מינהלות

מקורות יודעי דבר (מופיעים כנראה בצילום למטה) מסרו לי שקשה להשאיר תגובה בבלוג. אני לא מצליח להבין את הבעיה, ועוד פחות מזה איך לפתור אותה. המלצות יתקבלו בשמחה בתגובות :-)

טוב, נו - אפשר גם במייל planning.jerusalem@gmail.com

קצת תרבות

היה נעים וביתי בחללית בירקון 70, למרות שבקושי היכרתי מישהו. אולי זו הייתה ההרגשה שאתה יודע שמי שיושב אתך בעצם מכיר אותך כבר מאיפושהו, כי הוא קרא דברים שכתבת, ומכיר גם את החוויה של לשבת ולכתוב. שמחתי לשבת לצידם של יואב לרמן, ושל מיכאל יעקובסון, ושל נועם דביר שהנחה את הערב בלי להשאיר את העיתונות, כלומר את עצמו, מחוץ לסיפור.

גם הפגישה פנים אל פנים עם אנשים שהכרתי רק מהבלוגים, כמו איתי הורוביץ וערן טמיר טאוויל, הייתה מצויינת, והשיחה אתם הרגישה כמו שיחה שכבר התחילה מתישהו, וממשיכה מהאמצע.

אחד הדברים שדיברנו עליהם היה הציפייה מבלוג מול הציפייה מעיתון, ועד כמה כל אחד מגשים את הציפיות האלו. נועם אמר שהוא חשב שבלוג יכול להיות יותר נשכני ומעיז, אבל הבלוגרים ענו לו משהו שבשורה התחתונה מסתכם בזה שגם בבלוג יש מישהו בצד שכותב, והוא לא יכול לכתוב כל מה שהוא רוצה. יואב שם את זה בצורה יפה: כשאני כותב אני קצת יותר צודק, קצת יותר כועס, קצת פחות ספקן - אבל תמיד צריך להטיל ספק.

עוד שאלה שעלתה הייתה למה לא כותבים על אדריכלות בארץ, לעומת אופנה למשל. לי נראה שתכנון ואדריכלות, כמו כל דבר שמסתכל קדימה רחוק, פשוט לא מעניינים את החברה הישראלית, שמבחינתה לחשוב רחוק זה לנחש מי יהיה בגמר של האח הגדול. לצערנו זה מגיע גם אל קובעי המדיניות.

תודה לכרם הלברכט, שתכנן את החללית ואת הסדרה פיגומים, וגם שלח כמה תמונות.

נועם שלח לינקים אל bldgblog ואל infranetlab.org. ויואב הוסיף את streetsblog.org, ואת digital urban. רוב מה שאני קורא מצאתי אצל יואב, אז אולי הייתי מוסיף את planetizen, למרות שזה לא בדיוק בלוג, ואת newgeography.

הלילה מפסידים שעת שינה, וזו בדיוק השעה שבה התכוונתי לכתוב משהו על רחביה. בינתים כדאי לקרוא את מה שכתב אלי אושרוב, ואולי לחתום על תמיכה בהתנגדות של תנועת התעוררות לתכנית (גילוי נאות - הייתי שותף לכתיבתה).

אתמול עפתי מהאופניים. מתי כבר יהיו כאן שבילים??

ועדת השרים לענייני חקיקה

הועדה החליטה לקדם הצעת חוק לעידוד תחבורה ציבורית (הנה בוואינט). כל הכבוד, רק חבל שעמוד ההחלטות שלהם מעודכן כרגע ללפני יותר מחודש, ואי אפשר לקרוא את ההחלטה עצמה... אולי מישהו שם הבין שהמחיר האמיתי של הכניסה לעיר עם רכב פרטי הוא גבוה מאוד. ואולי הם פשוט רוצים להיראות בסדר לקראת קופנהאגן.

אבל הפריט הקטן (אך חשוב) הזה בהקשר לתח"צ הוא רק תרוץ בשביל להמליץ לכם להכניס לרסס הקבוע את שנוי במחלוקת - הבלוג של יוסי סעידוב, שבעצם לא צריך אותי כממליץ.

