‏הצגת רשומות עם תוויות אופניים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אופניים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 24 בינואר 2016

מסמך חדש בנושא שבילי אופניים

האם המסמך החדש של תכנית אב לתחבורה ירושלים בנושא שבילי אופניים יביא שינוי? הלוואי. כבר כל כך הרבה שנים מדברים על שבילים, ואין התקדמות (ולא, השביל בגן סאקר ועד צומת פת הוא לא שביל אופניים. השביל הזה קיים כשביל הולכי רגל כבר לפחות 30 שנה, רק שיום אחד באו עם דלי וצבע ותמרור והחליטו שזה גם לאופניים). דווקא ההרפתקה בגבעה הצרפתית, שהולידה שביל שיש נגדו המון ביקורת (לא רכבתי שם), היא נסיון לעשות שביל אמיתי, וצריך להתחיל מאיפהשהו.

במסמך, אנשי תכנית אב לתחבורה מסכימים שמקומם של האופניים נפקד מתכנית האב התחבורתית עד כה, וש-"יש להוסיף תכנית אב לשבילי אופניים כרובד חדש לתכנית האב התחבורתית של ירושלים, מעבר לרובד הסעת ההמונים והכבישים". זוהי הבשורה העיקרית -- בואו נקווה שזה יניע תהליך מימסדי שיזיז קצת את הנושא.
  
חוץ מזה הם כוללים במסמך גם הצעה קיימת לתכנית אב לשבילים -- שכבה שנמצאת גם בממ"ג העירוני (חפשו את השכבה "שבילי אופניים"). "שלב א" של התכנית כולל בעיקר את בית הכרם וקטמונים. השביל של גן סאקר מופיע כ-"כבישים בתכנון" -- לא ברור לי מה זה בדיוק.


בעניין קטמונים, המינהל הקהילתי מפיץ שאלון לשיתוף הציבור בנושא שבילי אופניים בשכונה, לקראת סלילת שבילים, ובהמשך השכרת אופניים. נראה שבתכנית האב קטמונים מרושתת לא רע-- מוצעים שם שבילים על בן זכאי, יהודה הנשיא, פת, אליעזר הגדול, בני בתירא, וכמובן פארק המסילה. ככלל, מגיע יישר כח גדול למינהל הקהילתי גוננים על תהליכי שיתוף ציבור (גילוי נאות: לקחתי חלק ברבים מהם כתושב, ומאוד אשמח אם יהיו שבילים).

עוד מילה שחוזרת בנייר של תכנית האב היא רשת. ברור שתכנון כולל של שבילי אופניים בעיר כרשת הוא ממש חשוב, והמסמך הכי רציני שאני ראיתי בשנים האחרונות בנושא של רשת שבילים בעיר הוא התכנית של החברה להגנת הטבע (PDF) נראה לי שכל מהלך של תכנון כולל בירושלים צריך להמשיך משם.

אבל יש גם היבט אחר -- הזמינות של פיתוח שבילי אופניים בכבישים קיימים, מבחינת רוחב חלקת הכביש, כלומר האפשרות לפתח שביל ללא פגיעה קשה מדי בתנועת הרכבים והולכי הרגל (וללא הפקעות ממגרשים פרטיים) -- והצורך ששביל כזה יכול למלא, גם אם הוא לא הפתרון האידאלי.

יש בעיר המון רחובות מספיק רחבים כדי להוסיף בהם שביל. העפתי מבט ברחובות העיר (לפי מפת חלקות), ובהנחיות לתכנון שבילי אופניים של משרדי השיכון והתחבורה (PDF), שיחקתי קצת, והנה שתי דוגמאות ממה שיצא:









שבוע שלג מוצלח לכולם!


יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

פארק המסילה דרום-מערב

סתם יום שבת (קשה למצוא כאלו בין החגים), רכבנו לסרט ברב חן. אבל איזה הבדל. איזה כיף. המקטע השלישי, הדרום-מערבי, של פארק המסילה עומד להיפתח.


בדרך חזרה החלטנו לרכב את כל השביל. עצרנו לבירה בקפה סמדר, וסיימנו בתחנת הרכבת. 

לפארק הזה יש פוטנציאל לתפור ביחד את כל דרום העיר - בקעה, המושבה הגרמנית, מקור חיים, קטמונים, ובע"ה גם את בית צפאפה. רמי לוי מעולם לא היה כה קרוב ללויד ג'ורג'.

