רחוב בן יהודה בשנת 1970. התמונה של פריץ כהן מאוסף התצלומים הלאומי.
לא תמיד אני קורא את הטור של יעקב מאור בידיעות ירושלים. היום קראתי.
הוא כותב שם על [כל מיני דברים וביניהם] הבור שפעור היום היכן שעמד קולנוע אדיסון, ומי עומד לגור שם, במקום בו הופיעו טוסקניני וקליף ריצ'רד. הוא גם כותב על הרכבת הקלה, ואיך בעוד שנים כשהיא סופסוף תיסע יעמדו הזקנים "שראו יותר ממשהו" ויספרו איך פעם היו כאן "חנויות נעליים אפלוליות, בזארים ב-9.99 שקל לפריט..." פתאום קלטתי שהזקנים האלו נהיה אנחנו!
בלי קשר לזה שזה אנחנו, הרכבת כנראה תיסע בסוף, וכמו שמדרחוב בן-יהודה, ויותר ממנו נחלת שבעה, קיבלו זריקת עידוד מהנגשת המרחב הציבורי להולכי רגל, כך יקרה כנראה גם ברחוב יפו. וכמו שהמוסכים של רחוב יואל משה סלומון התחלפו בגלריות ומסעדות, וכך גם תחנות המוניות של בן יהודה - כך גם הבזארים של יפו יהפכו כנראה לחנויות מותגים וגלריות, כמו שכותב יעקב מאור. אז אתם יכולים לקרוא לה "תקלה" או "רקבת", ועידן תחבורתי חדש היא אולי לא תביא, אבל היא כנראה תשדרג את רחוב יפו. וזה לא מעט.
תומכי פרוש לראשות העיר
כשרות לציבור - רשימה של תומכי פרוש לראשות העיר כפי שפורסמה במודעה של פרוש:
מנכ"ל משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה לשעבר; ח"כ לשעבר; מנכ"ל חברת השקעות; שותף בקרן השקעות; בעל מכבסה; מ"מ ראש העירייה לשעבר; יו"ר אמנות לעם לשעבר; יו"ר הכנסת לשעבר; עו"ד; עוד עו"ד; מהנדס העיר לשעבר; אמן; אדריכל; מפקד מחוז ירושלים לשעבר; בעל סוכנות ביטוח; סוחר במרכז העיר; עוד עו"ד; יו"ר ועד עובדי הסוכנות; משנה למנכ"ל העירייה; יו"ר לשכת עוה"ד בירושלים; עו"ד - ראש לשכת רה"מ לשעבר; יזם ובונה בירושלים.
איפה אנשי הרוח? איפה הסטודנטים? איפה השכירים והאנשים הפשוטים? איפה אנשי החינוך והרווחה ואנשי העמותות החברתיות? חסרונם כאן לא מראה שאין לפרוש תומכים בקרבם - הרי גם את תלמידי הישיבה החרדים הוא לא ציין - המשמעות היא שהם, כלומר אנחנו, לא ממש חשובים בעיניו.
הוא כותב שם על [כל מיני דברים וביניהם] הבור שפעור היום היכן שעמד קולנוע אדיסון, ומי עומד לגור שם, במקום בו הופיעו טוסקניני וקליף ריצ'רד. הוא גם כותב על הרכבת הקלה, ואיך בעוד שנים כשהיא סופסוף תיסע יעמדו הזקנים "שראו יותר ממשהו" ויספרו איך פעם היו כאן "חנויות נעליים אפלוליות, בזארים ב-9.99 שקל לפריט..." פתאום קלטתי שהזקנים האלו נהיה אנחנו!
בלי קשר לזה שזה אנחנו, הרכבת כנראה תיסע בסוף, וכמו שמדרחוב בן-יהודה, ויותר ממנו נחלת שבעה, קיבלו זריקת עידוד מהנגשת המרחב הציבורי להולכי רגל, כך יקרה כנראה גם ברחוב יפו. וכמו שהמוסכים של רחוב יואל משה סלומון התחלפו בגלריות ומסעדות, וכך גם תחנות המוניות של בן יהודה - כך גם הבזארים של יפו יהפכו כנראה לחנויות מותגים וגלריות, כמו שכותב יעקב מאור. אז אתם יכולים לקרוא לה "תקלה" או "רקבת", ועידן תחבורתי חדש היא אולי לא תביא, אבל היא כנראה תשדרג את רחוב יפו. וזה לא מעט.
תומכי פרוש לראשות העיר
כשרות לציבור - רשימה של תומכי פרוש לראשות העיר כפי שפורסמה במודעה של פרוש:
מנכ"ל משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה לשעבר; ח"כ לשעבר; מנכ"ל חברת השקעות; שותף בקרן השקעות; בעל מכבסה; מ"מ ראש העירייה לשעבר; יו"ר אמנות לעם לשעבר; יו"ר הכנסת לשעבר; עו"ד; עוד עו"ד; מהנדס העיר לשעבר; אמן; אדריכל; מפקד מחוז ירושלים לשעבר; בעל סוכנות ביטוח; סוחר במרכז העיר; עוד עו"ד; יו"ר ועד עובדי הסוכנות; משנה למנכ"ל העירייה; יו"ר לשכת עוה"ד בירושלים; עו"ד - ראש לשכת רה"מ לשעבר; יזם ובונה בירושלים.
איפה אנשי הרוח? איפה הסטודנטים? איפה השכירים והאנשים הפשוטים? איפה אנשי החינוך והרווחה ואנשי העמותות החברתיות? חסרונם כאן לא מראה שאין לפרוש תומכים בקרבם - הרי גם את תלמידי הישיבה החרדים הוא לא ציין - המשמעות היא שהם, כלומר אנחנו, לא ממש חשובים בעיניו.
