הקריטריונים של אריאל אטיאס

אטיאס - דואג רק לחרדים ועובד על כולם (חוץ מהתקשורת) בדרך? או שהקריטריונים החדשים שהוא מציע באמת יותר טובים ליהודים (החילונים)?

בעוד ארבעה ימים תיערך ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, ובין היתר יעלו בה הצעות ההחלטה על שינוי הקריטריונים לזכאות לרכישת דירה במכרז "מכיר למשתכן" ולזכאות לשכירת דירה בבנייה להשכרה במחיר מפוקח (ומפוכח).

הקריטריון של "מיצוי כושר השתכרות", המקובל כיום על-ידי משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר-דירה - לא נכנס להצעה החדשה.

עמית כתב שאנחנו נמצאים בשעת חרום, ובסך הכל מי כמוהו יודע. נראה לי שבתגובות שם הרגזתי כמה אנשים, אז במקום לעצבן שם - אני אמשיך כאן...

סיפור קטן

יום שישי בערב לפני כמה שבועות, אנחנו יוצאים מהאוטו אחרי שחזרנו מארוחת ערב. שניים או שלושה חרדים נעצרים לידנו ושואלים אותי אם אנחנו יודעים איפה גרה משפחה כלשהי. לא הכרתי את השם, אבל ידעתי איפה ברחוב גרה משפחה חרדית  - וחשבתי שאולי אותה הם מחפשים.

אז אמרתי בטבעיות אאההממ....
(הייתי קצת נבוך - גם מזה שאנחנו עומדים ומשוחחים ביום שישי בערב תוך כדי שאני נועל את האוטו, וגם מזה שלפי המראה שלהם אני חושב שאני יודע את מי הם מחפשים)
בסוף שאלתי אם המשפחה שהם מחפשים היא משפחה חרדית.

הבחור שדיבר איתי ענה מייד אאההממ...
והסתכל על חברו - אולי כדי לקבל חוות דעת. נראה היה שהחבר גם לא סגור על ההגדרה (חרדית).

ואז שאלה אותו אשתי - חבדניקים?
מתוך המבוכה, אורו פניהם של השניים (או השלושה)
היה ברור שעכשיו הם מבינים עם מי כאן אפשר לדבר.
"כן"

אשתי הסבירה להם איפה בערך מתגוררת המשפחה החבדניקית,
והם הלכו לדרכם (ואנחנו עלינו הביתה).

זהו.

לי הרגע הקטן הזה המחיש את מה שאנחנו כמובן יודעים - שבתוך הקבוצה שמגדירה את עצמה "חרדים" בסטטיסטיקה, המגוון הוא רחב. רחב עד כדי כך שאפילו עם ההגדרה, הכל-כך שגורה בפינו - "חרדים", לא כל אחד מהם יכול להזדהות.

הנתונים לגרף מתוך שנתון סטטיסטי לירושלים 2011

אינטל-חרדים וקריית יובל

הכותרת קצת קשה, כאילו מדובר כאן במשחק סכום אפס בין שני מחנות בעיר - אבל הרעיון ראוי וחשוב - צעדת מחאה בשבת 28.11.2009 בשעה 19:00 מכיכר פריז לכיכר ציון.

למה חשוב? כי המחאה החדשה של העדה החרדית נגד אינטל היא (שוב) חסרת ריסון ולא הגיונית. כי הפעם מדובר גם בעוגן כלכלי משמעותי לעיר (גם לכל החרדיות שעובדות שם). כי הזרמים המתונים בקרב החרדים צריכים לדעת שגם המחנה הלא-חרדי מוכן לצאת לרחוב. כאמור - לאו דווקא כדי "לקחת את העיר".

בנוסף לצעדת המחאה, כדאי ללכת גם לבית טיילור ביום שישי בערב - סוף סוף יש אישור לקיים בו מופעי תרבות.

נצרת - תל אביב - ירושלים

בנצרת - עוד שבת של כדורגל, בתל-אביב מפגינים נגד הכיבוש, ובירושלים מתחולל "קרב על השבת". זו באמת המציאות או שזו רק הדרך שבה התקשורת משקפת אותה? מזל שבשבת אחרי הצהרים ישבנו בספגטים, כמה מאות מטרים מההפגנה הזו, והדבר היחיד שרמז שמשהו שונה מהרגיל היו עשרות מסיירי המרתון של יד בן-צבי. בדרך חזרה הביתה ראינו שהכביש לכוון כיכר צה"ל סגור, ונזכרנו שיש שם בלגן.