שביעות רצון משרותי העירייה

כשקראתי שאני "פרזיט שממחזר חומר", הסתכלתי אחורה על הפוסטים, והאמת - קצת יצאה לי הרוח מהמפרשים. אמרתי לעצמי שוואלה - יש מי שעושה, ויש מי שיושב ו[סתם] כותב מהגיגי ליבו.

אמנם הכתב (שגיא גרין) עשה בדיוק אותו דבר - לא תמצאו שם ראיון עם כותב, או אפילו עם קורא... לא השוואה בין בלוגים ולא שום דבר מעבר להגיגים. אולי הוא החליף מילה עם בני ציפר... אבל זה לא ניחם אותי. מזל שיש לי המון עבודה...

עד כאן בכיינות. שינסתי מותניים, והחלטתי להביא הפעם משהו אמיתי.

הסקר החברתי של הלמ"ס הוא כלי מדהים, והנושא המתחלף של הסקר האחרון היה שביעות רצון משירותי ממשל. יש לסקר מחולל לוחות (לא נגיש ל-FF), כך שאפשר לחלץ בדיוק את הנתונים שרוצים. חשבתי שיהיו שם הפתעות. תגידו אתם אם זה מפתיע. שימו לב:

מרוצים (או מאוד) משירותי העירייה (מדובר בשנת 2007):
תל-אביב, ראשל"צ - 67%
ממוצע ארצי - 64%
ירושלים - 61%
חיפה - 56%
אשדוד - 47%

טוב - די צפוי שת"א וראשון יהיו למעלה, אבל האמת שאם הייתי מנחש, הייתי מהמר שירושלים תהיה יותר נמוכה.

דרך קבלת השרות מהעירייה:
מפגש אישי - כמה מאיתנו בוחרים או נאלצים להגיע לעירייה:
אשדוד - 77%
ממוצע ארצי - 70%
ירושלים - 69%
ראשל"צ - 58%
תל-אביב - 57%
חיפה - 53% - שאפו!

טלפון או פקס - זה כבר הרבה יותר נוח:
חיפה - 38%
תל-אביב - 30%
ראשל"צ - 23%
ממוצע ארצי - 22%
וירושלים - 21%. לא עד-כדי-כך פשוט לתת שרות...

והכי חשוב (או לא?) - אינטרנט:
(הנתונים נמוכים וטעות הדגימה גדולה)
תל-אביב - 5-9%
ראשל"צ - 1-5%
ממוצע ארצי - 2%
ירושלים - 1-3%
חיפה - 0-2%

נכון שחשבנו שהאחוזים לאינטרנט יהיו גבוהים יותר? נראה לי שזה לאו דווקא בגלל שהאתרים לא טובים, לא נגישים וכולי, אלא שפשוט אלו ההעדפות של הציבור (כנראה שלא כולם קוראים\כותבים בלוגים).

לתשומת לב העירייה - כולם (או שמא כולנו?) שמחים מההנגשה של הישיבות באינטרנט, אבל אולי בעצם רצוי לשפר קודם את השירות הטלפוני (אני משער שזה גם יותר זול).

עניינים טכניים או: משתמשי אקספלורר הכל בגללכם

אנשים אמרו לי שהבלוג נתקע כשפותחים אותו באקספלורר. בדקתי - ואכן כן... לא רציתי להתעלם ממכם, משתמשי אקספלורר, כי בכל-זאת - אתם 66% מהמבקרים. ניסיתי להקטין את מספר הפוסטים בדף הבית, אבל זה לא עזר. הדבר היחיד שנראה לי ששיפר במשהו הוא שהעפתי את אחד הדברים שהכי אהבתי - את ענן התגיות שהיה כאן --->
:-(

הדבר היחיד שמעודד הוא שהשיעור של משתמשי אקספלורר בבלוג יורד בהתמדה, אז אולי כשהשיעור יהיה ממש זניח, אחזיר את הענן. רק שאולי הירידה במשתמשי אקספלורר קשורה לזה שהוא היה תוקע את הבלוג...

