הכי חברתי זה עם רכב? אז זהו שלא

לפני כמה ימים נחמיה שטרסלר כתב שכביש 6 הוא "הכי חברתי שיש" כי הוא מחבר את הפריפריה למרכז, ומגדיל שם את מרחב האפשרויות. הוא מהלל ומשבח את הכביש, וטוען שלירוקים ולפוליטיקאים שניסו לעצור אותו "אסור לנסוע בו". וככה הוא כותב:

"כביש 6 מחבר את דרום הארץ וצפונה למרכז. כל מנהיג בפריפריה רצה בו. במקום לסבול ביישוב מרוחק מחוסר עבודה או ממחסור בסרטים והצגות אפשר לעלות על הכביש, להגיע בקלות למרכז, למצוא תעסוקה או לראות מופע, ולחזור הביתה במהירות ובבטיחות."

אני משער שלכל המנהיגים ששטרסלר מתייחס אליהם יש רכב צמוד, אז למה להם באמת "לסבול ביישוב מרוחק"? שיעלו על הכביש. הבעייה היא שרוב התושבים היו מעדיפים דווקא אוטובוס או רכבת, פשוט כי אין להם רכב, וזה נוגע לא רק לפריפריה - רק ל-61% ממשקי הבית בישראל יש רכב, וזה כולל רכב מהעבודה. הנתונים באתר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בפריפריה, שבה היינו מצפים למצוא שיעור בעלות על רכב גבוה יותר מבמרכז, המצב דומה לממוצע (צפון הארץ), או גרוע בהרבה מהממוצע (בדרום). רמת המינוע הגבוהה ביותר היא דווקא בטבעת שמקיפה את תל-אביב - בעיקר ראשון-לציון, רחובות, פתח-תקווה, וגם (קצת פחות) נתניה וחדרה. אלו הנהנים העיקריים מכביש 6.

הצחיקה אותי הטענה שהכביש מקרב אותנו לטבע, כי עכשיו אפשר לראות נופים שלא ראינו קודם. זה מזכיר כמובן את מה שאמר מאיר שלו - שהילטון (היום קראון פלזה) הוא המקום היפה ביותר בירושלים - המקום היחיד שממנו לא רואים את הילטון. אבל גם אם אתם נהנים מהנוף בכביש 6 - זכרו בבקשה שזה נוף מעוצב עד לפרט האחרון. גם הזיתים וגם החיטה.

דני רבינוביץ ענה לשטרסלר היום, והסביר כיצד הכביש מעמיק את אי-השיוויון, ומי באמת הרוויח כסף מסלילתו.

תראו את המפה (ללחוץ להגדלה) - טוב יותר (וזול! גם סביבתית כמובן) לשפר את רשת התחבורה הציבורית לפריפריה.


וזו המפה של בעלות על שתי מכוניות או יותר למשק בית - תמונה די דומה. כלומר שגם אם בן המשפחה השני אצלכם הוא שצריך להסתייע בכביש, כנראה שאתם מתגוררים במרכז הארץ.

סליחה, עשרים ושתיים עבר?

סביר להניח שאם אתה לא יודע את המועד המשוער המדוייק של הגעת האוטובוס, האינפורמציה שיש לך כשאתה מגיע לתחנה היא בעיקר כמה אנשים יושבים ומחכים. כנראה שתהיה מצוייד גם באיזשהו מידע על התדירות של הקו שאתה צריך, וזהו.

כדי להגדיל את רמת הוודאות אתה עושה אחד משני דברים: שואל את אחד הממתינים את השאלה שבכותרת, או שוקע בחישובי הסתברות הכרוכים בהנחות לגבי משך הזמן בין הגעת הנוסעים לתחנה, והסבירות שהאוטובוס מגיע בתדירות שאתה חושב שהוא מגיע. סביר שהחישוב יקח אותך עד לעלייה לתולעת הירוקה המזדחלת.

כולם כבר כתבו שמה שחסר זה מפות ומידע - והנה - רק אתמול הגעתי לעיתוני השבת וראיתי שיש לוח ממוחשב שמקבל נתונים מ-GPS שיושב על האוטובוס, ומודיע כמה זמן בדיוק נשאר לחכות (היום זה גם במיינט). סחטיין. אולי בסוף יהיו גם מפות שידריכו אותי איזה קו מגיע למקום שאני צריך.

הנה באה הרכבת לנחל יתלה

אז מה יותר חשוב - רכבת מהירה ירושלים - תל-אביב, או שמירת הטבע באזור ארץ כפירה?
לאחרונה ראינו הודעות של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות הטבע והגנים - שהם יתנגדו לתכנית (למשל כאן וכאן).

כולם רוצים את הרכבת המהירה, אז קצת עושים לירוקים דמוניזציה בתור מי שמכשילים את הכל. מאוד קל ללכת שבי אחרי זה, אבל מסתבר שהחלופה שלהם לא בהכרח יותר יקרה או יותר ארוכה לביצוע - לפחות כך הם טוענים. הם הזמינו את פרופ' אלפרד האק לבדוק, והוא תומך בהם. הסבר יותר מעמיק במצגת:



אני רואה שהמצגת עולה ממש לאט, אז אולי עדיף לעבור ל-PDF באתר הרשות...

השקעה בתשתית תחבורתית, יוממות ושכר

ממש היום התפרסם המחקר של בנק ישראל, שמנסה לקשור בין שלוש התופעות שבכותרת. את הממצאים העיקריים אפשר למצוא בהודעה לעיתונות של בנק ישראל, או בהארץ. גם המחקר המלא קיים באתר של בנק ישראל.