ברוח האחווה והשלום - בית הכרם, קריית היובל, קטמונים ורמות אשכול

היום בירדן, בנדיקטוס ה-16 אמר שמניפולציות של הדת למטרות פוליטיות הן זרז לעימותים. ביום שני הוא מגיע לכאן - לעיר שמניפולציות דת הן היומיום שלה, ולאחרונה יותר מכרגיל. יש להניח שסיורו של האפיפיור בירושלים לא יכלול את המקווה ברמת בית-הכרם, או את חוטי העירוב בקריית-היובל. לא בטוח גם שהמסרים שלו על פיוס בין-דתי יגיעו לזירה החרדית-חופשית בעיר. כנראה שאצלנו ימשיכו להלחם על מנ"דים, קווי מהדרין, כיבוד הצפירה, כשרות, ועוד עניינים שברומו של עולם.

אין לי משהו חכם לומר על זה, מלבד להפנות אתכם ללוחות הזמנים של הביקור, (זהירות מיום שני מהצהרים, ומיום שלישי בבוקר המאוחר. בעיר העתיקה הולך להיות בלגן גם ביתר הימים)

בעניין המלחמות שלנו, בין החרדים לקהילה החופשית, זה בעצם אותו עיקרון כמו בין הנוצרים ליהודים - תהום של אי-אמון, שנבנתה במשך שנים וממשיכה להעמיק בכל יום דרך התנכלויות, התבטאויות, ומלחמה על משאבים. החילונים זועקים כבר שנים נגד הכפייה, ומפסידים במלחמה על המשאבים (התחרדות שכונות, הגירה, תדמית). במקביל הם מחזקים את עמדותיהם בחזית הכפייה (למשל עסקים שפתוחים בשבת - אין מה להשוות את המצב היום למצב לפני 20 שנה). החרדים מתנהגים כאילו החילונים אשמים באיזשהו חטא קדמון שאין עליו כפרה, ובשם האשמה הזו הם הולכים די רחוק...

במאבק הנוצרי-יהודי הופיע יוחנן פאולוס השני, שהצהיר שהנוצרים אינם מאשימים את היהודים במותו של ישו. הוא שינה לגמרי את הכיוון של מלחמת הדת. לא נראה שדמויות מהסוג שלו יגיעו בעתיד הנראה לעין למעמד גבוה במיוחד במימסד החרדי.

מבחינה עירונית, אני חושב שהפיתרון של בלפאסט הוא הנכון לירושלים - סגרגציה במגורים, וקוסמופוליטיות במרכז העיר. אבל כנראה שעד שלא יהיה כאן איזה יוחנן פאולוס, אנחנו במלחמה על הבית.

גבעת האנטנה

הצג מפה גדולה יותר

קראתי במיינט שגבעת האנטנה "יוצאת לדרך". לפי התקנון והתשריט של התכנית, מדובר בשכונה חרדית - החל ממרפסות הסוכה, דרך הבנינים הנמוכים יחסית (5 קומות) לרוב יחידות הדיור, ועד לשפע בתי הכנסת הפזורים באזור, וההרחבה הענקית לשטח הישיבה ולשטח תיכון הימלפרב.

מאפיין מעצבן במיוחד של התכנית הזו הוא הגריעה של המון שטח חום (שטח למבני ציבור), לטובת מגורים. אחר-כך יגידו שחסרים מבני ציבור וחייבים לגרוע שטחים פתוחים (שגם ככה נגרעים בתכנית הזו). עוד החלטה שמעוררת אנטגוניזם היא האיתור של בית כנסת בקצה רחוב שמריהו לוין, ומעבר תת-קרקעי מתחת לרחוב קריית יובל (הנטקה). נראה שהכוונה היא שגם המגרש שבצד הצפוני של הנטקה יהיה חרדי - ממוקם לצידו בית-כנסת ומעבר תת-קרקעי מחבר אותו עם יתר השכונה.

