מערכת הבטחון לירושלים - רעיון של גושדניאל

דניאל גת מציע בבלוג שלו, גושדניאל.נט להעביר את מערכת הביטחון לירושלים. קשה להתווכח עם היעילות העירונית של הרעיון, ונראה שזה באמת יעזור לעיר. הבעייה היחידה היא שזה ירחיק אותנו, כנראה לתמיד, מלהיות "עיר נורמלית", שלא לדבר על "עיר לכל תושביה".

אולי במקום לתת לנו את הקרייה והבור המפורסם (יש לנו כבר אחד משלנו...) תתנו לנו את שווה הערך הכלכלי (האדיר) בדמות הטבות לעסקים, מפעלים ופעילויות כלכליות אזרחיות? זה יותר מתאים לתמונת העתיד שלי.

ועוד דבר - השימוש שדניאל גת מציע בהר הבית, בקדושת העיר ובאוכלוסייה הערבית שבה כמגינים (על תל-אביב) מפני התקפה גרעינית פוטנציאלית, ינציח את מעמדה כמישלט יהודי וכמתחם שבו הקדושה והדמוגרפיה הם השחקנים הראשיים. בניגוד למה שכתבת, המעמד הזה בעיניי אינו מעמד של בירה, אלא יותר של בונקר. בירה צריכה לדעתי להיות דווקא סמל של "אזרחיוּת", אולי גם השכלה, אולי גם תרבות...

דבר אחרון - למה קראת לפוסט "ירושלים של שכל"?

אבל כל הדברים לעיל באו בעצם בעיקר בשביל לחשוף את מי שעוד לא נחשף כמוני דרך ההמלצה החמה של לרמן, לבלוג הרציני והמאוד מעניין הזה. אצלי הוא כבר יושב, כמובן, ב-RSS.

הגירה שלילית מירושלים

מאזן הגירה לירושלים וממנה לפי מחוזות. מקור: על נתוניך ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל

האם ההגירה השלילית כל-כך גרועה לעיר? אני לא בטוח. אתמול היה לי דיון קטן על הנושא:

אני טענתי שההגירה מירושלים, כל עוד היא ליישובי המטרופולין (והיא אכן כך - אפשר לראות בגרף למעלה - המאזן עם המטרופולין הוא בערך פי שניים מהמאזן לאזור המרכז), היא שבונה את המטרופולין, וירושלים צריכה לחזק את עצמה כמרכז שמספק לאותם תושבים, ממעלה-אדומים ועד בית-שמש, שרותים: תעסוקה, חינוך, תרבות (עד כאן לא חדש - כבר כתבתי את זה. למשל כאן)

דן טען שלירושלים אין ולא יהיה מטרופולין. כלומר שרוב תושבי הכביכול-מטרופולין, מתגוררים בעיר עצמה, ואין מקום בסביבה למטרופולין. כמו באר-שבע, שגם לה יש תכנית להפוך למטרופולין, אבל אין כל-כך סיכוי שזה יקרה בעתיד הנראה לעין. ירושלים צריכה להבין שבסיס ההכנסה שלה הוא דווקא הארנונה למגורים, ולכן כל תושב שעוזב הוא הפסד הכנסה נטו לעיר - אפילו אם הוא עובד, לומד ומבלה כאן, במקומות שמשלמים ארנונה. וחוצמזה - גם אם תעביר את כל מבשרת לתל-אביב, לא ייסגרו חנויות במרכז העיר, ולא כיתות בתיכונים.

לזה עניתי שדירות בירושלים לא נשארות ריקות, גם כשהדייר עובר למעלה-אדומים. הדירה תימכר או תושכר, ותמשיך לשלם ארנונה למגורים.

השאלה היא מאוד קונקרטית - אם בונים במרכז העיר מגדל - האם העירייה צריכה להכריח את היזם לפתח את כולו או חלקו לשימושים עסקיים, או שדווקא להפך - שייפתח שם מגורים שיכניסו עוד ארנונה ומהר (לא קשור כרגע האם הדיירים יגורו שם בפועל או לא), ולא עסקים שעלולים להיסגר מחוסר ביקוש?