באמת מגיע יישר כח לכל העושים בתכנון ובמלאכה - הרל"י, העירייה, מוריה, והמתכננים.

יום חמישי, 24 במרץ 2011

שביל אופניים בגבעה הצרפתית

ביום שישי האחרון של כל חודש, מתקיימת ביותר מ-300 ערים בעולם רכיבת מסה קריטית. קיבלתי מייל שגם מחר, יום המרתון הגדול, יש רכיבה כזו. יוצאים מהמשביר ב-12:00. אולי אב"י יחליטו לפרסם את הפרטים באתר שלהם, כאן.

המסה דורשת שיפור (ביחס לרוכבים באופן כללי ו)בתשתיות - שבילי אופניים. חשבתי שכולם, כעיקרון, בעד שבילי אופניים, אבל שכמו כל דבר, צריך לצעוק הרבה כדי להזיז משהו. אז זהו שלא בדיוק - גם כשמשהו זז לא כולם ממש בעד. לא - הפעם אני לא מתכוון לניו-יורק, אלא לגבעה הצרפתית.

סיפרתי לחבר בהתלהבות שראיתי את שביל האופניים שסוללים בגבעה הצרפתית, והוא סיפר לי שהתושבים שם ממש עצבניים על זה, ושהם עצרו לעירייה את העבודות, ושלח לי את העצומה הזו. התגובה הראשונית שלי הייתה שהנה, שוב האופניים נסוגים כדי לפנות מקום לרכב הפרטי, ושוב התושבים כועסים כשנוגעים להם בחלק החשוב ביותר של המרחב הציבורי - הכביש. גם הקטע במיינט לא ממש שיכנע אותי.

אבל כשהתחלתי לקרוא את ההערות שהאנשים כתבו בעצומה, חשבתי שיכול להיות שזה לא כל-כך פשוט. אז הסתכלתי באתר שהם הרימו לטובת העניין, ראיתי את הוידאו מהפגישה של התושבים עם קובי ברטוב, ואת המצגת שמתארת את הבעיות בשביל המבוצע, ואת הפתרון החלופי. זה די שכנע אותי...

אבל מה שברור הוא ששיתוף ציבור אמיתי היה חסר כאן, וששיתוף כזה לא מבזבז זמן וכסף, אלא חוסך אותם. זה הזכיר לי משהו. אולי פעם הבאה...

היום (רביעי 23/3/2011) הייתה אמורה להיערך פגישה בין התושבים לעירייה.




למען הסר ספק - אני לא נוהג לרכב במסות הקריטיות - זה בדיוק הזמן שהילדים מסיימים את ביה"ס...

יום שבת, 10 ביולי 2010

אולי לכל אופניים נצמיד חמסה?


ההצעה שבכותרת נשמעת לי הגיונית בערך כמו הצעת החוק של מגלי והבה, שרוכבי האופניים ירכבו נגד כיוון התנועה.

סתם דוגמה שקיבלתי: בלונדון כנראה בדקו את זה, והבינו שהבעייה בתאונות עם אופניים בעיר, היא משאיות (ורכבי מטען אחרים). אז הם מנסים: יש למשל הסברה לרוכבים, והסברה לנהגים. יש גם תכנית כוללת - לא יריות מהמותן של איזה פטנט שכאילו יכול לעזור.

ביום חמישי בערב - הפגנה נגד הרפורמה.

בתמונה - רוכב בצד שמאל (באנגליה). מהאתר של TfL

וזה אצלנו:

יום ראשון, 13 ביוני 2010

חילוני מסורתי - קלאסי

האם ככל שאמתין יותר זמן בין פוסט לפוסט יצטברו יותר נושאים? 

היום יערוך ראש העיר מסיבת עיתונאים ויכריז על תכניתו לדיור בהישג יד. פרטים (בדבר השעה והמיקום בלבד..) כאן. את התכנית הכינו אנשים מאוד רציניים - כולנו ציפייה. עמית מדבר על אחוז מכל פרוייקט שיוקדש לדיור בר השגה (לפני כמה חודשים בבלוג). מבורך, אבל לא ישפיע על 194,000 הדירות הקיימות בעיר (כן - זה מתוך השנתון החדש :-), אלא רק על 1,000-2,000 דירות שבנייתן מסתיימת בכל שנה.

