יום חמישי, 2 באוקטובר 2008

הרס בסוהו

רחוב גרין בסוהו - מתוך וויקיפדיה

סיפור השיקום של נחלת שבעה הוא סיפור סינדרלה של התכנון בירושלים, אבל לא בטוח שהסוף יהיה טוב.

פרק 1: משפחה טובה, ילדות יפה, אבל נפילה, התדרדרות וסכנת מוות
השכונה הוקמה בסביבות 1870 על-ידי יואל משה סלומון, יוסף ריבלין ועוד חמישה. עם השנים השכונה התדרדרה והפכה למרכז של נגריות ומסגריות. בראשית שנות ה-50 הוצעה התכנית להריסת השכונה כולה ובניית רובע מודרני במקומה. תהליך ההרס החל, אך לפני שיתחילו בבנייה היה צורך לאשר את התכנית, והיא אושרה בדיעבד בשנת 1960. או-אז הוקם "בית יואל" על חורבות בתיהם של יואל משה סלומון ויוסף ריבלין. בשנת 1970 הוצע כביש רחב דרך השכונה - מגן העצמאות לרחוב יפו.

בתיהם של יואל משה סלומון ושל יוסף ריבלין לא היו צריכים להיהרס. הם היו צריכים להיות משומרים, עם שלט יפה שיעיד על בעלי הבתים בעבר

פרק 2: סינדרלה פוג
שת את פיית השיקום
מראשית שנות ה-70 החל שיקום עצמי - מעבר של בוטיקים, פאבים ומסעדות, שתפסו את מקומן של המסגריות והנגריות. קרויאנקר משווה את התהליך לשיקום רובע הסוהו בניו-יורק. תכניות ההרס נגנזו (רגישות ראוייה לציון) ובמקומן הוכנה ב-1984 תכנית שיקום והתחדשות. מדרחוב יואל משה סלומון נחנך בשנת 1989.

ומה עם החזית לרחוב יפו - קרויאנקר כותב כי שיקום נחלת שבעה פַסָח על חזית השכונה לרחוב יפו...


בניין "לפירוק והריסה" בחזית נחלת שבעה לרחוב יפו. צילום:איתן בלואר

פרק אחרון: כל סוף הוא התחלה חדשה?
אני תמיד מציין את נחלת שבעה כדוגמה לשיקום ברגישות - נגיעה עדינה ולא דורסנית של הרשות - הן בפיתוח (תשתיות, תאורה, חזיתות), והן בתקנות ובמגבלות על הפיתוח הפרטי (תקנות שילוט אחיד, הסרת תוספות). וכמובן בעצם עצירתה של תכנית פיתוח לטובת תכנית שימור.

אבל...

ראיתי כמו כולם את ההרס ברחוב יואל משה סלומון, את המיספור על האבנים בחזית נחלת שבעה לרחוב יפו, ואת גדר הפח המוכרת. מה קורה כאן? מישהו שכח את סוהו?

נספח טכני המוגש כשרות לציבור: תב"ע 7526א'
תכנית 7526א' חלה על כל המגרש הפינתי שבין יואל משה סלומון לבין יפו. התכנית מאשרת "הריסה ופירוק" של מה שיש שם, ובנייה מחדש של 7 קומות מעל לקרקע ועוד שתיים מתחתיה (כ-7000 מ"ר), עם נסיגה בחזית ליואל משה סלומון. שימו לב לניסוח: "הריסה ופירוק"
השימושים בבניין החדש:
קומה מינוס 2 - מחסנים
קומה מינוס 1, 0 - מסחר ו\או מלונאות.
המסחר מותר גם בקומה 1, אבל מקומה זו ועד קומה 6 מותרים גם השימושים משרדים, מלונאות ומגורים.

במילים אחרות - סיכוי סביר שנראה מסחר בקומת הקרקע, ומגורי יוקרה מקומה 1 והלאה. חבל. חבל שלא אישרו ליזם רק משרדים\מלונאות\מסחר. זה מה שצריך במרכז העיר - למרות שזה קשה יותר למימוש.

פרטים: החלונות הקיימים כיום יפורקו וישולבו בבניין החדש - קשה לי להתייחס לזה ברצינות. אם זה יקרה זה עלול להיראות מגוחך או פתטי. האם זה שימור?
פרט נוסף - במבנה החדש ישולב ארקר (מעין חלון בולט) המזכיר (במידותיו) את הארקר הקיים כיום. גם זה נשמע ממש מס שפתיים. לי זה לא נשמע דומה לשימור, אבל כנראה שמישהו חושב אחרת.

חנייה: שמתם לב שאין בשימושים חניון - זה בגלל שהוועדה המחוזית פטרה את היזם מחנייה עקב הקירבה לתחבורה ציבורית. כל הכבוד!

