יום חמישי, 26 בינואר 2012

הקריטריונים של אריאל אטיאס

אטיאס - דואג רק לחרדים ועובד על כולם (חוץ מהתקשורת) בדרך? או שהקריטריונים החדשים שהוא מציע באמת יותר טובים ליהודים (החילונים)?

בעוד ארבעה ימים תיערך ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, ובין היתר יעלו בה הצעות ההחלטה על שינוי הקריטריונים לזכאות לרכישת דירה במכרז "מכיר למשתכן" ולזכאות לשכירת דירה בבנייה להשכרה במחיר מפוקח (ומפוכח).

הקריטריון של "מיצוי כושר השתכרות", המקובל כיום על-ידי משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר-דירה - לא נכנס להצעה החדשה.

עמית כתב שאנחנו נמצאים בשעת חרום, ובסך הכל מי כמוהו יודע. נראה לי שבתגובות שם הרגזתי כמה אנשים, אז במקום לעצבן שם - אני אמשיך כאן...

ההצעות של אטיאס למועצה נמצאות כאן (מחיר למשתכן) וכאן (שכירות). אני מקווה שהלינקים ישארו בחיים גם אחרי הישיבה. סדר היום של המועצה כנראה שלא ישאר, אז אם אתם רוצים לומר להם משהו על ההצעות (ואני בטוח שאתם רוצים) - עכשיו הזמן.

אז מה יש שם?

יש קריטריון של מספר ילדים. לגיטימי? לא לגיטימי? זה תלוי מה בכלל המטרה של סיוע מהמדינה, ואני משער שזה גם תלוי את מי שואלים. מי שאין לו דירה (או גרוע יותר - יש לו דירה+משכנתא) ויש לו ילדים, כנראה יאמר שזה לגיטימי שלהורים חסרי דירה עוזרים יותר.

הקריטריון עובד ככה: ככל הניתן, יקצו בכל מכרז 45% מהדירות לבעלי 3 ילדים ומעלה; 35% מהדירות לבעלי ילד אחד או שניים; ו-20% למשפחות ללא ילדים, או יחידים מעל גיל 35.

רצוי לזכור - הקריטריון נכון להיום מבטיח 30% מהדירות במכרזי מחיר למשתכן לבעלי 7+ ילדים, ועוד 30% לבעלי 4-6 ילדים (יחד 60% לבעלי 4+ ילדים, לעומת 45% לבעלי 3+ ילדים בקריטריון החדש). וזה כלום לעומת הקריטריון הישן-ישן שחל מ-1994 עד 2010, ונתן עדיפות לפי מספר הילדים וזהו - the more the merrier.

את מי מתעדף הקריטריון הזה? חלק אומרים שבעלי 3 ילדים ומעלה הם ברובם הגדול חרדים, ולכן 45% מהדירות הולכות לחרדים אוטומטית. לי זה נשמע מוגזם. אז מה המשקל של החרדים חסרי הדירה בקרב משפחות (חסרות דירה) עם 3 ילדים ומעלה? האם הוא גבוה ממשקלם בסה"כ חסרי הדירה? כנראה שקצת גבוה. אין לי נתונים טובים, למרות שקצת חפרתי בסקר החברתי לחפש כאלו.

ואז מגיע הסיפור של שנות נישואין. על כל שנת נישואין יקבל הזוג 8 נקודות זכות, עם אפשרות לצבור עד 80 נקודות לפי שנות הנישואין. המשקל של המשתנה הזה מכריע. חכו עוד כמה שנים ויש לכם סיכוי הרבה יותר טוב להגיע לדירה.

את מי זה מתעדף? לכולם זה מאוד מאוד ברור, אבל לי לא ממש. כשמסתכלים על ותק בנישואין לעומת בעלות על דירה, אין ממש הבדל בין חרדים ללא חרדים (נתונים מהסקר החברתי כאן). המשמעות היא שחרדים קונים דירה כאשר הוותק שלהם בנישואין דומה לוותק של כלל הישראלים כאשר הם קונים דירה. אז אולי הנתונים קצת בעייתיים, אבל נראה לי שבגדול חרדים ולא-חרדים ממתינים פחות או יותר אותו זמן בין הנישואין לרכישת הדירה (אצלי זה היה יותר מעשר שנים...).