אתמול, בעוד שבוע, ובעוד שבועיים - קלאסי ברחביה:
(היה כל כך חם שאפילו לא שלפתי מצלמה, אבל נראה נחמד)
 

לפני שבועיים פורסמו עיקרי התכנית לפיתוח התחבורה. יוסי סעידוב לא התלהב. נראה שעדיין מתכננים את התחבורה "מאחורי ההגה" (windshield perspective). הרי כל כביש שייבנה ייפקק - את זה גילו בבריטניה כבר לפני עשרות שנים. אני מתכוון למשל לכביש 16 - שמתפצל מכביש 1 (הכניסה לעיר) בסיבוב מוצא, ומגיע במנהרה למחלף גבעת מרדכי-בגין. לא היינו כבר בסרט הזה? כביש 9 ביטל את הפקק? כן - לחצי שנה (או פחות). יש כבר מספיק דוגמאות, אז למה לייצר עוד ועוד? את כל הכסף שיעלה הכביש הזה אפשר להסיט לפיתוח תחבורה ציבורית, ואופניים.

אופניים - למה כשכבר מחליטים לקדם את תחום האופניים, מדברים על השטחים הפתוחים? (אביב לביא כתב על זה). הרי העיקר זה האופניים בעיר, וכאן גם נמצאים רוב הרוכבים. והרפורמה עם כל התקציב האדיר הזה, היא בדיוק ההזדמנות. ולא - שביל אופניים סובב גן-סאקר הוא לא פתרון לכלום.


כשהלמ"ס שואלת על מידת דתיות, היא נותנת 5 אפשרויות: חילוני, מסורתי לא כל כך דתי, מסורתי דתי, דתי, וחרדי. האם התרגלנו לחשוב בהכללות האלו? כנראה שכן. כששאלתי את אביגיל על חברה שלה - אם היא דתיה או לא - היא ניסתה להסביר לי שהם "חילונים מסורתיים". ברגע הראשון זה הצחיק אותי, אבל אז הילדים שלי הסבירו לי שזה בדיוק כמונו. אופס - כנראה שחמש האפשרויות לא מספיקות כדי לתאר את המגוון.


משהו שראיתי באפס 2 לינק - סיור לאורך תוואי הרכבת הקלה.

ואחרון - עצומה שהיא בעצם מכתב לראש העיר בנושא מלון קולוני בכניסה למושבה הגרמנית. אריאל הירשפלד כתב על זה בהארץ. ראוי לתת על התכנית עוד פרטים, אבל הגיע הזמן לשגר כבר את הפוסט הזה - אחרת יצטברו עוד נושאים.

שבוע טוב.

יום שלישי, 18 במאי 2010

פרי רדיקל



הולילנד - דברים שרואים משם לא רואים מכאן - ולהפך.

קרה כאן המון - יום ירושלים, עם כל הנתונים מכל הכיוונים, וכרגיל - מאוחדת או שממש לא, והיה גל של ידיעות על החרדים, היה שמאל ציוני - היה פה שמח. אגיע אולי גם לזה מתישהו.

כשראיתי בסטריטסבלוג תמונה של משפחה על אופניים, ישר נזכרתי במונית של אביב לביא. אבל משהו באופניים היה מוזר - הם היו ארוכים במיוחד. אחרי שמצאתי את זה (מסתבר שאפשר להרכיב חתיכת שלדה על האופניים ולהאריך אותם. זה נקרא free radical), ראיתי מישהו רוכב על זוג כזה בחזקיהו המלך.

אני לרוב לא מעיד על העיסה של עצמי במכון ירושלים, אבל משהו נחמד למי שאוהב נתונים - קובץ אקסל עם אפשרות להפיק פירמידות גילים של ישובים בסובב ירושלים. (להצביע על התאים הצהובים ולבחור יישוב).

חג שמח!



יום שלישי, 9 במרץ 2010

בגץ ביטל את הדיון


לא נראה לי שקורה הרבה שבג"ץ מבטל דיון של הממשלה. כל הכבוד לארגונים שהגישו את העתירה (אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, במקום, האגודה לצדק סביבתי, עמותת אל"ס , ועמותת שבי"ל).

