יום שישי, 30 באפריל 2010

אולסוונגר - הצלחה תקשורתית



נתחיל מהסוף - מינהל מקרקעי ישראל פרסם הודעה על דחיית המכרז ל-53 הוילות במורדות קריית יובל (בשלושה חודשים). הוא עשה זאת לאחר החלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים. בגלובס כתבו שראש עיריית ירושלים רושם הצלחה בנסיונו להקפיא את המכרז. הם כנראה קראו את ההודעה שהוציאה העירייה, עם הכותרת: נצחון לעיריית ירושלים. לי נראה שבעירייה שכחו כמה דברים.

למי שלא סגור על הרקע: בשנת 1983 אושרה תכנית (מספר 2923 על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, כלומר שלכם ושלי) לבנייה של 53 וילות במורדות קריית יובל לכיוון פנימיית "כרמית" (שהיום כבר פועלת במקום אחר). ממש מתחת לשיכונים הענקיים של רחוב אולסוונגר. התכנית הוכנה על-ידי האדריכלים אריה רחמימוב, שמוליק גרואג, ואלכס בלוך, עבור חברת "ערים", שתכננה באותן שנים גם את עין כרם (התכנית לעין-כרם אושרה בשנת 1985). כשחושבים על התכנית בהקשר הכפרי של עין כרם המתחדשת של שנות ה-1980, היא נראית לגמרי סבירה. העניין הוא שהתכנית מעולם לא מומשה, כלומר מינהל מקרקעי ישראל לא הוציא את הקרקע למכרז, והיא לא נבנתה. כלום לא קרה, עד לא מזמן. בסוף 2009, כ-26 שנה לאחר אישור התכנית, החליט המינהל לשווק את הקרקע לבנייה. קצת לפני-כן, בשנת 2008, הוחל בהכנת תכנית-אב לקריית-יובל (ולכל שטח המינהלים הקהילתיים יובלים-גנים).


אז מי ניסה והצליח לעכב את המכרז? מי עתר נגד מי בבית המשפט? ואיך זה קשור לראש העיר?
המינהל הקהילתי של קריית יובל, יובלים, הבין שהשטח המדובר הכרחי בשביל לבצע ביום מן הימים פינוי-בינוי לשיכוני אולסוונגר - אחד המקומות הקשים יותר בירושלים. רק כשיש עתודת שטח צמודה לבניינים, אפשר לבנות-לפנות-להרוס-ולבנות מחדש, ובסה"כ להגיע למספר יחידות דיור מספיק גדול כדי לממן את כל המהלך. הם החליטו שממש חשוב לבטל את המכרז הזה. אבל העירייה לא ממש הסכימה אתם, ולא ממש היה להם עם מי לדבר.

מה שעשה המינהל הקהילתי זה להגיש ביחד עם תושבים עתירה מינהלית, נגד מינהל מקרקעי ישראל, ונגד עיריית ירושלים - בבקשה לבטל את המכרז. התגובות של הגופים הללו לעתירה היו דומות - כולם טענו שהמכרז בסדר, שהתכנית בסדר, ושתפסיקו כבר לבלבל את המוח. העירייה גם תקפה את המינהל הקהילתי על כך שלא הגיש את העתירה במועד הראוי. כן - קראתם נכון - הם התכוונו שהמינהל היה צריך לעתור לפני 26 שנים אם חשב שהתכנית לא טובה. לזה שהתנאים השתנו ושאולי תכנית ישנה אינה רלוונטית יותר, הם לא מתייחסים. כך למשל כתבה עורכת הדין של העירייה: "...לא ברור מדוע לפתע נזעקים העותרים ... כאשר עסקינן בתכנית שאושרה כאמור לעיל עוד בשנת 1983" וגם: "בכל הכבוד הראוי, לא ... המינהל הקהילתי, ולא העותרים הנוספים הם אלה שיקבעו מהן התכניות שיחולו ... ומהן המטרות התכנוניות ... ".

רגע - אז מה פתאום דחיית המכרז היא כזו הצלחה של העירייה?

אז זהו - שהעירייה החליטה פתאום לשנות את דעתה. הם כתבו ש-"נערכה בחינה מחודשת", וש-"התקיימו ישיבות", ושעכשיו הם תומכים בדחיית המכרז. ראש העיר הספיק גם לשלוח מכתב לשר השיכון (ולהוציא על כך הודעה לעיתונות). אז פתאום ההצלחה של המינהל הקהילתי נגד העירייה, היא בעצם הצלחה של העירייה.

סבבה. משה דיין כבר אמר מזמן שרק חמור לא משנה את דעתו. אבל יש כאן שני עניינים מאוד מטרידים:
1. שינית את דעתך? תגיד את זה. משהו כמו: הייתי נגד והמינהל הקהילתי (עתר נגדי בבית המשפט ו)שכנע אותי שממש כדאי להשתמש בשטח הזה לפתרון של בעייה קשה בשכונה. או אפילו: הצטרפנו למהלך שמוביל המינהל הקהילתי
2. שיכוני אולסוונגר - האם העירייה שכחה שאלמלא היו שם השיכונים הללו כל העיניין לא היה מתעורר? העירייה כותבת בכל מקום שמדובר בדיור לצעירים - לא נאה לכם לומר שאתם מעונינים (גם) לפתור בעייה של מקום במצוקה קשה?

יום חמישי, 22 באפריל 2010

הרפורמה והולילנד

עכשיו גם ראש ממ"י לשעבר, אפרתי, במעצר, ונתניהו מבקש לבחון מחדש את הרפורמה. עד שיתבררו תוצאות הבדיקה מחדש, אתם מוזמנים לכיכר ציון, להפגנה ביום רביעי, 28.4.2010, בשעה 18:00.

