השופט אברהם טננבוים (שוב) הראה לאגד שכשיטה, זלזול בנוסעים לא תמיד עובד. הנה פסק הדין שלו (מומלץ בחום), בתביעה של המדינה (בעקבות תלונה של נוסעת) נגד אגד על קו 400 לבני ברק שלא יצא בזמן. אם אתם לא הולכים לקרוא אז שימו לב לפיסקה הבאה:
וממש לפני גזר הדין השופט משיא עצה שהלוואי שתתממש:
(ראיתי את זה פעם ראשונה בוואלה)
תחבורה ציבורית יעילה היא אינטרס ציבורי חשוב (גם לדעת הנאשמת) ויש להגן עליו. בהתאם לשרשרת ארוכה של פסיקה בעניין, זמנו של הציבור איננו הפקר ואין שום היתר לשום מסיע לזלזל בזמנם של הנוסעים ואפילו בדקה מזמנם. אין מנוס מתגובה תקיפה וחד משמעית שתתבטא בקנס הולם וכן פיצויים למתלוננים. זאת משום שהרתעה כזו (בין שאר אמצעים) הכרחית כדי להגן על הנוסעים. וככל שמדובר בהתנהגות נפוצה יותר, הרי כך צריכה להיות הענישה.טננבוים גם קושר את העונשים למפעילי קווים ללא רישיון, עם העונשים לבעל הרישיון על אי-עמידה בתנאים, וגם מסכם את הזמן שהתבזבז בנסיעה שהתאחרה:
אולם עלינו לציין כי עם ההתפתחות הטכנולוגית מן הראוי לשפר את הביקורת על החברות המסיעות בדרכים מתקדמות יותר. הן על ידי נגישות האפשרות להתלונן לציבור, והן על ידי בדיקת התלונות בדרך מהירה יותר. דרכים אלה אולי ייתרו את ההליך המשפטי ובוודאי ישפרו את הדרך בה הוא מבוצע כעת
צריך לזכור שאוטובוס יכול להסיע כחמישים נוסעים ואפילו נאמר שרק כארבעים נסעו בו, הרי מדובר בעשר שעות מצטברות. עשר שעות של עבודה ופנאי שברור לי שהנוסעים יכלו לעשות בהן שימוש טוב יותר מאשר להמתין לחינם. כל איחור מהווה פגיעה כלכלית ושעות עבודה, לימוד ונופש מבוזבזות לעוגמת נפשם של הנוסעים.וההיבט החברתי:
לסיכומו של דבר, קווי שירות שאינם יוצאים בזמן, משנים את מסלולם וכיו"ב, פוגעים בראש ובראשונה בחלקים החלשים של האוכלוסייה, אולם הם גם פוגעים כלכלית בציבור, ומונעים מעבר רצוי לתחבורה ציבורית. אשר על כן, אין מנוס מתגובה ציבורית תקיפה ולעיתים אולי קשה על אי יציאתם בזמן.ומי נשאר בתחבורה הציבורית:
לפי דבריה האיחורים המשיכו כל זמן נסיעתה בקו עד שהחליטה לרכוש רכב [...]. עיננו הרואות כי המתלוננת שיכלה להרשות לעצמו פשוט הפסיקה לנסוע בתחבורה ציבורית. מדובר במעגל שמזין את עצמו. אם כל מי שיכול לעזוב את התחבורה הציבורית מפסיק להשתמש בה, ממילא נותרת רק האוכלוסייה 'השבויה' שאין בידה אפשרות אחרת לתנועה. אוכלוסייה זו חייבת להשתמש בתחבורה הציבורית, ולא תמיד יכולה לעמוד על זכויותיה. ממילא אין לבעלי הרישיון אינטרס מספיק לשפר את שירותיה, ושוב עוזבים כל אלה שיכולים וחוזר חלילה.השופט מתייחס לתלונות החוזרות ונשנות - לתשומת לבכם - האנשים הטובים של 15 דקות נתנו לנו אפשרות להתלונן עוד פעם ועוד פעם.
וממש לפני גזר הדין השופט משיא עצה שהלוואי שתתממש:
כדי לשפר את הדיווח דומני שהעמדת הציבור על זכויותיו תעזור מאוד. לשם כך כל שצריכים אנו לתקן הוא כי בכל אוטובוס ו/או כלי לתחבורת המונים יהיה תלוי שלט מאיר עיניים שיסביר לציבור היכן יכול הוא להתלונן ועל אילו עבירות. קרי, בכל אוטובוס/קרון/מונית תהיה כרזה מפורשת המבהירה את העבירות שניתן להתלונן עליהם, כגון איחור מלוח הזמנים המוצהר, התנהגות לא הולמת של נהג, אוטובוס לא מתוחזק כיאות, וכן הלאה. בנוסף תהיינה מפורטות דרכי התלונה האפשריות כולל דרכי התקשרות לבעל הרישיון וכן למשרד התחבורה. אין לי ספק כי לו היה זה המצב היה ציבור הנוסעים מתלונן יותר והשירות היה משתפר בהתאם.אברהם טננבוים - העם אתך!
מעבר לדיווח, הרי כיום ישנן טכנולוגיות חדשות המאפשרות לבדוק תלונות מעין אלו מיידית. כפי שהעידו לפני עדים מטעם הנתבעת (בתיק זה ובתיקים אחרים) הרי כיום מצויד כל אוטובוס במכשיר G.P.S המאפשר לאכנו בכל רגע, ורישומים אלו נשמרים במחשב. קרי, כל תלונה לגבי אוטובוס שלא יצא במועדו ניתן לבדוק מיידית במחשב ולראות היכן בדיוק היה האוטובוס בשעה הספציפית. דומני שבמקרים כאלו אף אין צורך תמיד בתלונת נוסע. די יהיה אם משרד התחבורה יקבל את הקובץ הרלוונטי מדי חודש בחודשו ויבדוק (באמצעות תוכנה) האם יצאו כל הנסיעות בזמן שהיו צריכות לצאת אם לאו. ובוודאי שניתן לבדוק תלונות נוסעים מיידית. אין ספק שבדרך זו יתייתר חלק גדול מההליך המשפטי והקביעה תהיה מהירה ומיידית.
(ראיתי את זה פעם ראשונה בוואלה)