לפני כמה ימים הבנתי משהו - הבנתי שתכנון מרחבי בישראל הוא אי של שפיות. כן - ברוב התחומים האחרים התכנון האסטרטגי לקוי או שפשוט לא קיים - אני מתכוון לחינוך, תעשייה, ועוד הרבה. אבל בתכנון מרחבי - ישנה מסגרת לתכנון (חוק התכנון והבנייה) שכוללת כללים לביצוע תהליכי תכנון, לתיקון תכניות (התנגדויות) וליישום שלהם (פיקוח על הבנייה). ישנה תרבות של חשיבה לטווח ארוך - מ-"תכנון פיזי לישראל" של אריה שרון ועד לתמ"א 35, וישנה גם מדיניות שנגזרת מחזון, שמעודכן מדי פעם. כך הוביל התכנון הפיזי של אריה שרון לפיזור האוכלוסייה, וכך הגענו היום לצמידות דופן, התרכזות במרקם הבנוי, ואיסור הקמה של ישובים חדשים - בתמ"א 35.

זו בדיוק הסיבה לחרדה מפני הרפורמה - אחד המנגנונים המפוארים של המדינה עומד בפני מהפך ענק - כדאי שהמהפך הזה לא יהפוך גם את מערכת התכנון המרחבי למערכת שעיקרה ביצוע (למשל סגירת מרפסת בזמן הקצר ביותר האפשרי).

ועניין אחר לגמרי:

באפרתה ניסו להשתלט על קרקע פרטית - לא משהו ממש נדיר ביו"ש. הנה דוגמה. מה שיותר נדיר הוא שזה לא הצליח.

שמתם לב לתצ"א ששמו בוואינט? מופת של גזירת תצ"א - שימו לב לתמונה המלאה. הכפר אום סלמונה פשוט נחתך החוצה. לא שזה משנה הרבה - אבל מרגיז לראות שוב את האינסטינקט של ניקוי המפה מערבים.

ועניין אחר עוד יותר:
רכבתם פעם במעלה רחוב עזה או בצלאל - לא קל...
הנה הפתרון (תודה לזאב על ההפנייה)

יום רביעי, 11 בנובמבר 2009

עלייה של 26% במספר היוממים באופניים

לא, לא בירושלים. בניו יורק. אני מציע לאנשי העירייה להתחיל לאסוף היום מידע על מספר היוממים באופניים בירושלים, ולהתחיל לקדם פרוייקטים לשבילים, כי כמו שאמר חיימה לרנר - "אם אתה רוצה שיקרה משהו - תתחיל עכשיו!".

במקום לתכנן ולתכנן עד אינסוף (יש בירושלים תכנית אב לשבילי אופניים בת יותר מעשרים שנה) צריך פשוט להתחיל לעשות. לסלול שביל אחד ולראות אם זה מצליח. נראה מסובך? לדעתי זה לא. עכשיו משפצים את רחוב הרצוג - צריך היה לכלול שם שביל אופניים - לא הטיילת להולכי רגל ולאופניים שעוברת סמוך לכביש, אלא שביל אופניים. כי אופניים זה לא רק ספורט או פנאי - זה גם תחבורה. כבר היום יש הרבה רוכבים בטיילת המסוכנת ליד הכביש. שביל אמיתי היה יכול להוריד אותם למקום הבטוח, ולגרום להרבה יותר אנשים להגיע באופניים לעיר.

רעיון אחר - כביש רופין - מהגשר על בגין, ועד לצומת וולפסון ליד גן סאקר. אני משער שבקרב תושבי בית הכרם יש רבים שהיו רוצים להגיע למרכז באופניים. שביל כזה יוריד חלק מהם מהרכב הפרטי.

בקיצור - צריך פשוט לעשות שבילים. זה לא נורא יקר וזה יכול מאוד להשתלם לכולם. רגע - אני האחרון שיצא נגד תכנון, אבל במקרה הזה - בתנועה. לא צריך לבנות 200 מייל של שבילים בשלוש שנים - אבל צריך להתחיל איפושהו.

חוץ מלסלול שבילים, בניו יורק סיטי עושים עוד כמה דברים. אני מציע לנו ללמוד לפחות שניים מהם:

1. מידע: על מפות השבילים של ניו יורק כבר כתבתי פעם, אבל עכשיו יש מידע גם על חנייה לאופניים. המתקן שבור - תודיעו. רוצים לבקש מתקן - בבקשה. יש גם עלון חודשי. אם נראה לכם שאלו סתם גימיקים, אולי אתם קצת ציניים מדי.


