ידיעה בגלובס הובילה אותי אל דוח של ה-OECD בנושא דיור (כאן המסמך המלא- PDF). אני מקווה לעבור על הדוח - זה נראה לי מעניין וחשוב - אבל תקווה זה לא תמיד מספיק...
אז בינתיים קבלו רק את איור 4.5 - מידת הרגולציה בשכירות (יש גם אקסל).
הגרף העליון הוא אינדיקטור משולב של מידת הרגולציה על שכירות בשוק החופשי: עד כמה אפשר להעלות את שכר הדירה בחופשיות, צורת הקביעה של שכר הדירה ועוד. עלייה באינדיקטור מייצגת עלייה במידת הרגולציה.
הגרף התחתון מתאר את מידת ההגנה שיש לדיירים בשכירות - עד כמה קל לפנות דייר, גובה הפקדון וההגנה על הדייר. עלייה באינדיקטור מבטאת עלייה בהגנה על הדייר.
רואים שחוץ מפינלנד, בכל מדינות ה-OECD יש יותר רגולציה בשוק השכירות מאשר בישראל. כלומר שאפשר באמת לתת מגבלות על גובה שכר הדירה ולהשאר בחיים.
כולם מקטרים על דיירים סרבנים, אבל מסתבר שחוץ מאשר בארצות-הברית, הגנת הדייר גבוהה יותר בכל ארצות ה-OECD מאשר בישראל. לפני שבוע-שבועיים היה לנו ויכוח סוער על זה בארוחת הצהריים, והעמדה שחשוב להגן גם על הדייר, ושזה חלק מהערבות ההדדית בחברה - פשוט נשמעה איזוטרית. איזה מזל שנכנסנו ל-OECD.
הגרף מתוך הדוח - אפשר ללחוץ להגדלה
בגרף העליון נראה שישראל נמצאת במקום האחרון במשותף עם פינלנד, סלובניה, ניו זילנד, בריטניה וארה"ב.
השבמחקתכלס.
השבמחקחוצמזה בינתיים ראיתי שהמסמך כולל בינתיים רק את פרק 4,
ותראו את אחת הפיסקאות של המלצות המדיניות:
Encourage labour mobility. Lowering transaction costs would enable more financially-constrained households to move. Redesigning strict rent control regulations could increase housing supply. Better targeted social housing could improve access for households in need. Policymakers should avoid concentrating low-income households Portable housing allowances may be preferable over direct provision of housing.
או בעברית: הסרת חסמים לדיור, בין היתר על ידי רגולציה קפדנית על מחירי השכירות, שתגדיל את מלאי הדיור... עדיף סיוע כספי בדיור מאשר אספקת דירות.