טוב, הייתי שמח לשתף אתכם בהמשך, אבל נאלצנו לקטוע את הדיון, וההמשך בוא יבוא...

ועדת הכלכלה ממליצה לחזק את ירושלים. נו שוין...

בתאריך 11 בפברואר התקיימה ישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת על נושא "פגיעה קשה בזוגות צעירים בירושלים ביתר והסביבה בעקבות הקפאת הבנייה". ההודעה לעיתונות של הועדה כאן. לכשיפורסם הפרוטוקול, וחשוב יותר - מסמך מממ שחובר לישיבה (שלוואינט כבר הגיע, אבל חבל על הזמן שלכם) - אעדכן. לפני ההודעה לעיתונות כדאי להסתכל רגע על דף ההודעות שלהם (כאן). נראה שהם פשוט רוצים לתעדף את כולם... נכים יוכלו לנסוע בנת"צים, ביטוח אופנועים יוזל, הקריות יקבלו את ההטבות של חיפה, זמן ההמתנה לטכנאי יוגבל, יינתנו מענקים לבנייה בפריפריה, גם בירושלים (לזה מיד אגיע) - הכל כאילו בעד "הציבור" - כאילו, כי הציבור כידוע כולל גם את ציבור הנוסעים באוטובוסים שרוצים להגיע לעבודה, ציבור סוכני הביטוח לאופנועים, ציבור הטכנאים וכולי. אני משער שהוועדה הזו לא ממש חביבה על פקידי האוצר שצריכים לפי הצעותיה לשלם כל הזמן, אבל אני משער שבניגוד אלי - אותם זה פשוט מצחיק - אם הם טורחים להתעדכן. ולענייננו:

אז כמו שצריך לתעדף את הנכים, לקוחות YES, רוכבי אופנועים, תושבי הקריות, הנגב והפריפריה - כך צריך גם לתעדף את ירושלים.

בראשית הדברים, מציין יו"ר הוועדה את אי-הרלוונטיות של הדיון כולו. הוא מצהיר שצריך להחזיר את המענקים בחוק, ובאותה נשימה מציין שפעם שעברה שזה נעשה, זה בוטל בחוק ההסדרים (ע"ע פקידי האוצר לעיל).

כל הדוברים ציינו עד כמה זה נורא שמקפיאים את הבנייה בירושלים וסביבותיה-שמעבר-לקו-הירוק. הגדיל לומר ניר ברקת כאשר שלף את התובנה ש-"אין עשן בלי אש" בנסיון לענות על השאלה האם אכן יש הקפאה במזרח העיר.

ההחלטה הבנאלית הייתה לבקש הבהרות, לגבש תכנית לחיזוק העיר, להפחית את מחירי הקרקע...
אה כן - ולתת מענקים והלוואות לרוכשי דירות בעיר (ע"ע אי-רלוונטיות לעיל)

אני משער שכשיגיע לאתר הכנסת המסמך של מממ, יהיו בו תובנות שאינן בנאליות או פופוליסטיות.

**עדכון** - הפרוטוקול פורסם - כאן. בושה לקרוא. מחליטים על צעדים כלכליים (מענקים) ללא התייעצות בכלכלן, דנים בבינוי ובכיווני התפשטות עירוניים ללא התייעצות באדריכל או במתכנן ערים. אף אחד שם לא בדק או לא ציין את סיבת הכביכול-הקפאה... עצוב.

דבר קטן: מי שבוחר להגיב: יותר נחמד כשאתם לא אנונימיים... (רק סמנו "שם/כתובת" בתגובה - אפשר לכתוב רק שם)

אופס - הסתבכתי

קצת קילקלתי את התבנית - שגם ככה לא הייתה מי-יודע-מה...
ואני לא מסתדר עם לשחזר...
אתכם הסליחה...

החרדים מפקחים על מחירי הדיור?

