זה היה קצת מוזר - בדרום רעמו התותחים, ואנחנו דיברנו על המוזות. אבל נראה לי שהיה טוב. איתן גם כתב על זה משהו, אז הנה פוסט אורח של איתן בלואר. אני הוספתי משהו בסוף בהשראתו.
איתן:
ביום ראשון נערך כנס הצעירים בירושלים, בארגונם של אנשים נפלאים שירושלים יקרה לליבם. הכנס ניסה למצוא פיתרון למצוקות הצעירים בעיר ובעיקר התרכז במרכיבי התרבות העירוניים.
הכנס הורכב משני חלקים - פאנל מרכזי וקבוצות דיון. אני מעוניין להתמקד בקבוצה אחת שבה לקחתי חלק "תרבות הרחוב והמרחב הציבורי". אמנם בתחילה סלדתי מנושא הקבוצה ובעיקר חשבתי שאין לי מה לתרום לה, אולם לשמחתי התבדיתי. מצאתי את הנושא מרתק ומעניין עד כדי כך שאני חושב שחשוב להעביר את ממצאיו לכלל הצעירים ואוהבי התרבות באשר הם.
תרבות מהווה נדבך חשוב ומשמעותי להתפתחות הכלכלית של העיר. היצע וגיוון תרבותי עירוני מושך אנשים כשרוניים ויצירתיים, המשפרים את הצמיחה הכלכלית הארצית ובפרט את הצמיחה הכלכלית העירונית.
בירושלים קיימים 9 מוסדות אקדמיים לאמנות ותרבות הפרוסיים ברחבי העיר (בחישוב מהיר ישנם למעלה מ- 3,000 סטודנטים בשנה). אולם כאשר גורמי הביקוש לתרבות (מפעילי הפסטיבלים,הכנסים ומופעי הרחוב המאורגנים כדוגמת מרכז עמים ונוער במושבה הגרמנית) אינם מצליח לאתר את ההיצע (אמנים ציירים ואנשי תרבות שונים) מתפתחת תחושת מחסור המורגשת היטב בעיר.
הסיבות לכך הם רבות - החל מאטימות וקיבעון של מוסדות האקדמיה שאינם מיידעים את הסטודנטים על הדרישה, דרך חוסר הכרות של הסטודנטים, ועד לבירוקרטיה העירונית המקשה על השגת אישורים, ואיננה מאפשרת תרבות רחוב בלעדיהם.
מתוך רעיון היצירתיות והצורך לפתור את הבעיות הללו העלתה הקבוצה מגוון נקודות, אני בחרתי להתמקד במספר נקודות שנראו לי החשובות ביותר עבור הפיתוח התרבותי והכלכלי של ירושלים.
1. "רישות" על-מנת לחבר בין הסטודנטים לבין דרישת התרבות צריך את עזרתם של אתרי אינטרנט ייעודיים שיפיצו את הדרישה ישירות לסטודנטים. דוגמה לאתר שיכול להיות מעורב היא עיר.אקדמיה. [כדאי להתחיל להתרגל לשם ולאתר - יאיר]
2. מרחבים ציבוריים. בשנים האחרונות הקימו חברת עדן והעירייה מתחמים ציבוריים רבים (בצלאל הקטן וכו'). פתיחת מרחבים אלו לכל "דורש" (אמנים, פתיחת שוק אמנים וכו') תשרת את ייעודם כמרחבי תרבות ציבוריים. הורדת החסמים הבירוקרטים תגדיל את אטרקטיביותם של מרחבים הפתוחים ותביא את התרבות לעיר.
3. סקלת תרבות רחבה לכלל ה-"צעירים". אין תרבות אחת ואין סוג אחד של צעירים. שילובם של תערוכות ציורים, גרפיטי ועירוב תרבותי רחב בכל העיר וכל הזמן (לא רק בתאריכים ספציפיים) תיתן מענה לכלל צרכני התרבות בעיר.
נקודה אחרונה שלצערי לא נידונה כלל: ארבעה סוגים שונים של תרבויות קיימים בעיר (חילונית, דתית לאומית, חרדית וערבית) בכנס נידונו בקושי שני סוגים. צריך להכיר ולפתח את מכלול התרביות העירוניות, ולא רק צעירים חילונים.
