תוצר שכונתי מקורב

הפוסט הזה התחיל כ-"תרגיל מחשבתי בהתנתקות". עשיתי איזשהו אומדן של התוצר של ירושלים, עם ובלי השכונות החיצוניות (פסגת זאב, גילה, רמות וכולי). אבל אחרי שראיתי את הסרטון החדש של "הצלת ירושלים היהודית", הרעיון של לכתוב על התנתקות קצת דחה אותי (למרות שכאמור -- אני לא מתכוון לירושלים יהודית שמתנתקת משכונות ערביות, אלא לירושלים שחושבת על עצמה כמרכז מטרופוליני, ומתנתקת -- מוניציפלית בלבד -- מהפרברים שבתוך גבול השיפוט).

מורדות גילה

אין הרבה מפות בעברית שמראות את הקו הירוק בירושלים (יוצאת דופן היא מפת גוגל), ולכן לא תמיד ברור איפה ביחס אליו נמצאים מקומות כמו גבעת המטוס למשל. לאחר שנים שבהן הקו הירוק לא הופיע בכלל על מפות בעברית, היום כל אטלס כיס לכבישים כולל אותו, אבל עדיין לא בירושלים. ראו למשל את חברת מפה (תודו שיש בזה משהו מגוחך).

אבל הנה - היום, כך מסתבר, אישרה המקומית להמליץ למחוזית להפקיד את תכנית מורדות גילה, ובלי יותר מדי הסברים, התייחס רונן מדזיני לשכונה כאל שכונה הנמצאת מעבר לקו הירוק. לדעתי זה הישג - הגיע הזמן שאנשים יפנימו את מיקום הקו הירוק בעיר. לא - זה לא יהיה הגבול העתידי, אבל בערות או בורות, בניגוד לדברי האח הגדול, איננה כוח.

לעצם התכנית - די ברור שמבחינה עירונית עיבוי השכונות החיצוניות, יחד עם שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית - הוא העתיד הנכון. זה מה שעשוי ליצור לא רק מבנה עירוני נורמלי (מטרופוליני) שיחזק גם את מרכז העיר, אלא גם מאגר גדול של דיור בהישג יד.

מהבחינה הפוליטית\מדינית לא לגמרי ברור מה נכון ומה לא. אבל לי נראה שלהשחיל עוד תכנית ועוד תכנית דרך ההקפאה, ולקוות שהפעם יהיה בסדר - זה לא אופק תכנוני בר קיימא, ולא אסטרטגיה שתצליח לקחת אותנו לאנשהו. ולפני שיורדים על פפה אללו שמתנגד לשיטה הזו - כדאי לחשוב לטווח קצת יותר ארוך.

אין לי את התשריט של מורדות גילה, אבל הנה גילה עם העיבוי בתכנית המיתאר העירונית:

(ללחוץ להגדלה, וכן - ככה זה נראה בכרום)

עניין אחר - חוק הג'ובים

לדעתי חברי מועצת העיר צריכים לקבל שכר. לא תקין שחברי המועצה, שהם גם, לדוגמה, חברי הועדה המקומית, שדנים על כל מרפסת ובניין בעיר הזו (ובכל עיר אחרת בישראל), יעשו את זה בהתנדבות.

אבל דעתי, כידוע, לא תמיד קובעת. בינתיים רק חבר מועצה שהוא גם סגן ראש העיר מקבל שכר מהעירייה, ולפני כשבועיים אושר בכנסת "חוק הג'ובים" הידוע לשמצה, שמתיר לראש העיר למנות עוד שני סגנים בשכר.

קצת אחר-כך התחיל קמפיין למינויה של רחל עזריה לסגנית ראש העיר (שצבר נכון להיום כבר יותר מ-2800 חתימות על העצומה), ולפני כמה ימים ראיתי גם את הקמפיין הנגדי - שטוען שאסור לתת יד ליוזמה החרדית של הגדלת מספר הסגנים, וטוען שרחל עזריה בעצם לא עושה כלום (הודבק גם כתגובה אצל עכברתול כאן). והיום פורסם המאמר הזה של אלישבע מזי"א, שמתארת את פועלה של רחל עזריה במילים מאוד יפות. לא ברור לי מי מתנגח שם מאחורי הקלעים עם מי, אבל יש לי הרגשה שטוב לא יצא מזה.

היתרי הבנייה בגילה, או: הכחשה

אחרי שמחקו את הקו הירוק בכל המפות, עם ישראל קיבל בהלם את הסכם אוסלו. הצירוף "פושעי אוסלו לדין" עדיין מעורר צמרמורת. גם רצח רבין היה חלק מההכחשה הכללית. עד כדי כך היה חזק ההלם. כמי שהתחנך בבית הספר בתקופה שבה הקו הירוק היה שייך למפות היסטוריות בלבד, אני יכול לומר שכל הרעיון שאנחנו יושבים על קרקע שבחלקה הייתה מיושבת על-ידי אנשים אחרים - לא היה במסגרת השיח.

היום כולם יודעים בדיוק איפה עבר הקו הירוק, ומדברים על אחוזים וריכוזי אוכלוסייה בשטחים. אבל מה עם ירושלים? רוב המפות בעולם אינן מכירות בסיפוח מזרחה, אבל בישראל אין קו ירוק במפות של ירושלים - אותה הכחשה בדיוק.

אז כולנו מחזיקים בקונספציה שמזרח ירושלים היא שטח ישראלי לכל דבר, כי בשנת 1967 סיפחנו אותה כדת וכדין. מחקנו את הקו הירוק מהמפות כדי שהחברה האזרחית של מחר (קובעי המדיניות של מחרתיים) בכלל לא ידעו שיש כזה דבר קו ירוק בירושלים, ולכן ההלם כשאמריקה מדברת על בנייה בשכונת גילה כאילו זו התנחלות. ראו את התגובות בכתבה הזו. האנשים בהלם ובהכחשה. גילה זה ירושלים וירושלים זה ישראל.

אז אני לא חושב שצריך או שאפשר לפנות את גילה. גם להפסיק את הבנייה במזרח ירושלים יהיה מאוד קשה - פסגת זאב, רמות, הר חומה וגילה - מחזיקות את רוב עתודות הקרקע לבנייה בעיר. אבל כדאי לדעת את העובדות לפני שנכנסים לדיון, והעובדות הן שהסיפוח של מזרח ירושלים יצר הפרדה מלאכותית בין השכונות הירושלמיות שהוקמו שם, לבין ההתנחלויות. אבל זה שלא כל אחד בעולם מקבל את ההפרדה הזו לא צריך להכניס אותנו להלם.

בתמונה: תכנית המיתאר של גילה, תב"ע 1905 שאושרה בשנת 1977.