אשמח לפידבקים...

ראש העיר אהלן

(אזיקונים בצמתים - אולי הסעיף הקטן ביותר בתקציב הפרסום. כל אחד עולה כחצי שקל)

נראה שניר ברקת לא לוקח לעצמו אפילו 100 שעות של חסד. ביום רביעי (למחרת הבחירות), עוד לא התחילו לנקות את הזוהמה, והוא כבר מודיע שאם יהיה צורך, הוא יוריד את הגשר המיותר - גשר המיתרים. בוקר טוב אדוני המנהל!

ברור שזו הייתה תגובה לשאלה - אולי שאלה פרובוקטיבית, וכולם כבר ניצלו כל במה כדי לומר שזה לא היה נכון להגיד את זה. קרויאנקר כבר הספיק להסביר שהחלופה הייתה גשר בטון סתמי, ושר הפנים הבהיר שכשלא מדובר בכסף של העירייה, לא כדאי להצהיר הצהרות.

אני משוכנע שניר ברקת ילמד לעבוד היטב עם התקשורת, למרות שהיא תנסה לעשות לו חיים קשים. מעניין אותי יותר מה הגישה שלו לתכנון ובנייה, לפרוייקטים שהחלו טרם זמנו, ולניהול בכלל. האם הוא יהרוס כל דבר שתועלתו נמוכה מעלותו? ומה יהיה כשנגיע למבנים לשימור? האם יהיה כאן מנהל כל יכול בסגנון טדי קולק? אני משער שבמשבר הקואליציוני הראשון, או בשביתה הראשונה של אגף התברואה - נראה איך ניר ברקת מנהל סכסוך ומשא-ומתן. שיהיה בהצלחה!


(לא - עדיין לא מפרקים - זה מההקמה :-)

Planning Jerusalem
נכון שתמיד רציתם להמליץ לחבריכם דוברי האנגלית על הבלוג? אז הנה לינק לתרגום גוגל של הבלוג לאנגלית.

בחירות כאילו אין מחר

תמונה מווקיפדיה...

בקרב החרדים מישהו מנסה לשדר שיש כאן מלחמה (כאן בוואינט), ולשם שינוי, הצד השני נוקט בגישה דומה - ראו למשל את התגובות בירושלים האחרת כאן וכאן. רוח הדברים: אנחנו נמצאים במלחמה של להיות או לחדול נגד החרדים, אבל כל מי שמתפייט על השנים הטובות של טעמון סתם מקשקש - בכלל לא היה אז טוב יותר. גלית לובצקי תיארה את זה בצורה קולעת (גם את זה ראיתי אצל עמית).

אז גם אנחנו מתייחסים לבחירות כמלחמה של להיות או לחדול. יש בזה משהו, וזה חשוב כדי שכולם יזכרו שביום שלישי 11.11.2008 עוברים בקלפי בדרך לעבודה\לימודים\בית-קפה. אבל לא הצלחתי להבין איך זה מסתדר ביחד? איך זה שבשנות אולמרט ולופוליאנסקי נפתחו כל המקומות הלא-כשרים שפתוחים גם בשבת, והעיר נהייתה כל כך טובה.

אני מרגיש כך: מרכז העיר הולך ומתחלן, והולך בסך-הכל בכוון טוב מאוד. בשכונות המגורים יש בעיות קשות, ובראשן ההתחרדות.

ירושלים דומה קצת לבלפאסט, ביותר ממובן אחד. הפתרון שלהם ל-"התחרדות" היה מרכז עיר קוסמופוליטי ומעורב לגמרי, וסגרגציה קשוחה באמצעות חומות וגדרות - בשכונות המגורים. מה שמדהים הוא שאחרי הסכם "יום שישי הטוב" והפסקת האלימות בין האירים לבריטים (הקתולים והפרוטסטנטים), החומות בין השכונות המשיכו להיבנות, ואפילו בקצב מהיר יותר. "חומות השלום" הם קוראים להן, ונדמה לי שלא בציניות. אם נצליח ליצור סגרגציה מסויימת במגורים, גם לנו יכול להיות שלום בעיר, כי מרכז קוסמופוליטי פחות-או-יותר - יש. מה שצריך בשביל זה זה כנראה קצת יותר היצע מגורים בשכונות, וגם מחוץ לעיר. גם הידברות כדאי שתהיה. אם בבלפאסט זה הצליח אחרי שהנורמה הייתה יריות ומטענים בפאבים, אז מה זה כמה עגלות אשפה שרופות?



