אילת או A1

ראש הממשלה הודיע היום ש-"רכבת שתגיע לאילת תוך שעתיים, תשנה את פני המדינה". בגלובס היה כתוב שהוא ביקש שהתכניות יושלמו תוך 3 חודשים. בהודעה לעיתונות הם משום מה השמיטו את לוח הזמנים הזה... 

אז נכון שבאילת יש יותר חדרי מלון מאשר בירושלים, אבל עם כל הכבוד לשיא שנשבר בכניסת תיירים, עדיין מדובר על כשליש מלינות התיירים בירושלים (ומספר התושבים דומה לזה של פסגת-זאב). רבאק - לירושלים אין "פוטנציאל אסטרטגי, כלכלי ותיירותי ענק"?? 

דעו לכם שאם אתם מגיעים מחר - טוב לא מחר - מחר אין בכלל רכבת לירושלים עקב עבודות או משהו... אז מחרתיים בשעה 8:00 בבוקר לתחנת הרכבת בתל-אביב, ומחפשים לאן לנסוע, אז לירושלים יקח לכם שעה יותר מאשר לבאר שבע או לנהריה!

(בקו המהיר - A1 - זה אמור לקחת חצי שעה)

בוויקיפדיה כתוב שלוחות הזמנים של הקו המהיר לירושלים היו כך:

תל-אביב - נתב"ג  -  העבודות החלו בשנת 2001 והסתיימו ב-2004

נתב"ג - כפר דניאל  -  2004-2007 (ועוד בתוך 2007 הקו למודיעין נפתח. ב-2008 הקו הוארך לתחנת מודיעין מרכז)

כפר דניאל - ירושלים  -  העבודות החלו בשנת 2005, אבל אז האוצר החליט שהרכבת מבזבזת כספי ציבור, והוויכוח על נחל יתלה התלקח, ו... ו...

טוב - גמרתי לקטר להיום

(בצילום המנהרה שיותר קרובה לירושלים - כאן. מהפתח שלה ישתרע גשר ענק אל ליפתא)

שימור ברחביה

לפני שבועיים התקיים בוועדה המקומית הדיון הראשון בהתנגדויות לתכנית המיתאר לרחביה. הציגו התנגדויות: הועד להצלת רחביה, החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים, התעוררות, והרבה אנשים שטענו שהבית שלהם ממש לא ראוי לשימור, ומה פתאום צריך לשמר אותו. היה מעניין, לפעמים משעשע, לראות את בעלי הבתים מראים באותות ובמופתים כמה הבית שלהם אינו ייחודי וחייבים להסיר ממנו את "חרב" השימור. כשהבעלים של בית אוסישקין - בית מחנים - טען שהבית אינו ייחודי ואין סיבה להחיל עליו הוראות שימור חמורות - זה היה גם קצת מקומם. ההתנגדות דווקא הייתה כתובה יפה, תמכו בו יהושע בן-אריה והלל שוקן, והטיעון העיקרי שלו הוא פשוט - למה בתים אחרים מותר להרוס, גם כאלו שתוכננו על ידי ריכרד קאופמן - ואת בית מחנים לא.

אז למה זה מקומם? כי זה מראה את היחס לשימור בתכנון בישראל, או לפחות בירושלים - מלחמת מאסף. לא מספיק שהעיר מוותרת על כל הבתים היפים של רחביה, היא בסוף נדרשת לוותר גם על שכיות החמדה המשמעותיות ביותר - בשם השוויון וזכות הקניין (כי כיום זה כבר מוסכם שזכויות שהוקנו בתכנית, למרות שאף אחד לא קנה אותן, הן קניין שאפשר לתבוע פיצויים בגין גזילתו)

אפשר גם אחרת - קחו חצי שעה ותסתכלו על המצגות הנפלאות של הניה מליכסון על שימור מתחם התחנה - תחנת הרכבת ביפו.

1. מתחם התחנה
2. מתחם וילנד
3. קו הגמר

אדריכל השימור היה אמנון בר אור, והיה שם שימור של מבנים - לא רק מעטפת, אלא גם חללים פנימיים, בורות מים, ואפילו שימור ושחזור של ציורי קיר.

לפני כמה ימים יובל כתב על מתחם הרכבת של ירושלים. מסכים אתו ב-100% שאם יש בעיר חור שחור, אז אטרקציות בודדות מפוזרות לא יעזרו. אני מקווה שכאשר התכנון לכל המתחם, הכולל גם מגורים ותיירות, יתקדם, הכל ייראה אחרת.