2. "אופניים בבניינים" - חוק עירוני חדש שנוגע לבנייני משרדים גדולים (כאלו עם לפחות מעלית מטען אחת), ואומר כך: אם אחד המשרדים השוכרים בבניין כזה מעוניין להקצות שטח לחניית אופניים בתוך המשרד, הוא צריך להגיש בקשה לבעל הבניין, שלפניו עומדות במקרה כזה שתי אפשרויות: (א) להכין תכנית לגישת אופניים למשרד תוך 30 יום, או (ב) לבקש הקלה על בסיס קיומה של חניית אופניים חלופית, או על בסיס בעיית בטיחות. את זה הוא צריך לעשות תוך 15 יום. אצלי בעבודה יש חדר שמשמש כחנייה לשני זוגות. אני בטוח שהרבה אנשים היו שמחים להכניס את האופניים למשרד.

ומסתבר שזה עובד.

הצילום מהפיקאסה של Grrrolf

יום ראשון, 21 ביוני 2009

מהפכה מפדלת

ספר חדש טוען שאנחנו בעיצומה של מהפכת אופניים, ושהרוכבים משנים את הערים האמריקאיות. אפשר לקרוא חלק מהספר בניו יורק טיימס, ויש שם גם ביקורת עליו. גילוי נאות - לא קראתי, אבל מאוד התלהבתי מהעטיפה.

אז יש ערים שמתכננות במרץ (כמו ניו-יורק), יש כאלו שבהן ניטשות מלחמות על התכנון המוצע (כמו לוס-אנג'לס), ובפריז ה-Vélib מושך גנבים וונדליסטים. אצלנו נראה שמספר הרוכבים גדל מיום ליום, אבל לא נראה שהשבילים באופק.

רעיון: להפיק את הלקחים של פריז, ולהשאיר את האופניים בשטח הפרטי - לעודד מקומות עבודה להחזיק צי אופניים לשימוש העובדים. העובדים ישכרו את האופניים במחיר עלות התחזוקה או מחיר סמלי, ומקום העבודה יכסה את ההשקעה על-ידי הנחה בארנונה שיקבל מהעירייה. העירייה תרוויח מקומות חנייה, הפחתה בזיהום האוויר, וכל הדברים הטובים שאנחנו כבר משננים בעל-פה. רק חשוב שהעובד לא יאבד את "אחזקת הרכב" שהוא מקבל בתלוש. אולי אציע את זה למקום העבודה שלי לתחרות "מגיעים לעבודה בירוק". יש עוד 9 ימים...

יום שלישי, 17 בפברואר 2009

פסגת-זאב נגד מרכז העיר


בירושלים הפרברים נמצאים בתוך תחום השיפוט של העיר. זה שלפסגת-זאב, גילה ורמות (ביחד יותר מ-100,000 איש!) קוראים ירושלים, זה לא אומר שהם חלק מהעיר מהבחינה האורבנית. רובם עולים על הרכב בבוקר, מגיעים למוקדי התעסוקה, ומשתתפים בחיים העירוניים של ירושלים - כמו תושבי מבשרת, מעלה אדומים, צור-הדסה ויתר הפרבריסטים כמו שקורא להם לרמן. מצד שני, מבחינה מוניציפלית זה כן ירושלים.

מה זה אומר? שלא תמיד מה שטוב לפסגת-זאב טוב לירושלים כעיר. אין חידוש גדול בלהגיד שהקניונים הורגים את מרכז העיר, אבל עכשיו כשיש לסוחרים סיבה לברוח מהמרכז, ת[ק]ראו מה שקורה בקניון פסגת-זאב. מרחיבים, ומושכים חנויות גדולות. לי נראה שאם העירייה רוצה שהמסחר במרכז העיר ישגשג, היא צריכה לחשוב איך מושכים למרכז את החנויות האלו. להגדיל את קניון הפסגה זה לא צעד בכיוון.

נ"ב: לא נראה לי שתושבי פסגת-זאב ורמות יהנו מהחוק לעידוד תחבורת אופניים. מצד שני - אולי גם אני לא... מה שבטוח הוא שיש מקום לשיפור של התחבורה הציבורית לשם. אם מישהו רוצה להיות חלק מקבוצה שפועלת בכיוון - הוא מוזמן להגיע למרכז תרבות עמים, ביום ראשון, 22.2.2009 בשעה 20:00. המארגנים הם יוסי סעידוב ואהוד עוזיאל, והפרטים המלאים בבלוג של פארק המסילה.

יום שלישי, 27 בינואר 2009

יש חנייה בבצלאל


(רחוב בצלאל, יום שני בערב)

לא קורה לי הרבה שאני רואה את ההיסטוריה מתרחשת לנגד עיני, אבל הנה - הבטון עוד רטוב, ועוד לא גזרו את הסס"ל האדום-לבן.

