מהנדסת תוכנה והמזכירה שלה נוהגות בבוקר לעבודה. מי מהן מגיעה באוטו לבד? יכול להיות שבאמריקה המזכירה היא זו שתגיע לבד.
באילו מקומות (באמריקה) נוהגים לבד לעבודה? הצנזוס האמריקאי פרסם את הנתונים והמפה, ודרך אקונומיקס הם הגיעו אל קריאיטיב קלאס (ששם אני נתקלתי בזה). כמה ימים אחר-כך פלורידה מסתכל על הנתונים שוב, וכדרכו - מחפש הקבלות בין נתונים שונים, לבין המשתנים של התאוריה היצירתית שלו. הפעם הוא מוצא כמה מִתאמים מעניינים.
נהיגה לבד לעבודה קשורה, לפיו, למדינות לא-עשירות עם הכנסה נמוכה, לשיעורים נמוכים של המעמד היצירתי וההון האנושי, ובעצם לשיעורים נמוכים של כל המקצועות החופשיים. נהיגה לבד לעבודה קשורה גם לשיעור נמוך של מהגרים וגייז, לרמות נמוכות של אושר. ולרמות גבוהות של מתח. הנתון הכללי לארה"ב, כלומר שיעור המועסקים שנהגו לבד לעבודה הוא 76% מתוך כלל המועסקים (לא רק אלו שהגיעו לעבודה ברכב פרטי) בני 16 ומעלה. רק במדינה אחת - וושינגטון DC (שאיננה בדיוק מדינה), הגיעו פחות מ-50% מהמועסקים לעבודה בנהיגה לבד.
יש להניח שהנתון שונה מאוד בין האזורים הכפריים לעירוניים, ואולי זה הסבר אחר לממצאים של פלורידה (במדינות ששיעור העיור בהן גבוה יהיו יותר מקצועות חופשיים, גייז, מעמד יצירתי וכולי, ומן הסתם בעיר משתמשים באמצעי תחבורה אחרים).
ומה אצלנו? היה מאוד מעניין לדעת עד כמה אנחנו בתוך השלב של גאווה ברכב "המנהלים" הגדול שקיבלתי מהליסינג, ואני מגיע בו לעבודה למרות שזה מרחק הליכה, וכמה כבר עברו לתחבורה חלופית או קארפול. הנתונים האמריקאים מבוססים על סקר הקהילה (ACS) - משהו שקצת דומה לסקר החברתי של הלמ"ס. הלכתי לסקר, ולצערי לא מצאתי נתונים על דרך ההגעה לעבודה... נראה לי שזה חייב להיות שם, כי יש נתונים על הזמן שלוקח להגיע לעבודה, עד כמה מפריע הזמן הזה, שימוש ברכב, בתחבורה ציבורית, הטבה של אחזקת רכב, ועוד המון דברים שקשורים. אם מישהו מוצא את הנתון הבסיסי הזה - אשמח לשמוע.
באילו מקומות (באמריקה) נוהגים לבד לעבודה? הצנזוס האמריקאי פרסם את הנתונים והמפה, ודרך אקונומיקס הם הגיעו אל קריאיטיב קלאס (ששם אני נתקלתי בזה). כמה ימים אחר-כך פלורידה מסתכל על הנתונים שוב, וכדרכו - מחפש הקבלות בין נתונים שונים, לבין המשתנים של התאוריה היצירתית שלו. הפעם הוא מוצא כמה מִתאמים מעניינים.
נהיגה לבד לעבודה קשורה, לפיו, למדינות לא-עשירות עם הכנסה נמוכה, לשיעורים נמוכים של המעמד היצירתי וההון האנושי, ובעצם לשיעורים נמוכים של כל המקצועות החופשיים. נהיגה לבד לעבודה קשורה גם לשיעור נמוך של מהגרים וגייז, לרמות נמוכות של אושר. ולרמות גבוהות של מתח. הנתון הכללי לארה"ב, כלומר שיעור המועסקים שנהגו לבד לעבודה הוא 76% מתוך כלל המועסקים (לא רק אלו שהגיעו לעבודה ברכב פרטי) בני 16 ומעלה. רק במדינה אחת - וושינגטון DC (שאיננה בדיוק מדינה), הגיעו פחות מ-50% מהמועסקים לעבודה בנהיגה לבד.
יש להניח שהנתון שונה מאוד בין האזורים הכפריים לעירוניים, ואולי זה הסבר אחר לממצאים של פלורידה (במדינות ששיעור העיור בהן גבוה יהיו יותר מקצועות חופשיים, גייז, מעמד יצירתי וכולי, ומן הסתם בעיר משתמשים באמצעי תחבורה אחרים).
ומה אצלנו? היה מאוד מעניין לדעת עד כמה אנחנו בתוך השלב של גאווה ברכב "המנהלים" הגדול שקיבלתי מהליסינג, ואני מגיע בו לעבודה למרות שזה מרחק הליכה, וכמה כבר עברו לתחבורה חלופית או קארפול. הנתונים האמריקאים מבוססים על סקר הקהילה (ACS) - משהו שקצת דומה לסקר החברתי של הלמ"ס. הלכתי לסקר, ולצערי לא מצאתי נתונים על דרך ההגעה לעבודה... נראה לי שזה חייב להיות שם, כי יש נתונים על הזמן שלוקח להגיע לעבודה, עד כמה מפריע הזמן הזה, שימוש ברכב, בתחבורה ציבורית, הטבה של אחזקת רכב, ועוד המון דברים שקשורים. אם מישהו מוצא את הנתון הבסיסי הזה - אשמח לשמוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה