היה נעים וביתי בחללית בירקון 70, למרות שבקושי היכרתי מישהו. אולי זו הייתה ההרגשה שאתה יודע שמי שיושב אתך בעצם מכיר אותך כבר מאיפושהו, כי הוא קרא דברים שכתבת, ומכיר גם את החוויה של לשבת ולכתוב. שמחתי לשבת לצידם של יואב לרמן, ושל מיכאל יעקובסון, ושל נועם דביר שהנחה את הערב בלי להשאיר את העיתונות, כלומר את עצמו, מחוץ לסיפור.
גם הפגישה פנים אל פנים עם אנשים שהכרתי רק מהבלוגים, כמו איתי הורוביץ וערן טמיר טאוויל, הייתה מצויינת, והשיחה אתם הרגישה כמו שיחה שכבר התחילה מתישהו, וממשיכה מהאמצע.
אחד הדברים שדיברנו עליהם היה הציפייה מבלוג מול הציפייה מעיתון, ועד כמה כל אחד מגשים את הציפיות האלו. נועם אמר שהוא חשב שבלוג יכול להיות יותר נשכני ומעיז, אבל הבלוגרים ענו לו משהו שבשורה התחתונה מסתכם בזה שגם בבלוג יש מישהו בצד שכותב, והוא לא יכול לכתוב כל מה שהוא רוצה. יואב שם את זה בצורה יפה: כשאני כותב אני קצת יותר צודק, קצת יותר כועס, קצת פחות ספקן - אבל תמיד צריך להטיל ספק.
עוד שאלה שעלתה הייתה למה לא כותבים על אדריכלות בארץ, לעומת אופנה למשל. לי נראה שתכנון ואדריכלות, כמו כל דבר שמסתכל קדימה רחוק, פשוט לא מעניינים את החברה הישראלית, שמבחינתה לחשוב רחוק זה לנחש מי יהיה בגמר של האח הגדול. לצערנו זה מגיע גם אל קובעי המדיניות.
תודה לכרם הלברכט, שתכנן את החללית ואת הסדרה פיגומים, וגם שלח כמה תמונות.
נועם שלח לינקים אל bldgblog ואל infranetlab.org. ויואב הוסיף את streetsblog.org, ואת digital urban. רוב מה שאני קורא מצאתי אצל יואב, אז אולי הייתי מוסיף את planetizen, למרות שזה לא בדיוק בלוג, ואת newgeography.
הלילה מפסידים שעת שינה, וזו בדיוק השעה שבה התכוונתי לכתוב משהו על רחביה. בינתים כדאי לקרוא את מה שכתב אלי אושרוב, ואולי לחתום על תמיכה בהתנגדות של תנועת התעוררות לתכנית (גילוי נאות - הייתי שותף לכתיבתה).
אתמול עפתי מהאופניים. מתי כבר יהיו כאן שבילים??
גם הפגישה פנים אל פנים עם אנשים שהכרתי רק מהבלוגים, כמו איתי הורוביץ וערן טמיר טאוויל, הייתה מצויינת, והשיחה אתם הרגישה כמו שיחה שכבר התחילה מתישהו, וממשיכה מהאמצע.
אחד הדברים שדיברנו עליהם היה הציפייה מבלוג מול הציפייה מעיתון, ועד כמה כל אחד מגשים את הציפיות האלו. נועם אמר שהוא חשב שבלוג יכול להיות יותר נשכני ומעיז, אבל הבלוגרים ענו לו משהו שבשורה התחתונה מסתכם בזה שגם בבלוג יש מישהו בצד שכותב, והוא לא יכול לכתוב כל מה שהוא רוצה. יואב שם את זה בצורה יפה: כשאני כותב אני קצת יותר צודק, קצת יותר כועס, קצת פחות ספקן - אבל תמיד צריך להטיל ספק.
עוד שאלה שעלתה הייתה למה לא כותבים על אדריכלות בארץ, לעומת אופנה למשל. לי נראה שתכנון ואדריכלות, כמו כל דבר שמסתכל קדימה רחוק, פשוט לא מעניינים את החברה הישראלית, שמבחינתה לחשוב רחוק זה לנחש מי יהיה בגמר של האח הגדול. לצערנו זה מגיע גם אל קובעי המדיניות.
תודה לכרם הלברכט, שתכנן את החללית ואת הסדרה פיגומים, וגם שלח כמה תמונות.
נועם שלח לינקים אל bldgblog ואל infranetlab.org. ויואב הוסיף את streetsblog.org, ואת digital urban. רוב מה שאני קורא מצאתי אצל יואב, אז אולי הייתי מוסיף את planetizen, למרות שזה לא בדיוק בלוג, ואת newgeography.
הלילה מפסידים שעת שינה, וזו בדיוק השעה שבה התכוונתי לכתוב משהו על רחביה. בינתים כדאי לקרוא את מה שכתב אלי אושרוב, ואולי לחתום על תמיכה בהתנגדות של תנועת התעוררות לתכנית (גילוי נאות - הייתי שותף לכתיבתה).
אתמול עפתי מהאופניים. מתי כבר יהיו כאן שבילים??
הי יאיר,
השבמחקתודה על הסיכום הכללי! לצערי הפסדתי למרות שכבר הייתי במקום :( עדי וכרמל דרשו נוכחותי בבית.
מרתק לקרוא ולעקוב דרך העיניים של הבלוגרים על ובעיקר על התכנון והניהול העירוני המקומי. בעיניי לבלוגרים תפוצה רחבה יותר מאשר כל עיתון מקומי.
אז נכון, רק מדי פעם אני עולה חזרה לירושלים ואז אני טורף את העיתונים המקומיים בכדי לנסות ולהשאר קצת בתמונה, אבל זה ממש לא אותו הדבר. הבלוגרים עושים שירות לכל אנשי התכנון והניהול העירוני בזכות התייחסותם לנושאים בשיח המקומי.
אז תודה על הכתיבה הרציפה והנעימה לקריאה! ירבו עוד מפגשי בלוגרים לחידוד נושאים ואולי לשיתופי פעולה של עיתונות השטח!
סדר עדיפויות ברור ונכון :-) בקשר למפגשים - כן ירבו, ותודה גם לך על הדיווחים מהשטח.
השבמחק