בסופו של דבר הגיוון העירוני הוא המושך, המעניין והייחודי. הוא זה שמייחד את ירושלים מייתר ערי ישראל ומהווה פוטנציאל לצמיחה כלכלית.
[עכשיו כמה מילים שלי]
יאיר:
אני ישבתי בסדנת התכנון. שתי מלים על הסדנה, אבל לפני זה שאפו גדול למארגנים. לא כולם התלהבו מהפאנל, לא כולם נפלו מתאטרון פסיק, ואני (זקן שכמותי) חשבתי שהסדנאות היו צריכות להתחיל יותר מוקדם - אבל בסך-הכל היה ארוע חשוב ומוצלח. חלק מהחשיבות שלו היא גם בעצם זה שהוא התקיים.
אבל הסכמתי עם אורנה אנג'ל כשהיא אמרה שראוי היה שראש העיר ואראל מרגלית ישארו לשמוע. גם חברי המועצה שניר ברקת כל-כך התפאר שבאו - יצאו מוקדם, למעט יקיר שגב שהיה צריך לדבר אחר-כך (ואז יצא), ופפה אללו שהיה מגיע לאירועים כאלו גם כשהיה באופוזיציה. רגע - החלפנו תקליט או לא? (אם פיספסתי ומישהו נשאר ולא ראיתי - אתו הסליחה ומוזמן לכתוב את זה כאן)
סדנת התכנון.
כל הכבוד לדודו ולאיילה שהביאו את אסנת פוסט (מנהלת האגף לתכנון עיר וסגנית מהנדס העיר), ולאסנת שבאה לשמוע ולהשמיע. הדיון סבב סביב תכנית חדשה להתחדשות אזור התעשייה תלפיות. תכנית מאוד מעניינת של אדריכל יעקב מולכו, שבין היתר מציעה להשתמש במבני תעשייה שימוש חוזר - כמגורים למשל. כן, כן - כמו בסוהו ובטרייבקה.
שאלתי את עצמי האם זו המטרה - לקבל אינפורמציה על תכנית (מעניינת ככל שתהיה) שמתגלגלת כבר שנתיים? בלי ששאלתי ענתה לי אסנת פוסט, שהיא רוצה שהפגישות של הקבוצה ימשיכו. באגף לתכנון עיר באמת התחלף התקליט.
איתן:
ביום ראשון נערך כנס הצעירים בירושלים, בארגונם של אנשים נפלאים שירושלים יקרה לליבם. הכנס ניסה למצוא פיתרון למצוקות הצעירים בעיר ובעיקר התרכז במרכיבי התרבות העירוניים.
הכנס הורכב משני חלקים - פאנל מרכזי וקבוצות דיון. אני מעוניין להתמקד בקבוצה אחת שבה לקחתי חלק "תרבות הרחוב והמרחב הציבורי". אמנם בתחילה סלדתי מנושא הקבוצה ובעיקר חשבתי שאין לי מה לתרום לה, אולם לשמחתי התבדיתי. מצאתי את הנושא מרתק ומעניין עד כדי כך שאני חושב שחשוב להעביר את ממצאיו לכלל הצעירים ואוהבי התרבות באשר הם.
תרבות מהווה נדבך חשוב ומשמעותי להתפתחות הכלכלית של העיר. היצע וגיוון תרבותי עירוני מושך אנשים כשרוניים ויצירתיים, המשפרים את הצמיחה הכלכלית הארצית ובפרט את הצמיחה הכלכלית העירונית.
בירושלים קיימים 9 מוסדות אקדמיים לאמנות ותרבות הפרוסיים ברחבי העיר (בחישוב מהיר ישנם למעלה מ- 3,000 סטודנטים בשנה). אולם כאשר גורמי הביקוש לתרבות (מפעילי הפסטיבלים,הכנסים ומופעי הרחוב המאורגנים כדוגמת מרכז עמים ונוער במושבה הגרמנית) אינם מצליח לאתר את ההיצע (אמנים ציירים ואנשי תרבות שונים) מתפתחת תחושת מחסור המורגשת היטב בעיר.
הסיבות לכך הם רבות - החל מאטימות וקיבעון של מוסדות האקדמיה שאינם מיידעים את הסטודנטים על הדרישה, דרך חוסר הכרות של הסטודנטים, ועד לבירוקרטיה העירונית המקשה על השגת אישורים, ואיננה מאפשרת תרבות רחוב בלעדיהם.