אולי למישהו נמאס מכל הבצלאלניקים שקושרים את האופניים לכל עמוד רענן, ואולי פשוט הגיע הזמן.

תוספת מאוחרת: העירו לי שממש לא ברור מה אני רוצה לומר... מדובר בחניות חדשות לאופניים ברחבה שממול גרפוס.

יום ראשון, 25 בינואר 2009

מפת האופניים של ניו-יורק סיטי



אני ממש מקווה שאני לא מחדש כלום למי שמקדם את נושא שבילי האופניים בירושלים, אבל לכל היתר כדאי להסתכל במפת האופניים של ניו-יורק סיטי (למי שרוצה לינק ישיר, אז הנה צד א', והנה צד ב' - כל אחד מהם קצת יותר מ-4MB).

אני קצת מכור למפות, אבל בלי קשר - תסתכלו - כנראה שכשבנו את מנהטן לא שילבו בתכנון שבילי אופניים, והנה - אפשר להקים שבילים גם במקומות מאוד צפופים בבינוי ובתחבורה. זה כנראה לא קורה ביום אחד - הם מפרסמים מהדורות של המפות האלו מאז שנת 1997.

תראו מה עושים בגשרים ובמחלפים - יש הוראות מפורטות לרוכבים איפה ואיך לעבור.


אין בעייה לעלות עם האופניים לתחתית, וכשהעיר נותנת תנאים סבירים לרוכבים - היא גם דורשת לעמוד בחוקים.

מפת האופניים היפה של תל-אביב ירדה, ובמקומה שמו באתר את המפה כשכבה בממ"ג העירוני (לא נגיש לפיירפוקס). זה בטח יותר עדכני...

ואצלנו - דווקא הממ"ג של העירייה נגיש לפיירפוקס, אבל אין בו שבילים. את הקצת שיש מצאתי דרך גוגל, כך שלא ברור לי איפה זה באתר העירייה. מה שבטוח זה שלא מתייחסים לאופניים כאל תחבורה, אלא במקרה הטוב כאל ספורט בלבד. בינתיים אתם יכולים לעדכן את מסלולי הרכיבה שלכם לטובת כולנו, במפת נתיבי האופניים.

יום שלישי, 15 באפריל 2008

ייצוא רעיונות לבוסטון?




תודה ליודן רופא (על ההרצאה אתמול בכנס וגם) על הקישור למפת האופניים של בוסטון - (יודן נתן את הקישור לפוסט הזה שדרכו הגעתי למפה) שנבנית על-ידי הציבור באמצעות גוגל מפות. מזכיר לכם משהו? גם לנו יש אחת כזאת.

למפת האופניים של ירושלים

יום שלישי, 22 בינואר 2008

צירים בטוחים לאופניים בירושלים




לפני כמה ימים נערך כנס "מתכננים אופניים בירושלים". כל הכבוד לאב"י על הארגון, ועל הבאת שר התחבורה, חברי כנסת, מתכנן המחוז ועוד רבים. הערה קטנה בהמשך.

במהלך הכנס עלה בי מחדש הרעיון שעזבתי פעם (קצת כתבתי עליו לפני חודשיים כאן) - ליצור מפה של "צירים ידידותיים לאופניים" בירושלים - רחובות שאין בהם חניית רכבים, והם רחבים מספיק לעקיפה בטוחה אך לא רחבים מדי לנסיעה מטורפת של רכבים. הרעיון המקורי היה לפנות לעירייה שתיצור רשת של צירים כאלו. הרבה לפני שמממשים שבילי אופניים, אפשר להסביר לרוכבים איפה ניתן כבר היום לרכב בבטחון יחסי, ואיך הצירים הללו מתחברים לרשת שתוכל לקחת כל אחד מאיתנו אל הלימודים או העבודה ובחזרה. העירייה גם יכולה, אם זה חשוב לה, לפַנות קטעים בעייתיים מחנייה, וכך ליצור ציר "ידידותי" לרוכבים.

אני לא בטוח שלרעיון תהיה הרבה תמיכה - הרוכבים יאמרו שזה עלול להיות במקום שבילים, והעירייה מצידה אולי תעדיף לתכנן תכניות אב במשך שנים, ופתאום כאשר רוצים לממש - התכנית כבר לא ממש רלוונטית. כמו בשיר של קורין אלאל "אבל אז התגלתה מחלה בחיטה - היועץ כבר התחיל לפקפק..."