היצע תחבורה יוצר ביקוש - ופיתוח כלכלי

לפני כמה חודשים הייתה ביקורת קשה נגד הרכבת, על כך שהקו החדש לירושלים לא נבדק כלכלית, והוא בכלל לא כלכלי. מצאתי אצל רומי בדלישס את מה שנחמיה שטרסלר כתב. הוא טוען שלפתח את קו הרכבת החדש זה "לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע". בגלובס סיפרו שהבדיקה הכלכלית הראתה איזושהי עלייה, אז שר האוצר החליט שבסדר (אבל רק בגלל שזה "פרוייקט לאומי עם חשיבות אסטרטגית" - יעני שלא נהפוך את זה להרגל)

בכלל - כל פרוייקט נמדד רק לפי הכדאיות הכלכלית. כל יתר השיקולים כפופים כמעט תמיד לשיקול הכלכלי.

אז הנה דוגמה למה שיכול לקרות אם מתכננים עם חזון. ראיתי את זה ב-GOVERNING:
בספרד רצו להקים רכבת מהירה. זה היה בתחילת שנות ה-1990. הבחירה הכלכלית הייתה מדריד-ברצלונה כמובן, דרך שנמצאת בשימוש של אנשי עסקים כל הזמן. הספרדים בחרו עיר עם ארכיטקטורה יפהיפיה, שאינה בדיוק מנוע כלכלי - סביליה. הקו שנסלל היה מדריד-סביליה. מה שקרה מאז היה זינוק של הכלכלה לא רק של סביליה, אלא של אנדלוסיה כולה.

בכתבה יש עוד דוגמאות - התעלה המקשרת את באפלו עם ניו-יורק סיטי, וקו המטרו בפריז לרובע Bercy. הרעיון ברור - הקשר התחבורתי יוצר פיתוח כלכלי ומייצר ביקושים.

כמה חדשות שהייתי חייב להתייחס אליהן

או שלי היה יותר מדי זמן פנוי היום, או שהיה מקבץ של דברים. כך או כך - הרגשתי שלכולם ביחד יש משקל שמצדיק התייחסות:

הרכבת
כל הסאגה מפורטת בגלובס, והרכבת יוצאת שם לא רק לא אחראית ולא רצינית, אלא גם ממש לא ישרה. חבל שאני אתחיל לפרט לכם - כדאי לקרוא.

סידורי תנועה חדשים בבוכארים
במיינט כתוב על סגירת יחזקאל לרכב פרטי, ונראה לי שזה המבחן הראשון למנהיגות העירונית החדשה. קונפליקט בין תושבים לעירייה, כאשר המינהל הקהילתי עם התושבים.

130,000 יחידות דיור בירושלים וסביבה
לא שמעתי על "מועצת ירושלים ובנותיה". לפי מיינט, המועצה הוקמה על-ידי התנועה להעצמת ירושלים (אל תנסו את האתר שלהם - יש אתו איזו בעיה), והיא טוענת שיש פוטנציאל ל-130,000 יחידות-דיור בירושלים ובישובים סביבה. למי שלא זוכר, הדוח של אורי בר שישת (כאן) דיבר על כ-111,000 לשנת 2020 בתוך ירושלים.

עוד
הולנת"ע עוצרת את הפאוורסנטרים מחוץ לערים (כאן וכאן).
ואמנם לא מהיום ולא מירושלים, אבל עוד בניין שהיה ראוי לשימור - יהרס. (התמונה מווקיפדיה)

הנה באה הרכבת לנחל יתלה

אז מה יותר חשוב - רכבת מהירה ירושלים - תל-אביב, או שמירת הטבע באזור ארץ כפירה?
לאחרונה ראינו הודעות של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות הטבע והגנים - שהם יתנגדו לתכנית (למשל כאן וכאן).

כולם רוצים את הרכבת המהירה, אז קצת עושים לירוקים דמוניזציה בתור מי שמכשילים את הכל. מאוד קל ללכת שבי אחרי זה, אבל מסתבר שהחלופה שלהם לא בהכרח יותר יקרה או יותר ארוכה לביצוע - לפחות כך הם טוענים. הם הזמינו את פרופ' אלפרד האק לבדוק, והוא תומך בהם. הסבר יותר מעמיק במצגת:



אני רואה שהמצגת עולה ממש לאט, אז אולי עדיף לעבור ל-PDF באתר הרשות...