שירות צבאי\לאומי\אזרחי נותן 15 נקודות, ושירות מילואים פעיל נותן עוד 5. יוצא שמי שנותן 3 שנים וממשיך במילואים, קיבל 20 נקודות. החבר החרדי שלו שהתחתן ביום שבו הוא התגייס - הרוויח 24 נקודות על 3 שנות הנישואין הללו. אני בעד הרעיון של נעמי - שיתנו נקודות לכל שנת מילואים. כמה חרדים באמת עושים שירות לאומי\אזרחי? לא הרבה. מידע כאן (זהירות קובץ וורד).

אבל כל עניין המילואים והשרות הוא רק על חצי מהדירות. למה? כנראה כדי לא לחסום את דרכם של מי שלא שירתו. לגיטימי? לא יודע. הייתי מעדיף שזה יהיה על 100% מהדירות.

עוד משהו שמופיע בקריטריונים הוא עדיפות לנכים מרותקים לכסאות גלגלים.

ומה שחסר בקריטריונים הוא כמובן מיצוי כושר השתכרות. בואו ניתן רגע את עמדת אטיאס: הוא טען שבניגוד לדיור הציבורי (שם הקריטריון הזה מקובל), בטלנים שלא עובדים לא יכולים לקנות דירה, עם או בלי הנחה. היום הוא מדבר אחרת - על כמה זה חשוב לתמוך בשכבות החלשות.

מכיוון שהשר טרח לסתור את עצמו, אין צורך לסתור את טענתו הראשונה. עם הטענה השניה פשוט יותר להתמודד, אבל בשביל זה צריך לחזור רגע לשאלה:

אז מה באמת המטרה של סיוע בדיור מהמדינה?

כנראה שיש כמה מטרות, וזה אולי שורש הויכוח. תמיכה בשכבות החלשות היא מטרה טובה וראויה, וגם קידום מעמד הביניים זה חשוב. לרוב הדברים סותרים זה את זה, ובמקרה של מחיר למשתכן, צריך להיות ברור שהמטרה היא קידום מעמד הביניים. מחיר למשתכן הוא לא תחליף לדיור הציבורי, ובעניין הזה גם אטיאס וגם שלי יחימוביץ' לדעתי מקשקשים שטויות.

ולכל מי שהרגזתי אצל עמית - זה לא היה בכוונה.

5 תגובות:

  1. אם אני מבין אותך אז אתה מסכים איתי שאטיאס מעדיף לבלבל את כולם ולהכניס את החרדים למגרש של מעמד הביניים עם תנאים של השכבות החלשות.
    זה המהלך היותר ברור שלו שקשה לו להסתיר.
    המהלך השני יותר מתוחכם וקבור בפרטים, כמו שציינתי אצל עמית.
    בנוגע לפרטים שאתה לא בטוח בהם.. תן לי למקד אותך בחיפושים, תבדוק מה אחוז המשפחות החרדיות עם 3+ ילדים לעומת משפחות חילוניות שכאלו - זו התחרות על אותה הדירה. ולגביי שנות ותק נישואים- ראה את תשובתי אצל עמית זה קירטריון שבמהותו נבנה בהזמנה.
    מי שמתחתן קודם(וזה מדד דמוגרפי מובהק אצל החרדים) מתחיל לצבור יותר נק' זכות מוקדם יותר, הסיכוי שלי בתור חילוני שמתחתן בגיל חתונה ממוצע למגזר שלי קטן משמותי מולם משהו ביחס של אותם 20 נק' צבא אל מול 40 נק' ותק נישואים שלהם לפחות. אתה יכול,כדברייך, לחכות כמה שנים לצבור ותק אבל אתה תמיד תהיה בפיגור על המקביל החרדי שלך. הדוגמא שלך רלוונטית לחילוני שמתחתן עם שחרורו משירות חובה, כמה כאלו אתה מכיר?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הצלחתי למצוא את מספר המשפחות החרדיות חסרות הדירה שבהן 3 ילדים ומעלה, אבל אני לא בטוח שהאחוז בקרב החילונים יהיה כל כך נמוך. בטח לא אצל הדתיים הלאומיים.

      לגבי זה שהחרדים מתחילים מוקדם יותר, אז גם הצורך שלהם בדירה מתעורר מוקדם יותר. חייל בן 20 שעוד לא חולם על משפחה לא זקוק לדירה, ולכן יש הגיון בזה שהוא עוד לא צובר נקודות (מעבר ל-15 של השרות הצבאי). החרדי שיש לו כבר שני ילדים באותו גיל - כבר יותר צריך את הדירה. רוצה לשנות את זה - שלח את החרדים לשלוש שנים שירות (כלשהו) חובה.