טוב - אז בונים הרחבה חרדית של בית וגן - מה הביג דיל?

התפשטות חרדית של בית וגן מערבה, אל תוך קריית-יובל, בדיוק עכשיו כשהיחסים בין הקהילות הם ממש על הפנים, היא בדיוק מה שצריך כדי למוטט סופית את תושבי קריית-יובל שנלחמים על שימור הצביון החילוני-פלורליסטי של השכונה. אם גדרות טובות (או במקרה הזה שטח פתוח גדול) עושות שכנים טובים, אז אפשר לומר שכאן בחרו להפיל את הגדר. אפשר לנחש לאן יבחרו לעבור תושבי קרית-יובל המאוכזבים (החוצה מהעיר).

עכשיו תסתכלו עוד פעם על התשריט. מאיפה נכנסים לשלושת המגרשים הגדולים שמיועדים ל-"מגורים 2 מיוחד" (מגרשים 2,3,4 שבהם יגורו רוב התושבים - כחול מקווקוו בצמוד לבית וגן)? לא ברור אם זה מכיוון בית וגן או מהדרך החדשה (אדומה עם מעגל בקצה). ההגיון אומר שהכניסה להרחבה של בית וגן תהיה מכוון בית וגן, אבל התקנון גובר עליו ומראה לנו (סע' 10 י') שהכניסה היא דווקא מהכביש החדש. מה המשמעות של זה? שהשכונה תישען תחבורתית על רחוב זנגוויל (קריית יובל) ולא על רחוב הפיסגה (בית וגן). אולי תחבורתית זה בסדר, אבל לי זה נראה כמו תרגיל שמיועד לייצר עוד חיכוך.

נראה לי שמינהל מקרקעי ישראל ישווק את השכונה הזו, כי לו לא ממש אכפת ציביונה של קריית-יובל. אבל ליזם שייבחר יש עוד ביקור בעירייה - היתרי בנייה. כך שלועדה המקומית עדיין יש השפעה על תפוח האדמה הלוהט הזה.

האנטנה, למי שתוהה (והגיע עד כאן), תועבר להר רפיד (מעניין שבתכנית החדשה לאנטנות לא שמו לב שהשטחים בטבלה שבתשריט רשומים במ"ר בעוד שלמעשה הם בדונמים - מישהו רוצה לעתור נגד התכנית...?).

חזרה לשגרה

(עוד צילום של גלית לוביצקי)

וואוו! חוזרים לשיגרה!
כלומר שהייצוג בראשות העיר ובמועצה דומה יותר לייצוג באוכלוסייה - למעט האוכלוסייה הערבית ששוב בחרה לא להצביע (אחרי האיומים של אבו-מאזן זה לא ממש מפתיע).

יהדות התורה קיבלו 24% מהקולות - די דומה לאחוז החרדים בירושלים. הסקר החברתי של 2007, שמחולל הלוחות שלו עלה ממש לא מזמן לאוויר (לצערי המחולל, בניגוד ליתר האתר של הלמ"ס, לא נגיש לפיירפוקס), מאשר את זה.

בשנה שעברה קצת חששתי, כי הסקר הראה פתאום הייתה עלייה בשיעור החרדים בעיר (בני 20+), אבל השנה רואים שזו הייתה קפיצה שנבעה ממדגם קטן.

ולתוצאות האמת - שיעור החרדים מקרב בני 20 ומעלה בירושלים (ממוצעים דו-שנתיים שמקטינים את הטעויות):

• 2003-4 - 26%
• 2004-5 - 27%
• 2006-6 - 29%
• 2006-7 - 28%

נ"ב: סחטיין לכל הפעילים (למען הסר ספק - אני לא הייתי אחד מהם). ניר ברקת אמר שהנצחון הוא של כולם (מזכיר משהו), אבל אני משער שאלו שרצו כמו מטורפים בחודשים, ובמיוחד בשבועות האחרונים, יודעים שזה במיוחד שלהם.

למי קראת מתחרדת

התמונה הזו לקוחה מהארץ, והנתונים ממכון ירושלים לחקר ישראל

עמוד השער - על התחרדות ירושלים - במוסף נדל"ן (הנה הלינק). סחטיין להארץ שמציג הפעם דעה הפוכה לשיח התקשורתי המקובל (שהוא הפחדה דטרמיניסטית - "עוד מעט קריית היובל תהיה כמו בני ברק" - כאן ב-mynet).