 

בלי קשר

ישראל יוצאת באופן רשמי נגד גוגל באז, על רקע הפגיעה בפרטיות. "רק שיתוף פעולה בינלאומי יכול לעצור את גוגל", אומר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (הנה המכתב שנשלח לגוגל). טוב שהרגולטור עושה את עבודתו, אבל לכל מי שחושב שגוגל זה האח הגדול בהתגלמותו, פשוט תעברו לשרות אחר, ותפסיקו לקטר. אני אישית מעדיף את המידע שלי אצלם מאשר אצל אחרים. מומלץ גם לקרוא את חוק המאגר הביומטרי (הנוסח הסופי בפדפ כאן) ולהזכר במדיניות שמירת הפרטיות של המדינה.



יום חמישי, 8 באפריל 2010

the fool on the hill


כולם כאילו ידעו שמשהו בהולילנד מסריח מאוד, וכל מי שדיברתי אתו היום מאוד שמח שתפסו את החשודים - לפחות שישלמו על הפשעים שלהם.

אני דווקא נשארתי עם טעם מר, והרגשה של ייאוש מהמערכת. היה לי מאוד עצוב לקרוא שמהנדס העיר אורי שטרית ועוד אחרים כנראה קיבלו המון כסף תמורת אישורים וקידום התכנית הזו. כששיטרית היה מהנדס העיר לא חשבתי שהוא טוב לירושלים, ולא אהבתי בכלל את הסגנון שלו (וזה שיש שחיתות בתכנון זה בסה"כ דבר ידוע), אבל אני ראיתי בתמונה הזו של מהנדס העיר במעצר (וואינט) מין סימן שמערכת התכנון הסטטוטורי פשטה את הרגל. אם פרוייקט כמו הולילנד יכול לקום על שחיתות, מה הטעם לתכנן?

האם אני תמים? כנראה שכן. חשבתי שאולי הילדים שלי יגדלו לעיר יותר טובה.

והכי מעניין זה לראות איך כולם נהנים להשמיץ את הפרוייקט הזה, כאילו שאם האישור מסריח, הבניין בטוח ייצא מכוער - ומה אם הבניינים היו יפים?

מה שבטוח הוא שפרשת הולילנד היא הדגמה מצויינת לסכנות הטמונות ברפורמה בתכנון. ריכוז הכוח וזירוז ההליכים בהחלט עלולים למסד את השחיתות. יכול להיות שהקשר בין השתיים (הולילנד והרפורמה) אינו נסיבתי בלבד.

ראיתם שאקירוב מקדם את הרעיון של דירות רפאים? גירסתו היא שבמרכזי הערים תמיד יקר, ותמיד קונים שם אנשים בעלי ממון. יש בזה משהו. הפתרון הוא לא ליצור שכונות רפאים בבינוי דליל כגון ממילא, אלא לצופף את המרכז, וליצור מערכת תחבורה ציבורית טובה (וזולה - והכוונה אינה לקווי הפרדה).

 בבית האריזה הנטוש בעמק הצבאים

יום שישי, 2 באפריל 2010

טרי וזול

עכשיו ראיתי בסופר משהו שכבר שנים אני מצפה לו. שקיות ניילון עם ידיות (בגליל - ליד הירקות). עכשיו נשאר רק למסות את השקיות האלו ב-5 אגורות.

לפני שבוע ננעלה בריו הועידה החמישית של הפורום האורבני העולמי של האו"ם. יכול להיות שלעיתונות בארץ זה כמעט שלא הגיע (הארץ פרסמו משהו מתומצת מהגרדיאן) כי זה כביכול לא נוגע לנו: סלאמס מצד אחד, ומגה-ערים מצד שני - והרי אצלנו אין לא את אלו ולא את אלו.

הנושא של הדוח הנוכחי (בשביל הדוח המלא צריך כרגע לשלם, אבל יש אוסף תקצירים של הפרקים) היה "גישור על הפער העירוני", ומנגד - שלילת "הזכות לעיר", כלומר הדרה של קבוצות מהיתרונות של החיים העירוניים. כשמנסחים את זה ככה זה כבר נשמע קצת יותר רלוונטי לישראל...

"מגה-ערים" (mega-regions, urban corridors and city-regions - ובהגדרה איזורים מטרופוליניים רציפים בהם מתגוררים יותר מ-20 מיליון תושבים), הן צורה עירונית ההולכת ומתפתחת במהירות. לטענת כותבי הדוח, ב-40 המגה-ערים הגדולות בעולם מתגוררים פחות מ-18% מאוכלוסיית העולם, אך הן אחראיות ל-66% מהפעילות הכלכלית (טוקיו לבדה אחראית על כ-2% מהתוצר הגולמי העולמי!), ול-85% מהחדשנות הטכנולוגית והמדעית. הסכנה עליה מצביע הדוח היא לא העוני (זה לא ייחודי למגה-ערים) אלא שבירת ההיררכיה העירונית, ויצירת מרכז משמעותי יחיד במדינה או באזור - דבר הגורם להדרה כלכלית וחברתית של תושבים באזורים אחרים של המדינה (על שמירת שטחים פתוחים בין הערים המתחברות כנראה שכבר לא מדברים...).

מתיחת 1 באפריל של ג'ימייל הייתה נחמדה, אבל מי שמשתמש באנליטיקס קיבל גם את זה.

ומרכז העיר בחול המועד!!

שבת שלום