מתוך רעיון היצירתיות והצורך לפתור את הבעיות הללו העלתה הקבוצה מגוון נקודות, אני בחרתי להתמקד במספר נקודות שנראו לי החשובות ביותר עבור הפיתוח התרבותי והכלכלי של ירושלים.
1. "רישות" על-מנת לחבר בין הסטודנטים לבין דרישת התרבות צריך את עזרתם של אתרי אינטרנט ייעודיים שיפיצו את הדרישה ישירות לסטודנטים. דוגמה לאתר שיכול להיות מעורב היא עיר.אקדמיה. [כדאי להתחיל להתרגל לשם ולאתר - יאיר]
2. מרחבים ציבוריים. בשנים האחרונות הקימו חברת עדן והעירייה מתחמים ציבוריים רבים (בצלאל הקטן וכו'). פתיחת מרחבים אלו לכל "דורש" (אמנים, פתיחת שוק אמנים וכו') תשרת את ייעודם כמרחבי תרבות ציבוריים. הורדת החסמים הבירוקרטים תגדיל את אטרקטיביותם של מרחבים הפתוחים ותביא את התרבות לעיר.
3. סקלת תרבות רחבה לכלל ה-"צעירים". אין תרבות אחת ואין סוג אחד של צעירים. שילובם של תערוכות ציורים, גרפיטי ועירוב תרבותי רחב בכל העיר וכל הזמן (לא רק בתאריכים ספציפיים) תיתן מענה לכלל צרכני התרבות בעיר.
נקודה אחרונה שלצערי לא נידונה כלל: ארבעה סוגים שונים של תרבויות קיימים בעיר (חילונית, דתית לאומית, חרדית וערבית) בכנס נידונו בקושי שני סוגים. צריך להכיר ולפתח את מכלול התרביות העירוניות, ולא רק צעירים חילונים.
בסופו של דבר הגיוון העירוני הוא המושך, המעניין והייחודי. הוא זה שמייחד את ירושלים מייתר ערי ישראל ומהווה פוטנציאל לצמיחה כלכלית.
[עכשיו כמה מילים שלי]
יאיר:
אני ישבתי בסדנת התכנון. שתי מלים על הסדנה, אבל לפני זה שאפו גדול למארגנים. לא כולם התלהבו מהפאנל, לא כולם נפלו מתאטרון פסיק, ואני (זקן שכמותי) חשבתי שהסדנאות היו צריכות להתחיל יותר מוקדם - אבל בסך-הכל היה ארוע חשוב ומוצלח. חלק מהחשיבות שלו היא גם בעצם זה שהוא התקיים.
אבל הסכמתי עם אורנה אנג'ל כשהיא אמרה שראוי היה שראש העיר ואראל מרגלית ישארו לשמוע. גם חברי המועצה שניר ברקת כל-כך התפאר שבאו - יצאו מוקדם, למעט יקיר שגב שהיה צריך לדבר אחר-כך (ואז יצא), ופפה אללו שהיה מגיע לאירועים כאלו גם כשהיה באופוזיציה. רגע - החלפנו תקליט או לא? (אם פיספסתי ומישהו נשאר ולא ראיתי - אתו הסליחה ומוזמן לכתוב את זה כאן)
סדנת התכנון.
כל הכבוד לדודו ולאיילה שהביאו את אסנת פוסט (מנהלת האגף לתכנון עיר וסגנית מהנדס העיר), ולאסנת שבאה לשמוע ולהשמיע. הדיון סבב סביב תכנית חדשה להתחדשות אזור התעשייה תלפיות. תכנית מאוד מעניינת של אדריכל יעקב מולכו, שבין היתר מציעה להשתמש במבני תעשייה שימוש חוזר - כמגורים למשל. כן, כן - כמו בסוהו ובטרייבקה.
שאלתי את עצמי האם זו המטרה - לקבל אינפורמציה על תכנית (מעניינת ככל שתהיה) שמתגלגלת כבר שנתיים? בלי ששאלתי ענתה לי אסנת פוסט, שהיא רוצה שהפגישות של הקבוצה ימשיכו. באגף לתכנון עיר באמת התחלף התקליט.