המסקנה מהכתבה היא שהעיר כן מתחרדת - אבל ממש ממש לאט. שזה ממש חשוב לומר - לכל מי שמושפע מהשיח התקשורתי הנ"ל.

השאלה שמטרידה אותי מרגע שראיתי את הנתונים האלו היא איך זה יכול להיות? איך זה ששכונות שלמות התחרדו, אף לא שכונה חרדית אחת התחלנה, ושיעור החרדים גדל כל-כך מעט? גם הכותבת ניסתה לענות על זה:

אז תשובה אחת ברורה - הר חומה, פסגת זאב, רמות רחל - שכונות חדשות שהתאכלסו בלא-חרדים.
השלמה לתשובה הזו - רוב המאכלסים החדשים הן משפחות צעירות, שמהר מאוד הופכות משני אנשים לארבעה, כלומר שאוכלוסייה של שכונות כאלו גדלה בשיעורים עצומים.

תשובה שנייה - גם ברורה - הגירת חרדים החוצה אל ביתר עילית, בית שמש, תל ציון, מודיעין עילית וכולי. גם כאן המהגרים החוצה הן משפחות צעירות שגדלות מהר מאוד משניים לשמונה ויותר - בביתר עילית וביישובי היעד האחרים. כל הגידול הזה לא קורה בירושלים. מי שנשאר כאן הם אולי ההורים.

תשובה שלישית שבעצם ממש הגיונית אבל לא מדברים עליה - שיפור הדיור של החרדים. הילדים התחתנו, אבל לא מוכנים יותר לחדר ורבע ליד ההורים, אלא רוצים דירה גדולה. איפה יש דירות גדולות? למשל ברמות אשכול... אז ההתחרדות מבטאת גם תהליך שבמגזר החילוני הוא מובן מאליו ומוכר לכל אחד, אבל כשזה מגיע לחרדים זה כאילו חדש... כדאי לזכור שזה אומר גם משהו על מעמד חברתי-כלכלי. מי שמחפש דירה גדולה ויכול להרשות אותה לעצמו בתוך ירושלים - אינו עני מרוד. אם זה לא ברור, אז זה שלחרדים יש יותר כסף זה מאוד מאוד חיובי. זה אומר שהם מתחילים להשתתף בכלכלת העיר!

כנראה שהחרדים הירושלמים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר נמצאים היום בערי הלווין שציינתי, ותיכף גם במטרופולין תל-אביב.

תיקון טעות: המחקר על עזיבת סטודנטים פורסם על-ידי העירייה. מאיה חושן כתבה עליו - כאן.

בחירות כאילו אין מחר

תמונה מווקיפדיה...

בקרב החרדים מישהו מנסה לשדר שיש כאן מלחמה (כאן בוואינט), ולשם שינוי, הצד השני נוקט בגישה דומה - ראו למשל את התגובות בירושלים האחרת כאן וכאן. רוח הדברים: אנחנו נמצאים במלחמה של להיות או לחדול נגד החרדים, אבל כל מי שמתפייט על השנים הטובות של טעמון סתם מקשקש - בכלל לא היה אז טוב יותר. גלית לובצקי תיארה את זה בצורה קולעת (גם את זה ראיתי אצל עמית).

אז גם אנחנו מתייחסים לבחירות כמלחמה של להיות או לחדול. יש בזה משהו, וזה חשוב כדי שכולם יזכרו שביום שלישי 11.11.2008 עוברים בקלפי בדרך לעבודה\לימודים\בית-קפה. אבל לא הצלחתי להבין איך זה מסתדר ביחד? איך זה שבשנות אולמרט ולופוליאנסקי נפתחו כל המקומות הלא-כשרים שפתוחים גם בשבת, והעיר נהייתה כל כך טובה.

אני מרגיש כך: מרכז העיר הולך ומתחלן, והולך בסך-הכל בכוון טוב מאוד. בשכונות המגורים יש בעיות קשות, ובראשן ההתחרדות.

