לרמן מזמין לכנס על הליכה ברגל. כבר קיטרתי על החוויה של הבוקר עם הילדים, בין כל הנהגים שכל-כך ממהרים שהם חייבים להגיע ממש ממש קרוב עם הרכב ואז לצאת ברוורס מה-זה-עצבני, אבל עכשיו כשאני עם הילדים באופניים זה ממש בלתי נסבל.
בימי שישי וערבי חג, נוספים לרשימת המשתמשים במרחב המדרכה הציבורית גם מוכרי הפרחים החאפרים. הם יושבים על המדרכה, ומשאירים רווח ממש צר לכל היתר. בדרך לבית הספר אנחנו רואים את הרכב הגדול שמוריד את הציוד ואת הילד שמוכר, כשאנחנו חוזרים מבית הספר הוא ממש בשיא הלחץ, וכשאנחנו יוצאים לפעמים לרכיבת שישי אחר-הצהרים, הוואן בדיוק אוסף אותם. עצוב, אבל זה הזכיר לי את "מישהו לרוץ אתו".
בשישי הזה הילד קצת הגזים, וחסם ממש את כל המדרכה. אמרתי לו משהו על זה, והוא הגיב ש-"אין מה לעשות", שהוא מזיז את השמשיה לפי השמש, ויש לו אישור מהעירייה (!) עניתי שגם לנו יש אישור ללכת (או לרכב) על המדרכה. זה לא ממש הזיז לו והוא בדיוק היה עם לקוח. אז ירדנו לכביש... כל-כך התעצבנתי שלא צילמתי.
עיכבתי את הפוסט הזה כדי לשים שם למעלה צילום שלו, אבל אז התחילו "החגים". אז למרות שהילד עם הפרחים ישב שם כל יומיים בערך (שישי+ערבי החגים) - אני לא ממש הגעתי לצלם אותו. אז אם יהיה פולו-אפ אתם תדעו.
לפחות יש קצת מודעות - הנה - אפילו מיינט כתבו על זה - כאן וכאן
חזרה לכנס - אני מקווה שהתובנות שלו יחלחלו למעלה, כי לא ראיתי נציג של משרד התחבורה, או של המשטרה.
ודבר אחרון - הכנס עולה 150 ש"ח, שזה לא מעט בשביל כנס של חצי יום. הרשו לי להפיג את תיאוריות הקונספירציה - כל הדוברים מגיעים בהתנדבות. אם למישהו קשה עם המחיר הוא מוזמן ליצור קשר עם תמר קינן, מנכ"ל תחבורה היום ומחר (052-8974583) שהצהירה שהכנס צריך להיות בהישג ידו של כל אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה