‏הצגת רשומות עם תוויות רכבת קלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רכבת קלה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 20 בינואר 2011

מגורים, עסקים, ושוב רחוב יפו


לא רק אצלנו מתווכחים לגבי הגדלת ההיצע של דירות חדשות.

במאמר בנ"י טיימס, אדוארד גלזר מנסה להבין את התופעה של הגירת אוכלוסייה אל "חגורת השמש" - נתונים ממפקד האוכלוסין האמריקאי האחרון. הוא תוהה האם הזדמנויות כלכליות, או שמא האקלים הנוח, הם אלו שמושכים את האנשים, אבל מוצא שאין הזדמנויות כלכליות חריגות (לפי התמ"ג), ושבחלק מהמקומות הצומחים ביותר (מבחינת אוכלוסייה), אין גם אקלים מי-יודע-מה.

יותר מזה - מחירי הדירות במקומות הללו אינם עולים בשיעור שהיה מצופה מהם. וכאן מגיעה השורה התחתונה, שאומרת שמה שמאפיין את המדינות הצומחות הללו זה שהן בנו המון יחידות דיור בשנים האחרונות. לא צמיחה כלכלית מטורפת, ולא השמש, מניעות את הצמיחה של חגורת השמש, אלא המחירים הנמוכים.

אוקיי - עד כאן נשמע פשוט והגיוני.

אבל במאמר אחר, כלכלן אחר בשם ביל ווטקינס תוקף את גלזר וטוען שיש לו טעות. הוא מביא הרבה אזורים בקליפורניה ובמקומות אחרים שבהם המחירים נמוכים - אבל האזורים הללו לא צומחים. גלזר טוען שאנשים הולכים בעקבות מחירי דיור נמוכים, ויוצרים צמיחה כלכלית. וצמיחה כלכלית מביאה עסקים. ווטקינס טוען שזה לא כל-כך פשוט. אנשים מתמקמים מכל מיני סיבות,  והחלטות מיקום של עסקים תלויות גם בגורם נוסף - מחיר. כלומר מיסוי, הובלה, מחיר עבודה, מקום ועוד. בחופים לרוב יש מחירים אטרקטיביים יותר, אבל הם העלו את המיסוי והרגולציה כל כך, שהעסקים ברחו לרצועת השמש, ובעקבותיהם האנשים, שלא מחפשים *רק* דיור זול.

חזרה לישראל ולירושלים

האם אספקת מגורים זולים בירושלים (מטרופולין ירושלים) תפתור בעיה של התדרדרות כלכלית של האזור? לפי גלזר כן. לפי ווטקינס צריך עוד משהו - להוזיל את העלויות לעסקים. האמת שכאן מגיע לעירייה שאפו - הם בדיוק בכיוון הזה.

עוד ביקור ברחוב יפו

הייתי ביפו פעמיים מאז שלא נוסעים בו אוטובוסים - הדבר שהכי הרשים אותי זה השקט. נכון שצריך לצעוק כשיושבים עם מישהו לקפה? אז זהו שעכשיו לא. היום עברתי גם בנביאים ובכיכר השבת - צפוף, אבל פחות נורא מהסיפורים. באגריפס עוד לא הייתי, אבל החוויות שצידקי מביא משם לא מעודדות.

יום שישי, 12 בספטמבר 2008

פעם היו ברחוב יפו בזארים


רחוב בן יהודה בשנת 1970. התמונה של פריץ כהן מאוסף התצלומים הלאומי.

לא תמיד אני קורא את הטור של יעקב מאור בידיעות ירושלים. היום קראתי.

הוא כותב שם על [כל מיני דברים וביניהם] הבור שפעור היום היכן שעמד קולנוע אדיסון, ומי עומד לגור שם, במקום בו הופיעו טוסקניני וקליף ריצ'רד. הוא גם כותב על הרכבת הקלה, ואיך בעוד שנים כשהיא סופסוף תיסע יעמדו הזקנים "שראו יותר ממשהו" ויספרו איך פעם היו כאן "חנויות נעליים אפלוליות, בזארים ב-9.99 שקל לפריט..." פתאום קלטתי שהזקנים האלו נהיה אנחנו!

בלי קשר לזה שזה אנחנו, הרכבת כנראה תיסע בסוף, וכמו שמדרחוב בן-יהודה, ויותר ממנו נחלת שבעה, קיבלו זריקת עידוד מהנגשת המרחב הציבורי להולכי רגל, כך יקרה כנראה גם ברחוב יפו. וכמו שהמוסכים של רחוב יואל משה סלומון התחלפו בגלריות ומסעדות, וכך גם תחנות המוניות של בן יהודה - כך גם הבזארים של יפו יהפכו כנראה לחנויות מותגים וגלריות, כמו שכותב יעקב מאור. אז אתם יכולים לקרוא לה "תקלה" או "רקבת", ועידן תחבורתי חדש היא אולי לא תביא, אבל היא כנראה תשדרג את רחוב יפו. וזה לא מעט.

תומכי פרוש לראשות העיר
כשרות לציבור - רשימה של תומכי פרוש לראשות העיר כפי שפורסמה במודעה של פרוש:
מנכ"ל משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה לשעבר; ח"כ לשעבר; מנכ"ל חברת השקעות; שותף בקרן השקעות; בעל מכבסה; מ"מ ראש העירייה לשעבר; יו"ר אמנות לעם לשעבר; יו"ר הכנסת לשעבר; עו"ד; עוד עו"ד; מהנדס העיר לשעבר; אמן; אדריכל; מפקד מחוז ירושלים לשעבר; בעל סוכנות ביטוח; סוחר במרכז העיר; עוד עו"ד; יו"ר ועד עובדי הסוכנות; משנה למנכ"ל העירייה; יו"ר לשכת עוה"ד בירושלים; עו"ד - ראש לשכת רה"מ לשעבר; יזם ובונה בירושלים.

איפה אנשי הרוח? איפה הסטודנטים? איפה השכירים והאנשים הפשוטים? איפה אנשי החינוך והרווחה ואנשי העמותות החברתיות? חסרונם כאן לא מראה שאין לפרוש תומכים בקרבם - הרי גם את תלמידי הישיבה החרדים הוא לא ציין - המשמעות היא שהם, כלומר אנחנו, לא ממש חשובים בעיניו.

יום רביעי, 7 בנובמבר 2007

עוד קטנות ממקומוני השבת

חוות צוק - התכנית נדחתה
כרוניקה של הכשרת עבירות והתיישבויות בודדים. המועצה ביחד עם היזמים\ עברייני בנייה זועקים חמס, ובשם הציבור המטייל במטה יהודה (כלומר בשמי ובשמכם) יוצאים נגד "ההחלטה התמוהה" של אי-הכשרת עבירות בנייה. כי הרי מה כל כך נורא בעצם בכמה מבנים... אברהם שקד זועק בשם הירוקים (כלומר שוב - בשמנו) שהשטחים הפתוחים הם-הם הנכס ואסור לפגוע בהם ולהכשיר את מעשיהם הלא-חוקיים של העבריינים.

אולי הגיע הזמן שנצביע ברגליים. מי מבינינו ויתר על ביקור במסעדת "תבלין" או בחוות צוק בגלל עבירות הבנייה? (סיבות אחרות כגון מחסור בחנייה בשבת בצהריים לא נחשבות). אם כולם משתמשים בנו ככלי ניגוח - אולי זה אומר שבאמת יש לנו כוח? כנראה שהשעה משפיעה עלי לרעה...

בזאר שטראוס בצרות
מי שקרא את ההערות של "אנונימי" (כאן. ויהיה כל-כך נעים אם תבחר לך כינוי) הבין יותר טוב

גשר קלטראווה התייקר מעט
למרות שבניגוד לרבים אני דווקא אוהב את הרעיון של מונומנט בכניסה לעיר, וגרוע מזה - אוהב גם את הגשר עצמו - הידיעה על התנפחות התקציב מ-71 מליון שקל ל-246 מיליון סדקה מעט את ההתלהבות שלי.

תכנית עיסוויה של "במקום" ירדה מהפרק
התכנית התקפה בעיסוויה, מתוך אתר במקום
האם המחשבות על התנתקות משכונות קררו את רגלי הוועדה המקומית? למה זה תמיד קורה כשהמבט מופנה מזרחה? ועם מי צריך להתייעץ פתאום? עם משה כהן - שתכניתו קובעת שימור ללא פשרות במזרח ירושלים. חבל.