יום הבלוג
היום זה יום הבלוג. האמת שאני קטן מאוד בבלוגוספריאדה. לא כותב הרבה, וגם לא קורא המון. גם הבלוג צנוע, ומספר המבקרים - בהתאם...

הרעיון הוא להמליץ על חמישה בלוגים ולספר עליהם קצת - אבל נראה לי שבגלל שכולם במרחק של קליק אחד - אז עניין הסיפור לא ממש מתאים. ובואו נגביל את זה לעברית.

אז בענייני תכנון עירוני יש את אורבניקה, את לרמן ואת גושדניאל. שלושתם ממש רציניים - כל אחד בדרכו ובקצב הפרסום שלו.

בענייני ירושלים יש (חוץ מירושלים האחרת) כל מיני. על חלק אני מרפרף, וחלק אני קורא ממש (לפעמים אפילו קצת מגיב). אחד שממש שמחתי לראות אחרי הפסקה ארוכה הוא אפס שתיים לינק - אוסף של לינקים למקומות הנכונים.

קשה למצוא עוד אחד - כי מסיבות בטחוניות זה לא בדיוק בלוג (ולא שמישהו מכם לא מכיר אותם...), במלונה דודו מפרסם ממש מעט, ואת בלוגיקה התחלתי לקרוא ממש לאחרונה.

מינהלות

גם כאן יש עכשיו SnapShots.
הרעיון הוא כמובן שלא תלחצו על לינקים החוצה :-)
אם אתם מתעצבנים מזה אז תלחצו על גלגל השיניים הקטן, ועל "כבה".

מערכת הבטחון לירושלים - רעיון של גושדניאל

דניאל גת מציע בבלוג שלו, גושדניאל.נט להעביר את מערכת הביטחון לירושלים. קשה להתווכח עם היעילות העירונית של הרעיון, ונראה שזה באמת יעזור לעיר. הבעייה היחידה היא שזה ירחיק אותנו, כנראה לתמיד, מלהיות "עיר נורמלית", שלא לדבר על "עיר לכל תושביה".

אולי במקום לתת לנו את הקרייה והבור המפורסם (יש לנו כבר אחד משלנו...) תתנו לנו את שווה הערך הכלכלי (האדיר) בדמות הטבות לעסקים, מפעלים ופעילויות כלכליות אזרחיות? זה יותר מתאים לתמונת העתיד שלי.

ועוד דבר - השימוש שדניאל גת מציע בהר הבית, בקדושת העיר ובאוכלוסייה הערבית שבה כמגינים (על תל-אביב) מפני התקפה גרעינית פוטנציאלית, ינציח את מעמדה כמישלט יהודי וכמתחם שבו הקדושה והדמוגרפיה הם השחקנים הראשיים. בניגוד למה שכתבת, המעמד הזה בעיניי אינו מעמד של בירה, אלא יותר של בונקר. בירה צריכה לדעתי להיות דווקא סמל של "אזרחיוּת", אולי גם השכלה, אולי גם תרבות...

דבר אחרון - למה קראת לפוסט "ירושלים של שכל"?

אבל כל הדברים לעיל באו בעצם בעיקר בשביל לחשוף את מי שעוד לא נחשף כמוני דרך ההמלצה החמה של לרמן, לבלוג הרציני והמאוד מעניין הזה. אצלי הוא כבר יושב, כמובן, ב-RSS.

אופס - הסתבכתי

קצת קילקלתי את התבנית - שגם ככה לא הייתה מי-יודע-מה...
ואני לא מסתדר עם לשחזר...
אתכם הסליחה...