‏הצגת רשומות עם תוויות נדלן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נדלן. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

מתחם עדן

(ההדמיה מתוך התכנית המופקדת, את הכיתובים להתמצאות למי שלא לגמרי מאופס אני הוספתי. המבט הוא מכוון השוק) 

במתחם עדן, במקום בו נמצא קולנוע עדן הנטוש, הוגשה תכנית למגדל מגורים (24 קומות) ומלון, בשילוב מסחר. התכנית נערכה על-ידי דניאל ליבסקינד (!), בליווי משרד האדריכלים יגאל לוי, וכל הפרטים שלה כאן. מלבד מגדל המגורים והמלון, יש גם מעין רחוב מסחרי פנימי, וקצת שטח ציבורי פתוח. אחד הדברים היפים בפרויקט הוא מעבר בין הכיכר (עליאש-אגריפס) לבין הרחבה שלפני בנק הפועלים שליד המשביר (גלידה קרוול...). בסך-הכל תכנית מעניינת ואפשר לדבר עליה הרבה - אבל לא על זה רציתי לכתוב. 

אנחנו בהתעוררות הגשנו התנגדות, ש(מאוד תומכת בבניין, אבל) מבקשת מספר שינויים והבהרות. בעיקר שני דברים: פתיחת המעבר המדובר, המוגדר בתכנית כשטח עם זיקת הנאה למעבר רגלי, ללא הגבלה, כלומר 24/7 (זוכרים את המאבק על פתיחת ממילא בשבת?); והמרת חלק מהדירות המוצעות, לדירות קטנות המיועדות להשכרה. 

כשהצגתי את ההתנגדות בוועדה המקומית חשבתי שיהיה קל - אנחנו בעצם מבקשים את יישום מדיניות העירייה בפרוייקט הזה - איזו סיבה יש למקומית (= העירייה) להתנגד? אז חשבתי. הצעקות שחטפנו שם מחלק מחברי הוועדה היו פשוט תת-רמה. אלו נבחרי הציבור, ואלו הדיונים שקובעים את העתיד התכנוני של ירושלים. לעומת הצעקות המאוד לא נעימות הללו, קובי כחלון (יו"ר הוועדה) ואחרים ניסו להבהיר את ההיגיון שבדברים שלנו, אחלה שווא.

(עובדי קולנוע עדן, 1932 - ויקיפדיה

מעמדה של החלטת המקומית הוא כהמלצה לוועדה המחוזית, שהיא בעלת הסמכות לגבי התכנית. וכך החליטה המקומית (כאן): לגבי פתיחת המעבר 24/7 היא קיבלה את עמדתנו במלואה. לגבי הבקשה לדירות קטנות להשכרה, המקומית החליטה שאם בשלב היתר הבנייה יבקש היזם להגדיל את מספר הדירות, תהיינה חצי מהדירות שייתוספו מיועדות להשכרה, לתקופה של 7 שנים.

במידה מסוימת יש כאן הישג - גם פתיחת המעבר, וגם עיגון הרעיון של דירות המיועדות להשכרה, בהחלטת הוועדה המקומית. מצד שני - לא נראה שאם המלצת המקומית תתקבל במחוזית, באמת תצא מכאן כמות משמעותית של דירות להשכרה. התחלנו להתכונן לדיון במחוזית.

אבל אז קרה דבר מעניין

קיבלנו טלפון מעורכי הדין של היזם. זה כשלעצמו קצת מוזר, כי לכאורה איזה עניין יכול להיות ליזם גדול בקבוצת צעירים קטנה?

הם הציעו להגיע להסכמה לפני הדיון במחוזית, וההסכמה שהם הציעו הייתה על הנוסח שהוחלט במקומית. אחרי התלבטויות הסכמנו, אבל שימו לב מה קרה כאן: היזם הבין שגם אם הוא מציע פרויקט גדול ויפה, כל עוד הוא מתעלם מדרישות בעלות אופי חברתי, דרכו לאישור התכנית אינה סלולה! כיוון הרוח השתנה.

הדיון במחוזית היה מעניין, ולמרות שהפוסט כבר מתארך - אתן לכם את ההיילייט מבחינתי:

האדריכל יגאל לוי הציג את התכנית ואת בקשותיהם. הוא נתלה, בין השאר, בדרך העבודה המיוחדת של משרד דניאל ליבסקינד, ובכך שהמבנה הוא שלמות, ואי אפשר לקצץ לה טיפה מכאן וקצת משם, כי כך קובעת תכנית המיתאר. תשובתה של מתכננת המחוז הייתה שיכול להיות שיום לאחר אישור התכנית דניאל ליבסקינד עלול להיעלם, ונספח הבינוי של התכנית (שאינו מסמך מחייב אלא רק מנחה) עלול להתפוגג...

