוס או רכבת, פשוט כי אין להם רכב, וזה נוגע לא רק לפריפריה - רק ל-61% ממשקי הבית בישראל יש רכב, וזה כולל רכב מהעבודה. הנתונים באתר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בפריפריה, שבה היינו מצפים למצוא שיעור בעלות על רכב גבוה יותר מבמרכז, המצב דומה לממוצע (צפון הארץ), או גרוע בהרבה מהממוצע (בדרום). רמת המינוע הגבוהה ביותר היא דווקא בטבעת שמקיפה את תל-אביב - בעיקר ראשון-לציון, רחובות, פתח-תקווה, וגם (קצת פחות) נתניה וחדרה. אלו הנהנים העיקריים מכביש 6.
הצחיקה אותי הטענה שהכביש מקרב אותנו לטבע, כי עכשיו אפשר לראות נופים שלא ראינו קודם. זה מזכיר כמובן את מה שאמר מאיר שלו - שהילטון (היום קראון פלזה) הוא המקום היפה ביותר בירושלים - המקום היחיד שממנו לא רואים את הילטון. אבל גם אם אתם נהנים מהנוף בכביש 6 - זכרו בבקשה שזה נוף מעוצב עד לפרט האחרון. גם הזיתים וגם החיטה.
דני רבינוביץ ענה לשטרסלר היום, והסביר כיצד הכביש מעמיק את אי-השיוויון, ומי באמת הרוויח כסף מסלילתו.
תראו את המפה (ללחוץ להגדלה) - טוב יותר (וזול! גם סביבתית כמובן) לשפר את רשת התחבורה הציבורית לפריפריה.
וזו המפה של בעלות על שתי מכוניות או יותר למשק בית - תמונה די דומה. כלומר שגם אם בן המשפחה השני אצלכם הוא שצריך להסתייע בכביש, כנראה שאתם מתגוררים במרכז הארץ.
"כביש 6 מחבר את דרום הארץ וצפונה למרכז. כל מנהיג בפריפריה רצה בו. במקום לסבול ביישוב מרוחק מחוסר עבודה או ממחסור בסרטים והצגות אפשר לעלות על הכביש, להגיע בקלות למרכז, למצוא תעסוקה או לראות מופע, ולחזור הביתה במהירות ובבטיחות."
אני משער שלכל המנהיגים ששטרסלר מתייחס אליהם יש רכב צמוד, אז למה להם באמת "לסבול ביישוב מרוחק"? שיעלו על הכביש. הבעייה היא שרוב התושבים היו מעדיפים דווקא אוטובוס או רכבת, פשוט כי אין להם רכב, וזה נוגע לא רק לפריפריה - רק ל-61% ממשקי הבית בישראל יש רכב, וזה כולל רכב מהעבודה. הנתונים באתר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בפריפריה, שבה היינו מצפים למצוא שיעור בעלות על רכב גבוה יותר מבמרכז, המצב דומה לממוצע (צפון הארץ), או גרוע בהרבה מהממוצע (בדרום). רמת המינוע הגבוהה ביותר היא דווקא בטבעת שמקיפה את תל-אביב - בעיקר ראשון-לציון, רחובות, פתח-תקווה, וגם (קצת פחות) נתניה וחדרה. אלו הנהנים העיקריים מכביש 6.
הצחיקה אותי הטענה שהכביש מקרב אותנו לטבע, כי עכשיו אפשר לראות נופים שלא ראינו קודם. זה מזכיר כמובן את מה שאמר מאיר שלו - שהילטון (היום קראון פלזה) הוא המקום היפה ביותר בירושלים - המקום היחיד שממנו לא רואים את הילטון. אבל גם אם אתם נהנים מהנוף בכביש 6 - זכרו בבקשה שזה נוף מעוצב עד לפרט האחרון. גם הזיתים וגם החיטה.
דני רבינוביץ ענה לשטרסלר היום, והסביר כיצד הכביש מעמיק את אי-השיוויון, ומי באמת הרוויח כסף מסלילתו.
תראו את המפה (ללחוץ להגדלה) - טוב יותר (וזול! גם סביבתית כמובן) לשפר את רשת התחבורה הציבורית לפריפריה.
וזו המפה של בעלות על שתי מכוניות או יותר למשק בית - תמונה די דומה. כלומר שגם אם בן המשפחה השני אצלכם הוא שצריך להסתייע בכביש, כנראה שאתם מתגוררים במרכז הארץ.
מאיפה המפות המשובחות האלה (שמראות את העליונות התחבורתית של תושבי מרכז תל-אביב על יושבי טבעת המטרופולין המכורים לרכב)?
השבמחקחוצמזה, לאנשים בלי רכב אין זכות קיום ויפה כביש אחד קודם.
מסתבר שלהורי אין רכב-כי אין להם ייצוג!
השבמחקפעם אחרונה שבדקתי גם בבקעת הירדן גרים ישראלים עם ובלי רכבים.
את המפות הכנתי בעצמי מתוך הנתונים המלונקקים בפוסט - תודה לרמן!
השבמחקאנונימי - אזור יו"ש מופיע כנפה אחת בנתונים, ומאחר שהוא כל-כך הטרוגני (אריאל אינה דומה למעלה אדומים, ושתיהן שונות מאוד מבקעת הירדן וכולי) אין הרבה משמעות לממוצע. אני מתנצל בפני הוריך.
לידיעת הקורא מאיר שלו. הסופר גי דה מופאסאן, נהג לסעוד מדי יום במסעדה למרגלות מגדל אייפל מכיוון שלדבריו היה זה המקום היחיד בפריז שממנו לא רואים את המגדל.
השבמחק