      מחק
  2. מתשובתך נראה לי שעלית על העניין, פשוט פיספסת את האבסורד המקומם של כל העסק. זו חזית אחת במאבק האזרחי/חברתי הגדול, לקבל מציאות עקומה ולקבוע אותה כנקודת ההתייחסות הריאלית לקביעת קריטריונים "שוויוניים" זו העבודה בעיניים של אטיאס וחבריו.

    השבמחק
  3. אני לחלוטין לא מבין את מספר שנות הנישואין כקריטריון. מה עם מי שחיים יחד מבלי להתחתן? תשלח אותם לרבנות מוקדם מכפי שתכננו רק כדי לשפר את הניקוד שלהם? מה עם זוגות שהרבנות לא מחתנת? האם גם נישואים אזרחיים יוכרו לצורך העניין? וזוגות חד-מיניים? אין לזה סוף. אצל החרדים - אולי גם אצל הדתיים -יש קו ברור של הקמת משפחה: רגע החתונה. ב"מגזר שלנו" זה תהליך יותר דיפוזי - חיים ביחד, לומדים זו את זה, לפעמים מפרקים את החבילה ולרוב בשלב כלשהו מתחילים לדבר על הקמת משפחה, לבדוק מתי יהיה נוח להינשא ואם זה לא מתנגש עם לימודים/עבודה/טיול וכיו"ב. זוג הם משפחה בהרבה מקרים גם לפני שנרשמו כנשואים. אם תאריך הנישואין יהפוך למשמעותי כל כך (ובעצם יהיה נכס כלכלי) כל מערך השיקולים ישתנה וייכנסו תמריתים שאינם ממין העניין. ייווצר מצב בו המדינה בעצם מתמרצת נישואין מוקדמים וזה בעייתי מאד בעיני.

    לגבי מספר הילדים: אני מבין את הנקודה שלך ומסכים עם העקרון - משפחה גדולה יותר וותיקה יותר ראויה לעדיפות; אבל מצד שני יש כאן גם סוג של תמריץ למשפחות גדולות ולעידוד ילודה - דבר מאד בעייתי מבחינה סביבתית: גם היום העולם דל במשאבים מכדי לפרנס את יושביו, טביעת הרגל האקולוגית הקולקטיבית מביאה למאזן שלילי ו"פיצוץ אוכלוסין" הוא בעייה אקטואלית. בארץ זה כמעט טאבו לדבר על כך, אם כי יש פה ושם התחלות של דיון בנושא (התנועה הירוקה קיימה דיון כזה ביולי האחרון), ואני לחלוטין לא בעד להיכנס לאנשים לרחם או לתכנון המשפחה שלהם, אבל מתן תמריצים למשפחות גדולות הוא בדיוק כניסה כזו. יש כאן שני עקרונות סותרים ואני לא בטוח שאני יודע איך לאזן ביניהם, למרות שכרגע נראה לי שיש הצדקה מלאה לתיעדוף משפחות גדולות יותר. אולי זה צריך להיות מאוזן בתחומים ציבוריים אחרים שם תינתן עדיפות למשפחות קטנות, אולי בעזרת עלייה לא לינארית בניקוד (כלומר, ילד ראשון יקבל תוספת ניקוד גבוהה, וכל ילד נוסף יקבל פחות נקודות).

    השבמחק
    תשובות
    1. עמוס - מה שיוצא לפי הקריטריונים החדשים לגבי ילדים הוא שהמשפחות מופרדות לשלוש קבוצות (ללא ילדים; 1-2; ו-3 ומעלה) וכל קבוצה מתמודדת על דירות אחרות. אני לא רואה איך הסיכוי לזכות בדירה הנכספת עולה עם מספר הילדים.

      לגבי שנות נישואין - נכון, זה מדיר את כל מי שחי ללא נישואין. אם יש לך קריטריון יותר טוב שמפריד בין מי שכבר הקים משפחה או החליט להשתקע, למי שעוד לא - אשמח לשמוע. עובדה שגם כשהעירייה עשתה קריטריונים בעצמה, היא דיברה על זוג או יחיד חד הורי. האם יש לעירייה שיטה טובה יותר להגדיר "זוג" - נחיה ונראה.

      מחק