יום שני, 17 בדצמבר 2007

דיור בר-השגה בניו-יורק?

עוד כתבה על מרכז העיר ודיור בר השגה בירושלים מצאתי אצל אפס-שתיים (כאן, ותודה. הכתבה עצמה בהארץ כאן). שם קיבלתי סוף סוף קצה חוט כדי לבדוק בעצמי את כל השיטות להבאת צעירים למרכז שמספרים לנו שנהוגות בעולם הרחב. שלמה חסון סיפר שם על הוואצ'רים של ארגון בשם HUD (כל הטייסים להרגע - מדובר ב- housing and urban development). הוואוצ'רים נותנים סיבסוד לדיור בעיר, למי שזכאי, בבית אותו הוא בוחר. הלכתי לבדוק.

הדבר הכי מרשים שמצאתי באתר (כאן, אבל קצת קשה להתמצא) הוא כל נושא הדיור ההוגן (fair housing). יש רשות שלמה שמטרתה לדאוג להוגנות בדיור - גם קנייה וגם השכרה. אבל לא זה מה שבאנו לחפש... הכוונה איננה לסבסוד אלא למניעת אפלייה על רקע כלשהו, ריכוז החוקים המגנים על הדיירים וכו'. המשכתי לחפש את הוואוצ'רים.

הנה (כאן) - קראתי על הוואוצ'רים, והתאכזבתי. לא שזה לא פרוייקט מקסים, זה כן. אלא שהצורה שבה כורכים אצלנו פרוייקטי רווחה עם פרוייקטי התחדשות עירונית מקוממת אותי. אסביר. המפתח הוא הזכאות לאותו וואוצ'ר נכסף. אז הזכאות לוואוצ'ר היא כמובן לפי מבחן הכנסה, אבל בהארץ רצו שזה ייראה כאילו מסבסדים את הצעירים המגניבים - המעמד היצירתי - אז רשמו שמסבסדים את ההפרש בין שכר הדירה החציוני באזור לבין 30% מההכנסה החציונית באזור, ולא היא.

הזכאות היא למשפחה שהכנסתה אינה עולה על חצי מהשכר החציוני במחוז או באזור המטרופוליני בו היא בוחרת לגור. כלומר מדובר בעניים. אני משוכנע שרוב הצעירים שרוצים לגור במרכז העיר לא יעברו בחיים את המבחן הזה. אבל רגע - הרשות (HUD) מחוייבת לחלק את רוב הוואוצ'רים למי שלא רק שעמד בתנאי הקודם, אלא שהכנסתו אינה עולה על 30% מהשכר החציוני באזור בו בחר לגור. האם מישהו מקוראי בלוג זה עומד בתנאי סף זה? האם מישהו מצעירים במרכז? אולי מרוח חדשה? אשמח אם מישהו יעמיד אותי על טעותי, אבל נראה לי שמנסים למכור לנו פרוייקט רווחה כפרוייקט להחייאת מרכז העיר.

3 תגובות:

  1. יאיר
    ראשית מזל טוב לגבי הפרסום בדה-מרקר נדל"ן.
    ימים רבים לא נכנסתי לבלוגך לכן רק כעת אני מגיב לפוסט.
    אני(קטונתי כמובן), להבדיל מפרופסור חסון שהציג את נושא הוואצ'רים בכנס במשכנות שאננים פחות מאמין בנושא הזה, בלונדון עושים זאת קצת אחרת עפ"י מקצועות הנדרשים לעיר כגון שוטרים, מהנדסים, רופאים וכו'.
    המלחמה שלנו היא קודם כל מול מינהל מקרקעי ישראל שמוכר למעשה את הקרקעות במחירים מטורפים.
    אני דווקא לוקח דברים אחרים מהתוכנית של בלובמברג לדיור בהישג יד בניו-יורק וזה עידוד ההון הפרטי והקבלנים ע"י מתן הנחות על הקרקע העירונית ומנגד מיסוי על חטיבות קרקע שלא נעשה בהן שימוש.
    צריך לעשות גם את ההפרדה שיכולה גם להיות מיושמת פה בארץ. בשוק השכירות יש את הרנט קונטרול ובשוק הדירות בהישג יד רובן(לא באופן גורף) מיועדות למכירה ל.
    בלונדון זה עובד קצת אחרת ודואגים גם למעמד הביניים שזוהי אוכלוסייה המחזירה את ההוצאה הממשלתית-עירונית הבאה לידי ביטוי במתן ההקלות(בעיקר בכל הקשור לויתור על היטלי ההשבחה בכדי שהיזם יבנה דירות כאלו).
    לבסוף אתה צודק, צעירים בירושלים לא היו עומדים במבחן זכאות לדירה כפי שכתבת.

    דודו.

    השבמחק
  2. תודה דודו
    יש המון פתרונות ואמצעי מדיניות, רצוי לגבש מדיניות ולהפעיל אמצעים בהתאם.

    אבל לדעתי חשוב להבין שהטענה שמועלית שהצעירים עשו את שלהם ועכשיו זורקים אותם (אותנו) לכלבים - היא פשוט דרכו של עולם ודרכה של עיר. ע"ע סוהו בניו יורק - למישהו מהאמנים שהתחילו את הרובע הזה יש כסף להתגורר בו עכשיו?

    בעניין המינהל - התנהלותו בעייתית מהמון בחינות - זה נכון. צריך רק לזכור שכל עוד הקרקע מולאמת (לדעתי זה רק אצלנו ובקוּבה ככה) הקרקע היא המשאב של המדינה, ומכירתה (בכל מחיר שהוא) היא ויתור של המדינה על כל תכלית אחרת או מחיר אחר שיכול היה להיות לקרקע.

    ובמקום לבדוק את הבלוג פעם ב... אני ממש ממליץ להשתמש ב-RSS. לי זה שינה את כל הרגלי הגלישה.

    השבמחק
  3. גם אם הייתי מתחבר ל- RSS
    לא הייתי קורא את תגובתך כיוון שחברותי בקבוצת המאבק "מלונה" שואבת כל רגע פנוי שיש לי, בייחוד השבוע עת ארגנו את ההפגנה מול העירייה ובישיבת המועצה.
    אתה יכול לקרוא על שהתרחש בבלוג של עמית.

    דודו

    השבמחק