קראתי קצת במחקר - ועלו לי כמה מחשבות:

• ראשית, טוענים במחקר שיוממות משנה את המבנה העירוני - מעודדת פירבור, שפוגע בסופו של דבר בתושבים משום שהוא מחליש את מרכז העיר, מפחית את יעילות התחבורה הציבורית, ומגדיל את ההסתמכות על הרכב הפרטי ואת הגודש - דבר הגורר השקעה בכבישים - המעודדת את הפירבור עוד יותר ומעלה עוד יותר את הגודש, וחוזר חלילה (עמ' 6). אמנם זה עוד לא מחקר של מע"צ אבל זה צעד קטן בהכרה של הרשויות שיש בעייה עם הפירבור.
• שנית - שההשקעה בכבישים מסבירה בעיקר עלייה ביוממות בין אזורים צמודים, והרכבת מחברת אזורים מרוחקים (עמ' 6,15,18). זה טוב או רע? קטונתי מלתכנן את רשת הכבישים הארצית או המקומית, אבל לדעתי זה צריך ללמד אותנו שאולי חשוב יותר להשלים את הרכבת המהירה לירושלים מאשר להרחיב את כביש 1 באזור שער הגיא. זאת ועוד - המודל לא הצליח למצוא השפעה של ההשקעה בתשתיות באזורים "נחצים" - אזורים שבין המוצא של היוממים לבין היעד שלהם - על היוממות. כלומר שאילו היו האזורים במחוז ירושלים מפורטים כמו אילו שבמחוזות תל-אביב והמרכז - הייתה לנו עוד סיבה לדחות את הרעיון של הרחבת כביש 1 בשער הגיא, או סלילת הצירים 39 (מעמק האלה) ו-45 (על תוואי 443 במעלה בית-חורון).
• עליית השכר - המחקר מצא שהשקעות בתשתיות תחבורה גרמו לעלייה בשכר.
• יומם הוגדר על-ידי המחקר כמי שעובד מחוץ לאזור הטבעי שבו הוא גר (עמ' 9). עיון במפת האזורים הטבעיים מראה כי כל מטה יהודה, מבשרת, אבו גוש וקריית יערים נכללים באותו אזור טבעי של ירושלים, כלומר שאם אתם מגיעים לירושלים כל יום מצור הדסה אתם לא יוממים... ובנוסף - לא כללו את אזור יהודה ושומרון - כלומר מעלה אדומים, גבעת זאב, גוש עציון, מטה בנימין - אזורים שברור ששייכים למקווה התעסוקה של ירושלים. בעיה.
• יוממות לתל-אביב - הם מצאו שהיוממות לאזור תל-אביב עלתה מאוד ביחס ליוממות לעיר תל-אביב עצמה (עמ' 9). הכותבים הניחו שזה נובע בין היתר מהפקקים בכניסה לעיר, הגורמים להתרחבות המטרופולין. קוראים לזה אצלנו "פירבור התעסוקה". למותר לציין שבאזור תל-אביב האזורים הטבעיים מפורטים הרבה יותר...
• בכל זאת אפשר להסתכל קצת על הנתונים של אזור טבעי "הרי יהודה" (כאמור - ירושלים, מטה יהודה, מבשרת, אבו גוש וקריית יערים):

• היוממות אל האזור (כלומר אל ירושלים) עלתה (בין השנים 1993-2003) מ-8.2 ל-19.9, כלומר יותר מפי שניים.
• היוממות היוצאת עלתה מ-5.2 ל-7.9.
• יוצא בסך-הכל שיש לירושלים מאזן יוממות חיובי וגדל, וזה בלי להכליל את היוממות מכל הסביבה הקרובה. גם זה משהו...
• לשם השוואה לחיפה יוממות נכנסת של 43.3, אבל יש לה גם יוממות יוצאת של 22.7
• לשם השוואה נוספת - לאזור תל-אביב נכנסים כל בוקר (נכון ל-2003) 214.6 אלף איש. כל יום אחרי הצהריים חוזרים 54.8 אלף, שיצאו בבוקר לעבוד באזורים אחרים.

הכל זמני בעיר הנצח

אתמול ביקר אצלנו גיסי. הוא תל-אביבי מזה כמה שנים טובות.
כשעלינו באגריפס בואכה רחוב הנביאים הוא אמר שהכל נראה כאן זמני.

זמני? אני מוכרח להגיד שאני רגיל שאומרים הרבה דברים על העיר אבל זמני? השתתקתי. הוא הסביר בעשר שניות משהו שאולי כדאי שלופוליאנסקי וחסידי השימור ועיר הנצח ישמעו. הוא אמר לי - "אתה רואה את הרמזור החצי-גמור הזה, את השקעים בכביש ובמדרכה? - זה מרגיש זמני - לא גמור"

אז חוץ מלנקות צריך גם לתחזק ולשקם - כי נכון לעכשיו עיר הנצח יותר זמנית מתל-אביב.

בעזה הביוב זורם ברחוב

היום זרם ברחוב עזה ביוב, וגם בכל רחוב מטודלה. הכל "נבע" (בקילוח) מפתח ביוב בצומת עזה-מטודלה. תוך דקות הגיע טנדר של "הגיחון" ונעמד בצומת. הנהגים נזהרו לא לעבור על מכסה הביוב שהתרומם מלחץ המים.
כשחזרתי אחרי ביקור חטוף בבית בונם (כדי למנוע משבר אשראי) - כלומר אחרי כרבע שעה - ראיתי שהקילוח הפך למזרקה קטנה, הרכב של הגיחון עוד עמד בדיוק באותו מקום, ובתוכו דיברו במרץ בטלפון... הריח כבר לא היה נוראי כמו קודם - אולי כי התרגלתי?

לגבי הכותרת - זה כל-כך מתבקש, לא? התנצלות אם זה פוגע במי שבאמת סובל.