למקרא הכתבה על ההתמודדות עם מחירי הדיור הגואים במגזר החרדי (הארץ נדלן - כאן), חשבתי מיד על הכוח שיש לקהילה, על רנט קונטרול ואיזה יופי כשהקהילה משתמשת כמו שצריך בכוח הזה.

במחשבה שנייה, ובקריאה עד הסוף, עם נסיון לקרוא משהו בין השורות, זה נראה קצת אחרת. פיקפוק של החרדים עצמם ביעילות הוועדות (הקובעות את מחירי המקסימום) לאורך זמן, ושחיקה של המערכות הסוציאליות (גם הילדים לוקחים משכנתא - וכבר לא מקבלים דירה לגמרי במתנה...). בסופו של יום, השוק מכריע אפילו חברה מלוכדת וצייתנית כמו החרדים. כשהביקוש גואה וההיצע קטן, בסוף המחיר כנראה יעלה.

מה לומדים מזה? ראשית, שאולי לא רק הקיצוץ בקיצבאות הוא שהוציא חרדים ובעיקר חרדיות לעבודה, אלא במידה רבה תהליכים דומים לאילו העוברים על החברה הכללית (חילונית, דתית), או בקיצור עלייה ביוקר המחייה וספציפית - מחירי הדיור.

שנית, אולי רנט קונטרול בכל זאת צריך להגיע בשם אינטרס הציבור (ראו את ההערות של ליאור קופולוביץ' מרנט קונטרול על הפוסט שקצת התקיף אותם כאן. אני שוב מסייג - הכל עם הערכה גדולה למי שעושה) ולא בשם האינטרס האישי של כל אחד מצרכני הדיור. יכול להיות שגם מוסרית זה עדיף, אבל בלי קשר - כנראה שאחרת זה לא עובד, אפילו אצל החרדים.

רחביה של קאופמן

ריכרד קאופמן

רחביה היא באמת שכונה נהדרת, וגם ההרצאה של אמנון רמון על רחביה הייתה מעולה, אתמול בבית אבי-חי. עמית כבר כתב על זה קצת (כאן). אבל אני נשארתי עם שאלה.

אז לפני שאני מעלה את השאלה שלי, כדאי לומר שרחביה היא אחד הנכסים החשובים בעיר, וההרס שלה הוא עוול לעיר ונצחון הנדל"ן על התכנון הרגולטיבי. שימור הוא בדיוק המקום בו אסור לתת לכוחות השוק לשחק לבד, כי הם הורסים אפילו את הנכס שממנו הם עצמם חיים - כשל שוק קלאסי.

ועכשיו שאלה: האם כפי שאמנון ציין, אנחנו חייבים לקאופמן תודה על התכנית הטובה שלו? כלומר האם התכנית, בראייה היסטורית, כל כך טובה? אני אמנם קטנטן, אבל אני לא בטוח (בקשר לתכנית). כמו שאמנון אמר - רחביה היא באמת "מקום" ולא סתם מקום, אבל האם "עיר גנים" - כפר בתוך העיר - זה מה שהיינו צריכים במרכז ירושלים? נכון - הכל היפותטי, והיום צריך לגעת ברחביה בכפפות של משי, אם בכלל, אבל חבל שרחביה לא נבנתה היכן שניצבת היום קריית שמואל.

ולמה? כי היא עוצרת את התפשטות המרכז העירוני. המרכז חסום על-ידי שכונות מגורים - נחלאות, הנביאים והשכונות החרדיות בצפון, מוסררה והעיר העתיקה במזרח ובדרום, "כפר דוד" בדרום, גן העצמאות ורחביה במערב. אני חושב שלמרכז העיר היה צריך להיות פוטנציאל להתרחבות. זה היה (אולי) מווסת קצת את המחירים, יוצר תת-התמחויות בתוך המרכז, ונותן לעיר משקל גדול יותר כמטרופולין - עיר אם.