ירושלים דומה קצת לבלפאסט, ביותר ממובן אחד. הפתרון שלהם ל-"התחרדות" היה מרכז עיר קוסמופוליטי ומעורב לגמרי, וסגרגציה קשוחה באמצעות חומות וגדרות - בשכונות המגורים. מה שמדהים הוא שאחרי הסכם "יום שישי הטוב" והפסקת האלימות בין האירים לבריטים (הקתולים והפרוטסטנטים), החומות בין השכונות המשיכו להיבנות, ואפילו בקצב מהיר יותר. "חומות השלום" הם קוראים להן, ונדמה לי שלא בציניות. אם נצליח ליצור סגרגציה מסויימת במגורים, גם לנו יכול להיות שלום בעיר, כי מרכז קוסמופוליטי פחות-או-יותר - יש. מה שצריך בשביל זה זה כנראה קצת יותר היצע מגורים בשכונות, וגם מחוץ לעיר. גם הידברות כדאי שתהיה. אם בבלפאסט זה הצליח אחרי שהנורמה הייתה יריות ומטענים בפאבים, אז מה זה כמה עגלות אשפה שרופות?



יום הבלוג
היום זה יום הבלוג. האמת שאני קטן מאוד בבלוגוספריאדה. לא כותב הרבה, וגם לא קורא המון. גם הבלוג צנוע, ומספר המבקרים - בהתאם...

הרעיון הוא להמליץ על חמישה בלוגים ולספר עליהם קצת - אבל נראה לי שבגלל שכולם במרחק של קליק אחד - אז עניין הסיפור לא ממש מתאים. ובואו נגביל את זה לעברית.

אז בענייני תכנון עירוני יש את אורבניקה, את לרמן ואת גושדניאל. שלושתם ממש רציניים - כל אחד בדרכו ובקצב הפרסום שלו.

בענייני ירושלים יש (חוץ מירושלים האחרת) כל מיני. על חלק אני מרפרף, וחלק אני קורא ממש (לפעמים אפילו קצת מגיב). אחד שממש שמחתי לראות אחרי הפסקה ארוכה הוא אפס שתיים לינק - אוסף של לינקים למקומות הנכונים.

קשה למצוא עוד אחד - כי מסיבות בטחוניות זה לא בדיוק בלוג (ולא שמישהו מכם לא מכיר אותם...), במלונה דודו מפרסם ממש מעט, ואת בלוגיקה התחלתי לקרוא ממש לאחרונה.

קצת צניעות?

זה באמת זוועה - איך שהלבישו את הילדות של מחולה בטקס בגשר המיתרים. היום כולם אמרו שזהו - החרדים ניצחו. אז האם הם באמת ניצחו? אני רואה את הדברים קצת אחרת, אבל מאוד יכול להיות שאני משכנע את עצמי.

בתחילת שנות ה-1980 התחולל עימות על הנסיעה בשבת בכביש רמות. החרדים היו זורקים אבנים על רכבים עוברים בשבת. לקח זמן, והרבה אלימות משני הצדדים, אבל בסוף הוחלט שהכביש ישאר פתוח בשבת, וכך היה. בסוף שנות ה-1980 הוחלט לסגור בימי שישי בערב את הקולנועים במרכז העיר. בהפגנות האלו אני כבר השתתפתי, והקולנועים נשארו פתוחים. באותן שנים - מאבקים על פתיחת מסעדות בשבתות, ולבסוף גם בית-אגרון והסינמטק.

האם זה היה השיא? האם משנות ה-1990 ועד היום אנחנו בנסיגה? בשנת 1997 קבע בג"ץ כי רחוב בר-אילן יהיה סגור לתנועה בשעות התפילה בשבת ופתוח ביתר הזמן. הבסיס היה התושבים החילונים המתגוררים ברחוב...

בקשר לנטישת החילונים אז אתם יודעים שבמכון ירושלים הראינו כבר יותר מפעם אחת שהחרדים גם נוטשים.

מצד שני - אזורים מתחילים להתחרד. חלקים של קריית יובל למשל.

