ריכרד קאופמן
רחביה היא באמת שכונה נהדרת, וגם ההרצאה של אמנון רמון על רחביה הייתה מעולה, אתמול בבית אבי-חי. עמית כבר כתב על זה קצת (כאן). אבל אני נשארתי עם שאלה.
אז לפני שאני מעלה את השאלה שלי, כדאי לומר שרחביה היא אחד הנכסים החשובים בעיר, וההרס שלה הוא עוול לעיר ונצחון הנדל"ן על התכנון הרגולטיבי. שימור הוא בדיוק המקום בו אסור לתת לכוחות השוק לשחק לבד, כי הם הורסים אפילו את הנכס שממנו הם עצמם חיים - כשל שוק קלאסי.
ועכשיו שאלה: האם כפי שאמנון ציין, אנחנו חייבים לקאופמן תודה על התכנית הטובה שלו? כלומר האם התכנית, בראייה היסטורית, כל כך טובה? אני אמנם קטנטן, אבל אני לא בטוח (בקשר לתכנית). כמו שאמנון אמר - רחביה היא באמת "מקום" ולא סתם מקום, אבל האם "עיר גנים" - כפר בתוך העיר - זה מה שהיינו צריכים במרכז ירושלים? נכון - הכל היפותטי, והיום צריך לגעת ברחביה בכפפות של משי, אם בכלל, אבל חבל שרחביה לא נבנתה היכן שניצבת היום קריית שמואל.
ולמה? כי היא עוצרת את התפשטות המרכז העירוני. המרכז חסום על-ידי שכונות מגורים - נחלאות, הנביאים והשכונות החרדיות בצפון, מוסררה והעיר העתיקה במזרח ובדרום, "כפר דוד" בדרום, גן העצמאות ורחביה במערב. אני חושב שלמרכז העיר היה צריך להיות פוטנציאל להתרחבות. זה היה (אולי) מווסת קצת את המחירים, יוצר תת-התמחויות בתוך המרכז, ונותן לעיר משקל גדול יותר כמטרופולין - עיר אם.
רחביה בוויקיפדיה
רחביה - פרופיל שכונתי של מכון ירושלים
