היה כיף לפגוש את כולם ביחד בכנס ביום חמישי. האמת היא שגם ביום שישי התקיים חלק של הכנס, אבל להורים לילדים צעירים אין תחליף ואין מחיר ליום שישי בבוקר...
ההרצאה שהכי הלהיבה אותי הייתה של סטורם קנינגהם. הוא דיבר על שבעת התנאים לקיום התחדשות, ובנה את הטיעון שלו בצורה כל-כך טובה - כל-כך נדיר במקומותינו. לכל טענה הייתה דוגמה, ולכל דוגמה הובאו הפרטים הרלוונטיים. אמנם היה בזה מימד של הטפה, אבל אני מקווה שלחלק מהמתכננים שישבו באולם זה נתן מכה בראש. במיוחד כשהוא דיבר על לא לבנות עוד מאותו דבר, אלא להשתמש בנכסים שקיימים - רק בנכסים שקיימים. אה - וגם על השיתוף של כל בעלי העניין - דרך "מנוע התחדשות" שהוא ארגון קבוע, ללא כוונת רווח.
כדי שיהיה לי מסודר - שבעת התנאים:
כללים: שימוש בעושר הקיים; אינטגרציה (בין תהליכי החייאה שונים בעיר); ושיתוף (בעלי העניין)
תהליכים: יצירת חזון; יצירת תרבות של התחדשות; שותפויות (P3 - אבל לא הפרטה)
מודל: מנוע התחדשות
בלי אלו - כך אמר סטורם - זה לא יעבוד.
אז איפה אנחנו נופלים?
1. שימוש בעושר הקיים - כבר שנים שאנחנו בונים פרברים על פרברים (אני מדבר על ירושלים, אבל זה נכון כמעט בכל עיר בישראל), ואזורי תעשייה ותעסוקה חדשים - במקום להשתמש במה שיש - ולשפר אותו
2. אינטגרציה - עשרות תכניות שיקום והחייאה, והרבה פעמים אחת לא יודעת על השנייה. אתן דוגמה: במושבים המתחלפים דיברו על התכנית למע"ר המזרחי בירושלים. ברוך יוסקוביץ' סיפר שכנראה לא יבצעו את החלופה של השקעת רחוב סולטן סולימן בתת-הקרקע, אלא ימצאו דרכים חלופיות. מאוחר יותר, באותו חדר, סיפר ראובן פינסקי מהרשות לפיתוח ירושלים , במסגרת הצגת התכנית לעיר העתיקה, על זה שעומדים להשקיע את סולטן סולימן.
3. שיתוף בעלי העניין - זוכרים את גוננים? בסוף זה נתקע על שיתוף הציבור. שיתוף הציבור זה שיתוף אמיתי - לא לפרוטוקול. אחרת זה, כאמור, לא בדיוק עובד.
4. יצירת חזון - קנינגהם טען שלתת למתכנן לתכנן בלי שיש חזון, זו "הטרדת מתכננים". אז איך זה שרק לתל-אביב יש חזון עירוני? כשנסיתי לקדם יצירת חזון שכונתי לגוננים, כולם הנהנו בהסכמה, אבל גיבוש תשובת השכונה לתכנית של העירייה הייתה דחופה יותר...
5. תרבות של התחדשות - דווקא כאן נראה לי שניר ברקת ייקח את העיר למקום הנכון. תרבות של התחדשות משמעה שלא רק מחלקת מהנדס העיר מקדמת משהו, אלא נוצרת מערכת שלמה שתומכת בפרוייקטים של התחדשות. כשניר ברקת דיבר על עזרה לעסקים, ואחר-כך גם ליזמים - נראה לי שהוא כיוון בדיוק לזה.
6. שותפויות - אצלנו מפריטים כל מה שאפשר. צריך ללמוד היטב איך ליצור שותפויות ציבוריות-פרטיות, בלי שהמשמעות תהיה הפרטת הנכס הציבורי. וזה אפשרי. חשוב שתהיה גם רוח גבית שתשדר למגזר הפרטי ששותפויות מהסוג הזה הם הדבר הנכון.
טוב, כנראה שלמנוע ההתחדשות לא אגיע היום... גם לא לסיפור על שותפות בין קניון לגינה קהילתית במלבורן. אז הנה - אני שולח את הפוסט הזה לא גמור...
ההרצאה שהכי הלהיבה אותי הייתה של סטורם קנינגהם. הוא דיבר על שבעת התנאים לקיום התחדשות, ובנה את הטיעון שלו בצורה כל-כך טובה - כל-כך נדיר במקומותינו. לכל טענה הייתה דוגמה, ולכל דוגמה הובאו הפרטים הרלוונטיים. אמנם היה בזה מימד של הטפה, אבל אני מקווה שלחלק מהמתכננים שישבו באולם זה נתן מכה בראש. במיוחד כשהוא דיבר על לא לבנות עוד מאותו דבר, אלא להשתמש בנכסים שקיימים - רק בנכסים שקיימים. אה - וגם על השיתוף של כל בעלי העניין - דרך "מנוע התחדשות" שהוא ארגון קבוע, ללא כוונת רווח.
כדי שיהיה לי מסודר - שבעת התנאים:
כללים: שימוש בעושר הקיים; אינטגרציה (בין תהליכי החייאה שונים בעיר); ושיתוף (בעלי העניין)
תהליכים: יצירת חזון; יצירת תרבות של התחדשות; שותפויות (P3 - אבל לא הפרטה)
מודל: מנוע התחדשות
בלי אלו - כך אמר סטורם - זה לא יעבוד.
אז איפה אנחנו נופלים?