בקיצור - החלטתי לנסות ליצור בינתיים מפה כזו
אני לא אוכל לעשות את זה בעצמי, כי הרי אדם בתוך עצמו הוא גר, ואני מכיר רק את האזורים בהם אני רוכב. חשבתי להיעזר בכם - ציבור הגולשים הרוכבים. הכנתי מפה ראשונית - כאן, שכל אחד יכול להוסיף לה (נדמה לי שצריך חשבון ג'ימייל). רק ללחוץ על EDIT ואתם עוזרים ליצור לכולנו רשת כבישים בטוחה. אתם מוזמנים להעביר את הלינק לפוסט הזה (כאן) לכל רוכב שאתם מכירים - שיעזור לעדכן את המפה. בשלב שני נראה אם מישהו בעירייה רוצה להרים את הכפפה הזו.

לכל ציר שאתם מוסיפים ניתן להוסיף הערות - למה הוא נראה לכם בטוח או משהו מיוחד לשים לב אליו. אם אתם ממש רוצים אפשר לצרף גם תמונה, וחשוב יותר - לקבוע את הצבע. אם אתם לא בטוחים - תשאירו את הציר בכחול. לדעתי ירוק יכול אולי להיות לצירים נקיים ממכוניות (השביל בגן סאקר או מדרכה רחבה בכביש בזק). ודבר אחרון - אני מכוון לרשת עירונית של צירים ראשיים, כך שלא נראה לי רעיון טוב להוסיף רחובות שכונתיים קטנים.

אז לעבודה

ועכשיו הערה קטנה על הכנס

אז שוב כל הכבוד לאב"י וספציפית לישי פוקס.
אופניים על הרכבת - הייתה לי הרגשה שאת נציגת רכבת ישראל הביאו כדאי לנגח אותה, וברור היה שהיא לא תבשר על שינוי במדיניות. אבל למרבה ההפתעה - אותי היא שכנעה... פתאום היה לי כל-כך ברור שעדיף להשקיע מעט (יחסית - בהנגשת התחנות לאופניים, וסידורי חנייה בהן) לטובת ציבור ענק (של רוכבים לתחנה ומשם ממשיכים ברכבת), מאשר להשקיע המון (בקרונות, הנגשת הרציפים ועוד) לטובת ציבור קטן (של אלו שימשיכו באופניים על הרכבת).

יום שלישי, 13 בנובמבר 2007

שוב הקסדה מפחיתה את הבטיחות


שוב מודיעים לנו כמה גרועה הקסדה, ושוב מוצאים את ההזדמנות לרדת על החוק החדש ובעיקר על היוזם (וואינט - כאן). הפעם מדובר במחקר שאלמלא השמועה שהוא עומד להתפרסם בסיינטיפיק אמריקן, הייתי מתייחס אליו בביטול. מסתבר שד"ר ווקר (פסיכולוג באוניברסיטת באת' המתמחה במחקר בשיטות כמותיות) חיבר לאופניו מד מרחק ומערכת וידאו, רכב ומדד את המרחק שלוקחות מכוניות לעצמן כאשר הן עוקפות אותו. עד כאן מעניין. הוא בדק שעות שונות, סוגי מכוניות שונים, ואפילו חבש פיאה וגזר מזה את ההתנהגות כלפי נשים (בנקודה זו הפיוזים שלי קפצו. האם מההתייחסות לגבר אחד מזוקן החובש פאה ניתן לגזור את התנהגות הנהגים לכלל הרוכובות הנשים?). הקשר לנושא הקסדה הוא שווקר מצא שחבישת קסדה מקטינה את המרחק שלוקחים לעצמם הרכבים בעקיפה. קצת על המחקר שלו כאן, והדוח הסטטיסטי כאן. כמו שאתם מבינים, אני מרגיש שזה קישקוש או לכל היותר פיילוט למחקר. אי אפשר להסיק מנסיין אחד שהוא במקרה החוקר עצמו, מסקנות בקשר לכלל הנהגים, כלל הרוכבים וכולי.

בעוד מספר שנים נראה כנראה עלייה במספר הנפגעים רוכבי האופניים. יאמרו שזה בגלל הקסדות, ואחרים שזה בגלל שלא חובשים קסדות. האמת תהיה כנראה שמספר הרוכבים יעלה ואיתם מספר הנפגעים. ככה זה. בנתוני תאונות דרכים אין לנו כמעט אף-פעם את הסך-הכל, כלומר את כלל הנסועה, שמתוכה אפשר להסיק את אחוז הנפגעים (דומה הדבר לקביעה שרוב הילדים נפגעים על מעבר חצייה - האם המסקנה היא לחצות רק במקום אחר? מובן שלא. לעולם אין לנו את אחוז הילדים שחצו במעבר חצייה ונפגעו, לעומת אחוז הילדים שחצו לא במעבר ונפגעו).

