שלשום (רביעי) הייתי עם הילדים באופרה "חליל הקסם" במסגרת "מוסררה-מיקס". זה התרחש בחצר האחורית של בית הספר לצילום במוסררה - בדיוק ליד החנייה.
שש זמרות, זמר אחד ופסנתרנית מהאופרה-סטודיו של האופרה הישראלית העלו (בהתנדבות !) גירסה מקוצרת של חליל הקסם של מוצרט. משהו כמו 150 ילדים ומבוגרים ששילמו 10 שקלים כל אחד ישבו בדממה והסתכלו. מזמן לא ראיתי משהו כל-כך סוריאליסטי. הצפירות של המכוניות בכביש אחד התערבבו עם האריות של מלכת הלילה, הבז האדום של מוסררה חיפש לו ארוחת ערב בין הסנוניות כאשר פפגנו (לא) צד ציפורים ואת פפגנה. מעל העיר העתיקה התעופף כל הזמן עפיפון...
אחר-כך הלכנו להסתובב קצת בפסטיבל, והצורה שהוא התערב בשכונה היא משהו ששווה ללמוד ממנו. החצרות הפנימיות של אנשי מוסררה (מי שהסכים כמובן) הפכו לחללי תצוגה פתוחים, והכיתוב על השלטים נתן פרטים על האמן ועבודתו, וגם על המארח.
האמת שלעבודות לא ממש התחברתי, אבל כשראיתי את העבודה של מיכל רובנר אצל שושן, או את החבר'ה יושבים אצל רותי מול הוידאו של שנה ב', ממש התרגשתי. מוסררה הייתה בשבילי בית במשך כמה שנים, והערבוב של בית-ספר לאמנות עם בית היה יוצא דופן בנוף השכונתי של חומות ומאחוריהן מסתורין. נראה לי שבדיוק ככה מתערב(ב)ים בשכונה.
שש זמרות, זמר אחד ופסנתרנית מהאופרה-סטודיו של האופרה הישראלית העלו (בהתנדבות !) גירסה מקוצרת של חליל הקסם של מוצרט. משהו כמו 150 ילדים ומבוגרים ששילמו 10 שקלים כל אחד ישבו בדממה והסתכלו. מזמן לא ראיתי משהו כל-כך סוריאליסטי. הצפירות של המכוניות בכביש אחד התערבבו עם האריות של מלכת הלילה, הבז האדום של מוסררה חיפש לו ארוחת ערב בין הסנוניות כאשר פפגנו (לא) צד ציפורים ואת פפגנה. מעל העיר העתיקה התעופף כל הזמן עפיפון...
אחר-כך הלכנו להסתובב קצת בפסטיבל, והצורה שהוא התערב בשכונה היא משהו ששווה ללמוד ממנו. החצרות הפנימיות של אנשי מוסררה (מי שהסכים כמובן) הפכו לחללי תצוגה פתוחים, והכיתוב על השלטים נתן פרטים על האמן ועבודתו, וגם על המארח.
האמת שלעבודות לא ממש התחברתי, אבל כשראיתי את העבודה של מיכל רובנר אצל שושן, או את החבר'ה יושבים אצל רותי מול הוידאו של שנה ב', ממש התרגשתי. מוסררה הייתה בשבילי בית במשך כמה שנים, והערבוב של בית-ספר לאמנות עם בית היה יוצא דופן בנוף השכונתי של חומות ומאחוריהן מסתורין. נראה לי שבדיוק ככה מתערב(ב)ים בשכונה.
הייתי שם ביום רביעי, היה מוצלח מאוד. כן ירבו פסטיבלים "חצי מחתרתיים" כמותו. הדברים שהפריעו לי היו: תאורת הרחוב הדלה, המבחר הלא-מרשים בדוכן האוכל (והמחירים שגבו עבורו) והשילוט שלא תמיד היה די ברור.
השבמחק