1. שימוש בעושר הקיים - כבר שנים שאנחנו בונים פרברים על פרברים (אני מדבר על ירושלים, אבל זה נכון כמעט בכל עיר בישראל), ואזורי תעשייה ותעסוקה חדשים - במקום להשתמש במה שיש - ולשפר אותו
2. אינטגרציה - עשרות תכניות שיקום והחייאה, והרבה פעמים אחת לא יודעת על השנייה. אתן דוגמה: במושבים המתחלפים דיברו על התכנית למע"ר המזרחי בירושלים. ברוך יוסקוביץ' סיפר שכנראה לא יבצעו את החלופה של השקעת רחוב סולטן סולימן בתת-הקרקע, אלא ימצאו דרכים חלופיות. מאוחר יותר, באותו חדר, סיפר ראובן פינסקי מהרשות לפיתוח ירושלים , במסגרת הצגת התכנית לעיר העתיקה, על זה שעומדים להשקיע את סולטן סולימן.
3. שיתוף בעלי העניין - זוכרים את גוננים? בסוף זה נתקע על שיתוף הציבור. שיתוף הציבור זה שיתוף אמיתי - לא לפרוטוקול. אחרת זה, כאמור, לא בדיוק עובד.
4. יצירת חזון - קנינגהם טען שלתת למתכנן לתכנן בלי שיש חזון, זו "הטרדת מתכננים". אז איך זה שרק לתל-אביב יש חזון עירוני? כשנסיתי לקדם יצירת חזון שכונתי לגוננים, כולם הנהנו בהסכמה, אבל גיבוש תשובת השכונה לתכנית של העירייה הייתה דחופה יותר...
5. תרבות של התחדשות - דווקא כאן נראה לי שניר ברקת ייקח את העיר למקום הנכון. תרבות של התחדשות משמעה שלא רק מחלקת מהנדס העיר מקדמת משהו, אלא נוצרת מערכת שלמה שתומכת בפרוייקטים של התחדשות. כשניר ברקת דיבר על עזרה לעסקים, ואחר-כך גם ליזמים - נראה לי שהוא כיוון בדיוק לזה.
6. שותפויות - אצלנו מפריטים כל מה שאפשר. צריך ללמוד היטב איך ליצור שותפויות ציבוריות-פרטיות, בלי שהמשמעות תהיה הפרטת הנכס הציבורי. וזה אפשרי. חשוב שתהיה גם רוח גבית שתשדר למגזר הפרטי ששותפויות מהסוג הזה הם הדבר הנכון.
טוב, כנראה שלמנוע ההתחדשות לא אגיע היום... גם לא לסיפור על שותפות בין קניון לגינה קהילתית במלבורן. אז הנה - אני שולח את הפוסט הזה לא גמור...
אפשר בבקשה עוד הפניות לסטורם קנינגהם? הוא נשמע ממש מעניין.
השבמחקלא חפרתי עמוק...
השבמחקאת הספרים שלו (הראשון והשני) אפשר למצוא כאן וכאן
המקומות שהוא קשור אליהם הם זה וזה (הסתבכתי עם ללנקק בעברית ובאנגלית יחד...)
יש גם משהו ביוטיוב
חלק מהדוגמאות שהוא נתן: Chattanooga, north charleston
וגם המליץ על העיתון ריניו קנדה (ונתן את הגילוי הנאות - שהוא כותב שם...)
שתי תכניות שהוא המליץ להוריד ולקרוא - לא הספקתי לרשום. מישהו כן רשם?
סוף סוף מישהו מתייחס לכנס המתכננים!
השבמחקאינני יודע אם הכוונה בהרצאה המצויינת היתה ל- 7 תנאים. סטורם דווקא חילק את ההרצאה שלו ל: 3 חוקים, 3 תהליכים ומודל אחד.
3 חוקי ההתחדשות -
1. Rewealth – שיקום מחדש סביבתי, של המרחב הבנוי והחברה
2. Integration – שילוב של יתרונות ותמיכה הדדית בין הפרויקטים
3. Engagement – בסיס לשיקום=שיתוף פעולה עם בעלי עניין
3 תהליכי ההתחדשות -
1. Visioning – חזון כבסיס לתכניות פעולה אשר משמשות כבסיס לפרויקטים
2. Culturing – תמיכה בפיתוח רצוי באמצעות בירוקרטיה המגבילה פיתוח לא רצוי ועידוד
3. Partnering - TIF
מודל ההתחדשות -
קישור למודל: http://www.stormcunningham.com/images/renewal11col.jpg
בשיחה אישית עימו במסגרת הסיורים, שלדעתי היו החלק הטוב ביותר של כל הכנס, התייחס סטורם לשאלתי בדבר החשיבות של חידוש ושיקום מקורות מים בהתחדשות עירונית, בעיקר נוכח היות המשאב הזה במחסור בארצנו. להפתעתי הוא אמר שאני הראשון שמתייחס לזה בשיחה איתו! תשובה מהותית לתחליף כלשהו לא קיבלתי אלא הדגשה של החשיבות של הנוזלים הכחולים בשיקום - אפילו של נחל קטן ובאמצעות טיהור והזרמה מחדש אפילו בנחל מעשה ידי אדם. סטורם הדגיש שמדובר בעיקר בתהליכים ובשיפור מרחבים שהאדם עסק בהריסתם במשך שנים רבות ובצורך לשקמם בצורה רב-מימדית - חברה, סביבה, כלכלה (ובצורה של חשיבה חיובית ומקורית). אני חושב שזה באמת הדגש לקחת מההרצאה שלו.
ובכל אופן, תודה תודה תודה שהבאת התייחסות להרצאה הזו שלצערי עד כה היתה ללא התייחסות בבלוגספירה!