עוד פעם רכב פרטי -- אוטובוס

עדיין בעניין רכב -- תחבורה ציבורית. שתי שאלות: הראשונה היא (בהנחה שיש לכם רכב) האם לקחת אותו בבוקר, או לנסוע לעבודה באוטובוס; והשנייה (אם אין לכם רכב), מה יותר זול, לקנות אחד, או להסתפק בתחבורה ציבורית. השאלה השנייה מעניינת אותי יותר, כי לאחרונה עברנו צד -- מכרנו את האוטו. אבל נדמה לי שצריך קודם להגיד משהו גם על השאלה הראשונה.

כתבתי על זה לפני שנה משהו ב-"ירושלים האחרת" (כאן), ואם לתמצת אז כשיוצאים בבוקר, המחיר ברכב פרטי בנסיעה של 6 ק"מ (שזורקת ארבעה בני משפחה במקומות אליהם הם צריכים להגיע -- בי"ס, עבודה) עולה 4-5 ש"ח (דלק). באוטובוס זה יוצא משהו כמו 18 ש"ח (שני ילדים נוסעים ב-3.45 כל אחד, ושני מבוגרים ב-5.52 כל אחד). יוצא שההפסד הכספי שלכם כשאתם בוחרים להשאיר את האוטו בבית ולקחת אוטובוס הוא בערך 14 ש"ח, וזה עוד לפני שדיברנו על מחיר שעת עבודה. רק אם אתם משלמים מחיר מלא על חנייה (4.50 לשעה לתושב ירושלים) יכול להיות שלא כדאי (כלכלית) לבוא לעבודה עם האוטו.

אז למה באמת הרבה אנשים בוחרים להשאיר את האוטו בבית?

נסועה

הלמ"ס פרסמה אתמול את נתוני הנסועה (זוכרים שבטסט שאלו אתכם מה הקילומטרז'? זה מקור הנתונים). הם הצביעו על כך שהצפיפות בכבישים עולה. כנראה שמי שתקוע עכשיו, ערב יום כיפור, בפקק בכביש 1 יסכים עם זה...

בערוץ 10 (תודה, אלון) השוו את גידול האוכלוסייה לגידול בנסועה (כאן מדקה 58, אבל עד 1:02 זה קצת קישקוש. אני לא בטוח שהנתונים מהלמ"ס, כי יש שם עוד כמה דברים מעניינים שלא מצאתי להם מקור).

כמנהגי - הלכתי לנתונים.

רוצים לראות משהו לא מעודד? הנה הנסועה של אוטובוסים בקווים קבועים, לעומת רכבת, לעומת רכב פרטי:



כמו תמיד בנתונים - אפשר להסתכל על זה קצת אחרת. רוצים את זה ביותר מעודד? מספיק לשנות את שנת הבסיס:



(המקור לנתונים כאן (PDF) וכאן (XLS), והקובץ שלי כאן)


שורה תחתונה: גמר חתימה טובה, שנה טובה ומוצלחת, בריאות ואושר.
צום קל וטוב לצמים, רכיבה בטוחה ומהנה לרוכבים, וחשבון נפש פורה לכולנו (תמיד).

העירייה מפרקת את מינהל קהילתי גוננים

רציתי לכתוב על אוטובוסים ורכב פרטי, אבל אז ראיתי את הידיעה במיינט שמתארת את הישיבה האחרונה של הועדה למינהלים קהילתיים. הדיבור של מאיר תורג'מן לא נעים ולא ראוי (באנדרסטייטמנט של השנה - קיראו את התמליל (PDF)), אבל השורה התחתונה של הישיבה הזו אולי קשה עוד יותר, ואומרת שמינהל קהילתי דרום (גוננים, קטמון ח'-ט', פת) יפורק. סדר היום, דוח הישיבה והתמליל כאן.

הסכסוך בגוננים ארוך וקשה, והוא מתמקד בהנהלת המינהל, והסכסוך בינה לבין העירייה. אינני יודע "מי צודק", וברור לי שלכל צד יש את הצדק שלו. ההחלטה קובעת כי כרגע (החל מסוף דצמבר 2015) השירותים לתושבים יינתנו דרך המינהלים השכנים (גינות העיר), עד "להסדרה הקבועה של העניין", שתכלול כנראה בחירות חדשות, שלמעשה יקימו מינהל קהילתי חדש (סיכום הישיבה עם הצעת ההחלטה שאושרה - כאן (PDF)). בעוד העירייה וההנהלה מיידות אבנים זו בזו, מי שנמצאים באמצע הם כמובן העובדים הסופר-מסורים של המינהל (אחד מהם הוצא מהישיבה), והתושבים. אלו ואלו נאלצים לספוג את הריקושטים של הסכסוך הזה. גם כשאני קורא כמה פעמים בתמליל הישיבה שכולם פועלים להמשך ההעסקה של העובדים - זה לא ממש מרגיע אותי...

כדי להביא את הסיפור מתחילתו, צריך לומר שהחברה הירושלמית למינהלים קהילתיים היא דבר די ייחודי - צורה של מתן אוטונומיה מסויימת לשכונות במתן שירותים לתושבים, ותיווך בינם לבין העירייה, המטפלת ב-850 אלף איש, אישה וילד. הרעיון הוא שמוסד שכונתי נדרש לספק שירותים לאוכלוסייה הומוגנית (ביחס לעיר), והוא גם יכול להכיר טוב יותר גם את הצרכים והרצונות של תושבי השכונה.

הפרק הבא בסיפור מדבר על הדמוקרטיה שנתבעה על-ידי ראש העיר, שדרש שיתקיימו בחירות להנהלות במינהלים. אחרי קונפליקט שאין טעם לפרט אותו כאן, פורקה החברה הירושלמית, והמינהלים הפכו להיות כפופים ישירות לעירייה.

הבחירות אכן החלו להיערך, והרכבי ההנהלות בחלק מהמינהלים מאוד השתנו. האם ההנהלות החדשות ייצגו את התושבים טוב יותר? האם הן היו כשירות יותר למילוי תפקידן מאשר הקודמות? אני לא יודע.

והשורה התחתונה של הפוסט הזה היא: האם ההנהלות הבאות - אלו שייבחרו לאחר תום הסאגה הזו בגוננים - יהיו כשירות יותר? האם אתם הייתם רוצים להציע את עצמכם לתפקיד חבר הנהלה בגוננים?

וגם: האם מינהל שעובר כזו טלטלה - יצליח לייצג את האינטרסים של התושבים גם כשהם שונים מ(או אפילו סותרים את )אלו של העירייה?

תכנית אב לרסקו - גבעת הוורדים - קריית שמואל -- הצגת חלופות

בחמישי האחרון נערך כנס תושבים להצגת חלופות התכנון בתכנית האב לשכונות רסקו - גבעת הוורדים (קצת מידע כאן). החלופות מעניינות ושווה לדבר עליהן, ומעניינות אפילו יותר הן צורת הדיבור של המתכננים, ותגובת התושבים, שבסופו של יום הם שיקבעו איך תיראה השכונה. אתייחס לשלושה בסדר הזה. חשבתי שאכתוב משהו קצר, אבל כבר עכשיו מציפות אותי כל הרבה מחשבות, כך שכנראה שגם זה ייצא ארוך... אנסה לפחות לחלק לנושאים, ולא לכתוב זרם תודעה מתמשך כמו שקורה לי לפעמים.