ביום חמישי, 1 בדצמבר 1955, במונטגומרי, אלבאמה, התיישבה רוזה פארקס באוטובוס באחד המקומות השמורים לשחורים. האוטובוס המשיך לנסוע, ואחרי שנתפסו כל המקומות השמורים ללבנים, נקט הנהג בנוהל המקובל: הזיז את השלט "colored" שורה אחורה, וביקש מארבעה אנשים שחורים לעבור לאחור ולעמוד. שלושה הסכימו. רוזה לא.
הנהג הזמין משטרה, שעצרה את פארקס. השחורים בתגובה הכריזו חרם - "חרם האוטובוסים של מונטגומרי". כדי להוביל את החרם בחרו בכומר צעיר, חדש בעיר, שעדיין לא הופחד על-ידי השלטונות. מרטין לותר קינג.
החרם נמשך 381 יום, ובסופו קבע בית המשפט העליון כי חוק הסגרגציה באוטובוסים אינו תואם את החוקה, וביטל אותו.
(בתמונה: האוטובוס בו נסעה רוזה פארקס. התמונות והמידע מווקיפדיה)
צריך להוסיף משהו? במוצאי שבת ההפגנה נגד קווי המהדרין.
19:30 בכיכר פריז.
חשבתם פעם למה בכלל משלמים על אוטובוס? הרי לדרוש כסף על נסיעה באוטובוס זה כמו לדרוש כסף על פינוי אשפה, או על שירותי המשטרה. כתבתי על זה פעם מהיבט אחר, אבל הפוסט הזה מסביר את זה בצורה מפורטת. היתרונות העיקריים שהוא מציין הם:
1. לא צריך לצייד את האוטובוסים בהתקני גבייה או פיקוח
2. חיסכון בהוצאות תפעול - לא צריך את כל מערכת הסליקה העוסקת בכל-כך הרבה כסף מזומן כל יום
3. יותר מהר - לא צריך להתעסק בתשלום
4. ניצול והחזר השקעה יעיל יותר
5. יותר נוסעים - קל יותר להביא אנשים לנסוע בתח"צ חינמית
והרי גם ככה התשלום שמשלמים הנוסעים הוא לא מה שמממן את אגד.
לא קשור אבל קשור:
בג"ץ החליט היום בעתירה של הירוקים נגד הקידום המהיר של הרפורמה בתכנון. החלטה מעניינת - בגץ ממליץ לועדת השרים לשקול לדחות לפרק זמן קצר נוסף את דיוניה והחלטתה בעניין תזכיר החוק. בהתאם להחלטת הוועדה ותגובת הירוקים לה, יחליט בג"ץ על המשך הטיפול בעתירה. איזו עדינות של ניסוח.
וזו רוזה פארקס. מאחוריה מרטין לותר קינג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה