איך הייתם מרגישים אם היו מסלקים לכם את הבית

המון זמן לא כתבתי, הייתי בחופש (ואני עדיין...). אולי משהו על מסחר בקומת הקרקע במעלות? פרבור זוחל בחורפיש? גלידה ושבילי אופניים בנהריה?

אבל הגיע משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. מישהו שיצא מביתו, וכשחזר לא היה בית, פשוטו כמשמעו. חברת ה-"שיכון" הציבורי עמידר אחראית לזה, ומנגנוני הממשלה שכולנו מממנים - מגבים אותה. כל זה קרה ב-2005, ואפשר לקרוא קצת בנרג'.

כדי לתמוך קצת, אפשר להגיע להפגנה ביום שני הקרוב, 25.8.2008, בשעה 9:00 בבוקר מול משרד הקליטה - ליד הכנסת.

והנה הפנייה כלשונה:


אני, סלהו אדגו, יהודי עולה אתיופיה, כל חיי התפללתי להגיע לירושלים, אני מודה לאל כי הגעתי לירושלים.

קיבלתי קרוואן אשר שימש לי כבית בגבעת המטוס בירושלים. ענייני מטופלים במשרד הקליטה, עם כל האישורים והזכויות כעולה יחיד. במשך 12 שנה גרתי באושר, כאשר עבדתי לפרנסתי כמאבטח במוזיאון ישראל.

ב 4/9/05 יצאתי בבוקרו של יום לבקר בקברה של אימי ז"ל, שלושה חודשים לאחר מותה. בדרכי הביתה חשבתי לעצמי כי אוכל להעלות את זכרה של אימי במקום הכי אישי שלי, בבית! בקורת הגג היחידה שלי!

לתדהמתי, כאשר הגעתי לבית, הבית לא היה! פשוט נעלם! כל הזכרונות של 12 שנים מאז עלייתי לירושלים נמחקו כלאחר יד. יותר מכך, כל רכושי, בגדים, אלבומי תמונות וצילומי וידאו של אימי ז"ל משנותיה האחרונות, הלכו כלא היו! בתמימותי פניתי למשטרת ישראל והגשתי תלונה על גניבת הבית שלי. לחרדתי התברר לי במשטרה כי חברת עמידר, הקבלנית של משרד הקליטה, לקחה את הבית שלי על כל תכולתו.

החברה תרצה את מעשיה בחוב כספי של 8,000 ₪. מיותר לציין כי אין לי כל חוב, את כל התשלומים שילמתי בזמן. מוזר ותמוה הדבר בעיניי שעבור חוב של 8,000 ₪ לוקחים מבן אדם את ביתו, מבצרו וזיכרונותיו. משמעות חמורה נוספת היא שלילת כל זכויותי כדייר בשכונת הקרוואנים בגבעת המטוס.

מאז שלקחו את ביתי אני נמצא במערבולת: משרדי הממשלה לא עוזרים לי, וחמור מכך, מונעים ממני כל אפשרות לקבלת סיוע או למחות על ההתנהגות הדורסנית שלהם. גם את הזכות הבסיסית למחות בדרכים דמוקרטיות מנסים לשלול ממני: האוהל שהקמתי במו ידי נלקח, השלטים שתליתי נתלשו שוב ושוב, והאוכל שנתנו לי אנשים טובים נלקח אף הוא.
היום הנני עולה חדש מאתיופיה, ללא הורים וללא כל אמצעים מינימליים, או יכולת להביע את מחאתי מול הכוחות החזקים של עמידר ומשרד הקליטה.

לצערי הרב היום, כאשר כל הדלתות סגורות בפני, וענייני נמשכים מעל לשלוש שנים, אני שואל את השאלה העצובה: האם הפתרון לבעיית יהודי אתיופיה במדינת ישראל הוא התאבדות???

אני פונה אליכם בבקשה לבוא לתמוך בי ולקחת חלק בהפגנה מול המדיניות האטומה של ממשלת ישראל ומשרד הקליטה בפרט, ולהשיב לי את הקרוואן שנלקח ממני, או לתת לי את הזכויות של מפונה קרוואנים שנשללו ממני.

ההפגנה תיערך יום שני, 25/8/08, בשעה 9.00, ברחוב קפלן 2, מול בניין משרד הקליטה. (בסמוך לבניין הכנסת).

ההפגנה באישור המשטרה.

לפרטים נוספים ניתן ליצור עימי קשר במספר: 052/3968804, סלהו אדגו.