רחביה בוויקיפדיה
רחביה - פרופיל שכונתי של מכון ירושלים

צירים בטוחים לאופניים בירושלים

לפני כמה ימים נערך כנס "מתכננים אופניים בירושלים". כל הכבוד לאב"י על הארגון, ועל הבאת שר התחבורה, חברי כנסת, מתכנן המחוז ועוד רבים. הערה קטנה בהמשך.

במהלך הכנס עלה בי מחדש הרעיון שעזבתי פעם (קצת כתבתי עליו לפני חודשיים כאן) - ליצור מפה של "צירים ידידותיים לאופניים" בירושלים - רחובות שאין בהם חניית רכבים, והם רחבים מספיק לעקיפה בטוחה אך לא רחבים מדי לנסיעה מטורפת של רכבים. הרעיון המקורי היה לפנות לעירייה שתיצור רשת של צירים כאלו. הרבה לפני שמממשים שבילי אופניים, אפשר להסביר לרוכבים איפה ניתן כבר היום לרכב בבטחון יחסי, ואיך הצירים הללו מתחברים לרשת שתוכל לקחת כל אחד מאיתנו אל הלימודים או העבודה ובחזרה. העירייה גם יכולה, אם זה חשוב לה, לפַנות קטעים בעייתיים מחנייה, וכך ליצור ציר "ידידותי" לרוכבים.

אני לא בטוח שלרעיון תהיה הרבה תמיכה - הרוכבים יאמרו שזה עלול להיות במקום שבילים, והעירייה מצידה אולי תעדיף לתכנן תכניות אב במשך שנים, ופתאום כאשר רוצים לממש - התכנית כבר לא ממש רלוונטית. כמו בשיר של קורין אלאל "אבל אז התגלתה מחלה בחיטה - היועץ כבר התחיל לפקפק..."

בקיצור - החלטתי לנסות ליצור בינתיים מפה כזו
אני לא אוכל לעשות את זה בעצמי, כי הרי אדם בתוך עצמו הוא גר, ואני מכיר רק את האזורים בהם אני רוכב. חשבתי להיעזר בכם - ציבור הגולשים הרוכבים. הכנתי מפה ראשונית - כאן, שכל אחד יכול להוסיף לה (נדמה לי שצריך חשבון ג'ימייל). רק ללחוץ על EDIT ואתם עוזרים ליצור לכולנו רשת כבישים בטוחה. אתם מוזמנים להעביר את הלינק לפוסט הזה (כאן) לכל רוכב שאתם מכירים - שיעזור לעדכן את המפה. בשלב שני נראה אם מישהו בעירייה רוצה להרים את הכפפה הזו.

לכל ציר שאתם מוסיפים ניתן להוסיף הערות - למה הוא נראה לכם בטוח או משהו מיוחד לשים לב אליו. אם אתם ממש רוצים אפשר לצרף גם תמונה, וחשוב יותר - לקבוע את הצבע. אם אתם לא בטוחים - תשאירו את הציר בכחול. לדעתי ירוק יכול אולי להיות לצירים נקיים ממכוניות (השביל בגן סאקר או מדרכה רחבה בכביש בזק). ודבר אחרון - אני מכוון לרשת עירונית של צירים ראשיים, כך שלא נראה לי רעיון טוב להוסיף רחובות שכונתיים קטנים.

אז לעבודה

ועכשיו הערה קטנה על הכנס

אז שוב כל הכבוד לאב"י וספציפית לישי פוקס.
אופניים על הרכבת - הייתה לי הרגשה שאת נציגת רכבת ישראל הביאו כדאי לנגח אותה, וברור היה שהיא לא תבשר על שינוי במדיניות. אבל למרבה ההפתעה - אותי היא שכנעה... פתאום היה לי כל-כך ברור שעדיף להשקיע מעט (יחסית - בהנגשת התחנות לאופניים, וסידורי חנייה בהן) לטובת ציבור ענק (של רוכבים לתחנה ומשם ממשיכים ברכבת), מאשר להשקיע המון (בקרונות, הנגשת הרציפים ועוד) לטובת ציבור קטן (של אלו שימשיכו באופניים על הרכבת).