אבל בכלל - מי הם החרדים שמהם אנחנו כל-כך פוחדים? השיעור שלהם באוכלוסייה, לדעתי, נמוך משמעותית ממה שמוגדר כ-"חרדי" בנתונים (שגם הם הערכות גסות). יכול להיות שהוא אפילו יורד. איך זה? ובכן - צריך לזכור שבשנים האחרונות חלק גדול (וכאמור - נראה לי שגדל והולך - אבל זו רק התרשמות) מהחרדים בירושלים הם אלו שיושבים בגן הג'ירפה עם הילדים - רק הנשים כמובן. רק צרפתית ואנגלית כמובן. רק שהגברים לא תמיד בתלמוד-תורה, לפעמים הם בעבודה - פעמים רבות לא בארץ בכלל. בקיצור - הם יצרניים, נעים לשוחח אתם, והם בחיים לא יזרקו אבנים, ונראה לי שגם לא יפגינו בעד סגירת רחובות רחביה למכוניות בשבת.

שורה תחתונה - אין לי מושג... אבל מה שאני חושב הוא שהשד אינו נורא כל-כך, רק שהתקשורת, והתל-אביבוצנרית בפרט (כלומר כל התקשורת למעשה) יוצרת תמונה מאוד פוטוגנית של העיר המתחרדת, החשוכה, שכל הכוחות החיוביים עוזבים אותה. והכלל הוא, כידוע, שאם תאמר משהו מספיק פעמים, מספיק חזק, ותראה בוטח בעצמך - יאמינו לך...

קצת צניעות - חשוב

לא ראיתי את זה אצל עמית, וגם לא באנדרגראונד, אז הנה משהו שקיבלתי היום:

שלום לכולם,
כפי שאולי שמעתם, אתמול בטקס לחנוכת הגשר חרדים מהעירייה ציוו על הרקדנים והרקדניות במופע (ברגע האחרון) להתכסות ולהחליף את התלבושות שלהם בלבוש צנוע יותר. צעד כזה נראה לי צעד מסוכן לכיוון של כניעת העיר לתכתיבים דתיים קצוניים.
על מנת להביע מחאה, קבוצה של אנשים מנסה לעודד אותם רקדנים צעירים שהתאכזבו אתמול - וציבור גדול בירושלים שחרד לעתיד העיר - להביע את מחאתם ברחבה של העירייה היום, יום חמישי, בשעה 19:30 בערב. באותה שעה תתקיים ישיבה של מועצת העיר. אנא באו והביעו את מחאתכם בנוכחות ובריקודים ברחבה.

החרדים מפקחים על מחירי הדיור?

למקרא הכתבה על ההתמודדות עם מחירי הדיור הגואים במגזר החרדי (הארץ נדלן - כאן), חשבתי מיד על הכוח שיש לקהילה, על רנט קונטרול ואיזה יופי כשהקהילה משתמשת כמו שצריך בכוח הזה.

במחשבה שנייה, ובקריאה עד הסוף, עם נסיון לקרוא משהו בין השורות, זה נראה קצת אחרת. פיקפוק של החרדים עצמם ביעילות הוועדות (הקובעות את מחירי המקסימום) לאורך זמן, ושחיקה של המערכות הסוציאליות (גם הילדים לוקחים משכנתא - וכבר לא מקבלים דירה לגמרי במתנה...). בסופו של יום, השוק מכריע אפילו חברה מלוכדת וצייתנית כמו החרדים. כשהביקוש גואה וההיצע קטן, בסוף המחיר כנראה יעלה.

מה לומדים מזה? ראשית, שאולי לא רק הקיצוץ בקיצבאות הוא שהוציא חרדים ובעיקר חרדיות לעבודה, אלא במידה רבה תהליכים דומים לאילו העוברים על החברה הכללית (חילונית, דתית), או בקיצור עלייה ביוקר המחייה וספציפית - מחירי הדיור.

שנית, אולי רנט קונטרול בכל זאת צריך להגיע בשם אינטרס הציבור (ראו את ההערות של ליאור קופולוביץ' מרנט קונטרול על הפוסט שקצת התקיף אותם כאן. אני שוב מסייג - הכל עם הערכה גדולה למי שעושה) ולא בשם האינטרס האישי של כל אחד מצרכני הדיור. יכול להיות שגם מוסרית זה עדיף, אבל בלי קשר - כנראה שאחרת זה לא עובד, אפילו אצל החרדים.