אופס - תכנית שינויים: בסוף אוגוסט הוגשה תכנית שינויים - בקשה להקלה. את פרטי הבקשה אין לי, ואני לא יודע אם היזם רוצה עוד קומה, או לוותר על עניין החלונות או הארקר, או דווקא כן לתת חנייה תת-קרקעית גדולה, שבלעדיה יהיה קשה למכור את כל הדירות... אשמח לעדכון (או תיקון) בעניין.

תכנית 7526א' הוגשה לראשונה ב-2003, הופקדה בתחילת 2005, וקיבלה תוקף בתחילת 2006. היתר הבנייה הוצא בתחילת 2008. לא המון זמן בקנה-מידה של מרכז ירושלים - עם הבעיות מחד והרגישויות מאידך.

התכנית לבניין הסמוך לבית יואל (תב"ע 8399) מאשרת תוספת בנייה של 5 קומות על-פני ה-2 הקיימות, ליצירת בניין בגובה כולל של 7 קומות. גם כאן - מותר לתת מגורים.


הארקר בחזית ליפו. בבניין החדש ייבנה ארקר המזכיר אותו במימדיו. צילום: איתן בלואר

5 תגובות:

  1. פשוט זוועה. אני עדיין לא מעכל את זה... 7 קומות?!

    ואל תשכח שגורו השימור קרויאנקר (האחראי גם ל"הצלחות" כמו טליתא קומי ומרכז כלל) היה בעד הבנייה החדשה!

    מגורים? אני מאוד מקווה שמדובר בדירות קטנות לסטודנטים וכד', ושלא יאשרו חנייה במקום. משום מה יש לי הרגשה שזה לא המקרה...

    ונשאלת השאלה - איפה היו כל גיבורי המאבקים העירוניים כל הזמן? למה התעוררתם רק עכשיו, כשההריסה כבר החלה?

    השבמחק
  2. ועוד משהו בעניין המגורים: יכול מאוד להיות שהמשבר הכלכלי הגדול בארה"ב "יעשה את העבודה" ויוריד את הביקושים לדירות יוקרה מצד תושבי חוץ (מגמה שכבר קיימת וכנראה תתחזק), מה שעשוי להשפיע גם על תכנון הפרויקט הזה ויוריד את מגורי היוקרה מעל הפרק. שוב תקוות שווא?

    השבמחק
  3. איפה היינו? שאלה טובה מאוד... אין לי תשובה.

    באשר לקרויאנקר - אני הייתי מתייחס אליו בתור "גורו התיעוד", ובתור שכזה הוא ליגה משל עצמו ללא מתחרים.

    מגורים - ברור שלא מדובר בדירות לסטודנטים. אנחנו מדברים על המרכז של המרכז. מה שצריך כאן הם שימושים של מרכז עיר מטרופולינית - משרדים, מסחר, ואולי שרותים מתמחים. לא דיור, ובטח שלא בר-השגה.

    בעניין 7 הקומות - אכן מזעזע, אבל לשם הספורט: כמה קומות יש בבניין של "קרביץ" לשעבר? את התשובה אפשר לראות באחת השקופיות במצגת של בתים נכחדים. (שם זה עוד "שוורץ")

    רמז: יותר משש ופחות משמונה...

    השבמחק
  4. כמה דברים:

    א. קרויאנקר: אתה אולי מתייחס אליו כ"גורו תיעוד" (ובצדק), אבל משום מה יש לי הרגשה שיותר מדי אנשים רואים בו איזו סמכות עליונה גם בתחום השימור ו/או הפיתוח העירוני.

    ב. מה רע בדיור בר-השגה? לא שאני בעד להפוך את כל מרכז העיר למעונות סטודנטים, אבל פה ושם זה בטח לא יזיק (ואולי אף יועיל, לך תדע).

    ג. 7 קומות: אין לי שום בעיה שבבניין כמו "קרביץ" לשעבר יהיו 7 ואפילו 8 או 9 קומות. אגב, אני מאוד אוהב את הסגנון הזה של בניינים פינתיים. אבל כאן מדובר ב"שימור" של בניין דו קומתי עתיק והפיכתו למפלצת, כפי שקרה ליותר מדי בניינים בעיר. אני חושש מאוד שהתוצאה תיראה כמו הבניין החדש שנבנה במקום חניון נחלת שבעה (מול "אל גאו'צו"), או אפילו גרוע יותר.

    ואם כבר חידות ומפלצות - כמה קומות יש בבניין "בנק הפועלים" שנבנה על חורבות קולנוע ציון? (רמז: זה נראה הרבה יותר)

    השבמחק
  5. איתי פישהנדלריום שני, דצמבר 29, 2008

    לכל חרדי השימור

    אני קורא לכם לקחת חלק בפעילות של קבוצת בתים נכחדים. אנו משוואים לעזרה.
    צרו קשר עם איתי: fishi@mscc.huji.ac.il
    תודה
    איתי

    השבמחק