הזרים קונים דירות דרך האינטרנט - ללא ביקור בדירה

צורם קצת - כמו שאני קונה דרך האינטרנט מצלמה, וגם זה רק אחרי שבדקתי וראיתי אצל חבר - הם קונים בית... אבל דבר אחד הצחיק אותי בכתבה - הדוגמה של קנייה בפרוייקט "נוף ציון" בג'בל מוכבר. איכשהו נראה לי ששם קונים בעיקר דרך האינטרנט, כי מי שיגיע ויראה שהוא בלב שכונה ערבית אולי ישנה את דעתו

יום חמישי, 27 בספטמבר 2007

נסגר רחוב ללא-שם

בתאריך 11 בספטמבר נסגר הרחוב המקשר בין צומת פיכמן-טשרניחובסקי, לבין רחוב שמעוני. קיצור חביב שמסתבר שנסלל על קרקע פרטית. בעל הקרקע - ממשפחת ולירו - נלחם בעירייה, ובסוף הוציא צו בית משפט המורה לעירייה לסגור את הכביש. תושבי השכונה קיבלו מכתבים, בתאריך הנקוב הופיעו עובדי העירייה וסימנו פס צהוב ופס לבן, והציבו תמרורים מתאימים. בני ישראל לא פראיירים, ויותר מזה - אנחנו עדר. זו כנראה הסיבה שהמכוניות המשיכו לנסוע ברחוב ללא-שם כאילו כלום. אולי עם קצת חשש או תהיה, אבל הפקק המוכר חנה ברחוב כבכל יום. לאחר מספר ימים הציבה העירייה שני מחסומי ג'רסי, וכרגע הכביש חסום לתנועה. אינני יודע אם פניות התושבים הן שהביאו את הג'רסים, או שהיה כאן תכנון מראש - לתת לנהגים לנסוע משם, לראות את התמרורים החדשים, ולא להיות מופתעים עם הסגירה. כך או כך, הפקק עבר למקום אחר והאזור בהחלט קיבל את השינוי בצורה טובה. בעיתון (כל העיר) היה כתוב שישנה התארגנות תושבים לפתיחה מחדש של הכביש. יש לי הרגשה שמדובר בתושבי סן-סימון, או קטמון שהיו רגילים "לקצר" ועכשיו סגרו להם את הקיצור.

והנה יוצקים מחדש את הפסים בהר הרצל

יום שישי, 20 באפריל 2007

הרכבת הקלה


עכשיו שהונפו שני חלקים מתוך גשר המיתרים המפורסם, רואה גם מי שלא מגיע אל מרכז העיר או אל רחוב הרצל או אל צומת הגבעה הצרפתית או לכל מקום אחר בו עובדים על הרכבת - את העבודה על הרכבת הקלה. מה מבטיחה הרכבת לירושלים?

אריה שחר המנוח אמר פעם כי זו הרכבת הקלה היחידה בעולם שחוצה את העיר מצד אל צד ולא עוברת אפילו במרכז תעסוקה אחד. הוא התכוון לכך שהקו הראשון - שהוא זה שנמצא בביצוע כרגע - עובר לא רחוק ממרכזי התעסוקה של העיר - אך לא ממש מגיע אליהם. הר הצופים - הדסה והאוניברסיטה, הר חוצבים, גבעת שאול, והדסה עין-כרם הם המרכזים העיקריים אותם "מפספס" הקו.

אז מה בכל זאת יוצא לנו מזה? קודם כל מרכז העיר - הקו עובר ברחוב יפו לכל אורכו, וניתן להניח כי הוא יפיח חיים ברחוב - גם בגלל שיפו יהפוך בחלק גדול למדרחוב. התחבורה מהשכונות הצפוניות, כמו-גם מקרית-יובל והאזור - אל המרכז - תהיה נוחה ומהירה יותר. האם זה מספיק כדי לקיים קו רכבת? לא בטוח. אבל אולי זה יספיק כדי לא לנטוש את הפרוייקט לאחר הקו הראשון - ולהמשיך אל יתר המערכת.

חוץ מזה - קיימות גם כוונות לגבי קווים המזינים ואוטובוס מיוחד רב קיבולת.

מפת המערכת המלאה כאן, ועוד המון מידע בוויקיפדיה - כאן