יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

עלייה של 26% במספר היוממים באופניים

לא, לא בירושלים. בניו יורק. אני מציע לאנשי העירייה להתחיל לאסוף היום מידע על מספר היוממים באופניים בירושלים, ולהתחיל לקדם פרוייקטים לשבילים, כי כמו שאמר חיימה לרנר - "אם אתה רוצה שיקרה משהו - תתחיל עכשיו!".

במקום לתכנן ולתכנן עד אינסוף (יש בירושלים תכנית אב לשבילי אופניים בת יותר מעשרים שנה) צריך פשוט להתחיל לעשות. לסלול שביל אחד ולראות אם זה מצליח. נראה מסובך? לדעתי זה לא. עכשיו משפצים את רחוב הרצוג - צריך היה לכלול שם שביל אופניים - לא הטיילת להולכי רגל ולאופניים שעוברת סמוך לכביש, אלא שביל אופניים. כי אופניים זה לא רק ספורט או פנאי - זה גם תחבורה. כבר היום יש הרבה רוכבים בטיילת המסוכנת ליד הכביש. שביל אמיתי היה יכול להוריד אותם למקום הבטוח, ולגרום להרבה יותר אנשים להגיע באופניים לעיר.

רעיון אחר - כביש רופין - מהגשר על בגין, ועד לצומת וולפסון ליד גן סאקר. אני משער שבקרב תושבי בית הכרם יש רבים שהיו רוצים להגיע למרכז באופניים. שביל כזה יוריד חלק מהם מהרכב הפרטי.

בקיצור - צריך פשוט לעשות שבילים. זה לא נורא יקר וזה יכול מאוד להשתלם לכולם. רגע - אני האחרון שיצא נגד תכנון, אבל במקרה הזה - בתנועה. לא צריך לבנות 200 מייל של שבילים בשלוש שנים - אבל צריך להתחיל איפושהו.

חוץ מלסלול שבילים, בניו יורק סיטי עושים עוד כמה דברים. אני מציע לנו ללמוד לפחות שניים מהם:

1. מידע: על מפות השבילים של ניו יורק כבר כתבתי פעם, אבל עכשיו יש מידע גם על חנייה לאופניים. המתקן שבור - תודיעו. רוצים לבקש מתקן - בבקשה. יש גם עלון חודשי. אם נראה לכם שאלו סתם גימיקים, אולי אתם קצת ציניים מדי.


2. "אופניים בבניינים" - חוק עירוני חדש שנוגע לבנייני משרדים גדולים (כאלו עם לפחות מעלית מטען אחת), ואומר כך: אם אחד המשרדים השוכרים בבניין כזה מעוניין להקצות שטח לחניית אופניים בתוך המשרד, הוא צריך להגיש בקשה לבעל הבניין, שלפניו עומדות במקרה כזה שתי אפשרויות: (א) להכין תכנית לגישת אופניים למשרד תוך 30 יום, או (ב) לבקש הקלה על בסיס קיומה של חניית אופניים חלופית, או על בסיס בעיית בטיחות. את זה הוא צריך לעשות תוך 15 יום. אצלי בעבודה יש חדר שמשמש כחנייה לשני זוגות. אני בטוח שהרבה אנשים היו שמחים להכניס את האופניים למשרד.

ומסתבר שזה עובד.

הצילום מהפיקאסה של Grrrolf

3 תגובות:

  1. בלומברג ממש עשה שם מהפיכה שמרגישים כמעט בכל רחוב. הלוואי עלינו.

    השבמחק
  2. גם אני מחכה למציאת אופניים בלתי גניבים בכחמישה דולר, ולהחנות באמצע העיר, כדי להצלטרף ל26 האחוז האלה. למרות שאין לי שבילים מסודרים. יש כן אחד שנראה בתכנון.

    השבמחק
  3. האם יתכן שמכל החבר'ה הצעירים (והטובים) שמקיפים את ראש העיר אין אף אחד שמבין את חשיבות האופניים ככלי תחבורה (כפי שציינת, לא רק לשעות הפנאי)?

    למה נושא שבילי האופניים בעיר לא זז?

    השבמחק