לאן זה הולך? האמת שיש שתי נקודות עיקריות - האחת שחשוב מאוד לסלול כבר את השבילים המובטחים-כל-כך-הרבה-פעמים, והשנייה שמי שעוד לא ראה את התמרור החביב שבצילום (כמוני עד היום) המוצב על מערבל בטון שיראה. בעניין השבילים - אני אישית מוכן להסתפק בפתרונות ביניים - כדי לראות עד כמה זה מגביר את השימוש באופניים, וכמה זה שווה לעירייה ולמדינה - הרי כל רוכב שמגיע למקום העבודה זה מקום חנייה אחד יותר, והקטנה בגודש ובזיהום האוויר, ובתחלואה ובפסולת המתכת ועוד ועוד - לכל אלו יש מחיר. כספי.

אילו פתרונות ביניים - זה קל, וניתן להוסיף רבים. לדוגמה פינוי ציר או צירים ראשיים מחנייה בצד ימין; או הצבת אבני שפה שיחנו לידן ומעבר להן עד למדרכה יהיה השביל. אפילו ציור אופניים על אחת המדרכות ברחובות בהם יש שתי מדרכות רחבות ומובילים למוקדים בעיר (עזה?) יהיה עדיף על כלום. אפילו הצבת תמרור "זהירות רוכבים" או הכרזה על רשת כבישים בטוחים לרוכבים עם פרסום מפה ויידוע הנהגים כולל תימרור וסימון על הכביש. ברגע שיבינו מה זה נותן וכמה זה שווה, יהיה ברור כמה רוצים להשקיע

יום ראשון, 2 בספטמבר 2007

אופניים בירושלים

ירושלים היא עיר נפלאה לאופניים. באמת. הנהגים יחסית בסדר (למרות שמספיק אחד בשביל להעיף רוכב לעולם שכולו טוב), מזג האוויר נפלא - לרוב יבש ולא חם מדי. והעליות - הן לא כל-כך מפחידות לאחר מספר שבועות של רכיבה.

רוממות הרכיבה בגרון כולם, אבל לסלול שביל אופניים הגון זו כנראה משימה שתקועה להם כמו עצם בגרון - מה גם שלפאר את הרכיבה זה לרוב מספיק, כי קולם של הרוכבים אינו נשמע. אפילו בנתונים הסטטיסטיים אנחנו עדיין לא מופיעים.

אז לפני כשבע שנים נחנך בקול תרועה השביל מגן-סאקר לצומת פת, עם הבטחה ששביל זה יהיה חלק מרשת, ושהוא יורחב בקרוב עד לאצטדיון טדי. ההבטחות כאן. לא שהשביל הזה במיוחד עוזר, אבל נניח שמי שצריך להגיע ממרכז העיר אל דרום-מערבהּ יכול היה להסתייע בו (טופוגרפית כל תוואי עדיף אלא אם כן אתם בדרך לגונן ח'-ט', לגבעת מרדכי או לקניון). "יכול היה", מפני שהשביל מזעזע לרכיבה. אני לא מדבר על הולכי-הרגל, שכרגע אין כל הבנה שהם לא מסתדרים יחד עם הרוכבים (וגם כמות הרוכבים אולי אינה מצדיקה את ההפרדה המתבקשת), אלא על תנאי השביל - בורות ומהמורות, פיתולים מוזרים, - ממש לא שביל אופניים למי שצריך להגיע ממקום למקום. לפני כשנה רכבתי מאזור השוק והחלטתי לבחור בשביל - התחרטתי על כך בכל מהמורה, והיו הרבה. אין ספק שהנסיעה בכביש המקביל עדיפה, גם אם מפחידה קצת.

אבל ייתכן שזה משתנה. את הקטע ליד מנזר המצלבה שיפצה העירייה לפני מספר חודשים, ובימים אלו משופץ הקטע שבתוך גן ניות, ונראה גם שמצומת ניות לכוון צומת פת קורה משהו. מסתבר שיש עוד כמה שבילים שסוף-סוף יגיעו לביצוע.