וכך ענה יגאל לוי. הוא אמר "אנחנו מוכנים שנספח הבינוי יהיה מחייב, ואנו מוכנים ששמו של דניאל ליבסקינד [כמלווה לאחר שלב האישור] יהיה מחייב" (או משהו כזה). עורכי הדין של היזם נעו באי-נוחות בכסאותיהם. מתכננת המחוז דלית זילבר, ונחמה מונסנגו מלשכת התכנון המחוזית שאלו שוב ושוב להבהרה - אם זה באמת מה שיגאל לוי מציע - שהנספח יהיה מחייב. והוא ענה שכן, כי מדובר כאן בדרך עבודה אחרת - התכנית איננה בסיס לשינויים בשלב ההיתר (כמקובל במקומותינו), אלא היא עומדת להתבצע בדיוק לפי המתוכנן. אמריקה, ורסאנו, אמריקה.

לגבי תכנית העירייה לכפל ארנונה לבתים נטושים - אנסה לכתוב משהו עוד לפני ישיבת ועדת הכספים על כך - ביום ראשון בארבע.

יום שני, 26 במאי 2008

עין כרם שחוברה לה יחדיו



עיניהם של רבים נשואות לעין-כרם. הערך הנדל"ני של הכפר כבר דימיוני לגמרי, וכאלו הם כנראה גם הסכומים שרבים מדמיינים לעצמם. מסתבר שאף אחד שם לא ממש שוקט על השמרים, ותכניות מתבשלות כל הזמן. האתר של קהילת עין כרם מסביר את עמדתם מאוד במפורט. תודה לאנדרגראונד02 - שם יש עוד כמה פרטים.

עוד כמה פרטים על תכניות בעין-כרם מצאתי גם במינהל מקרקעי ישראל (שימו לב - חלק מהתכניות שם הן של הדסה עין-כרם...). לגבי התכנית המדוברת - ראיתי רק פרטים כלליים (כאן) וקשה להבין מהם את הבעייה.

בגדול - תמיד התכנון שמגיע מהתושבים עדיף, ועכשיו כשהעירייה מעוניינת מאוד בציפוף - חשוב שיהיה מי שיאזן אפילו את המגמה הזו. אבל כשתושבי עין-כרם רוצים "להמשיך לראות את הנוף ממרפסות הבתים" (כתבה ישנה בהארץ - הלינק מאתר קהילת עין כרם), הם פתאום נשמעים כמו אלו שתפסו את המקום הטוב ביותר ועכשיו מוצאים כל מיני נימוקים למה לא לצרף אליהם אף אחד.

יום ראשון, 20 באפריל 2008

פארק צרעה



לפני כמה ימים עליתי מעמק הארזים לכוון בגין, וראיתי פרסומת ל"פארק צרעה". זה לא פארק של קק"ל, ואין בו אזורים לפיקניק. כותרת המשנה הלכה בערך כך: המפרט - גבוה, הארנונה - נמוכה, והשכירות... (כן - עם שלוש נקודות).


איך זה שמקום יכול להבטיח גם מפרט גבוה, גם ארנונה נמוכה, וגם שכירות...? זה די פשוט, והמפתח הוא מחיר הקרקע.


כשהקרקע ניתנת כמעט בחינם לצורך חקלאות, וכל מה שצריך זה לשנות את ייעודה, אפשר לגבות שכירות נמוכה. כשאתה מועצה אזורית עם שטחים ללא גבול כמעט, וצריך לספק שרותים לאוכלוסייה של שכונה אחת בירושלים, אתה יכול להבטיח ארנונה נמוכה (וגם אין לך חוקי עזר על הראש, ואפשר למשל לפתוח בשבת). הערים לא יכולות להציע ארנונה נמוכה, וההשקעה בקרקע בערים היא מאוד גבוהה, מה שמחייב את היזמים לגבות דמי שכירות ריאליים.

אז מה רע בזה?

זה "מייבש" את הערים ובמיוחד את מרכזי הערים. ממש סמוך לצרעה נמצאת בית-שמש, שכמהה להשקעות, ויותר מהכל להשקעות מהסוג הזה. אזור ה-"תעשייה" של צומת ביל"ו הרג את מרכז העיר רחובות, שפיים-געש הורג את נתניה, ויש עוד הרבה דוגמאות. אז למה מאשרים עוד אחד? לא למדנו משהו?
זה כל כך הרגיז אותי, שרק מהעצבים היה לי כוח לפדל את העלייה...