יום רביעי, 23 בפברואר 2011

כל הערים אותו דבר


שני פיזיקאים ממכון סנטה-פה, אחד העוסק בשינויי קנה-מידה (scaling), והאחר העוסק בחקר מערכות מורכבות, כתבו (זהירות - קישור עם מנוי) ביחד על ערים. השניים הם ג'פרי ווסט ולואיס בטנקורט. הגעתי לזה דרך מאמר של איתי להט בכלכליסט (כולל ראיון עם ווסט ובטנקורט), שאיתן שלח לי (תודה:-).

ווסט ובטנקורט גילו שני דברים קריטיים - הנה ציטוט מתוך הראיון בכלכליסט: "..הגודל לא רק מסייע לחסוך בניצול המשאבים, אלא הוא גם מאיץ את כל התהליכים. עיר שגדולה פי עשרה משכנתה תפיק פי 17 חברות חדשות ופטנטים רשומים. מטרופוליס שגדולה פי 50 מעיירה באזור שלה תהיה חדשנית ממנה פי 130. עוד תושבים יגיעו בשל כך, וכתוצאה מכך היא תתחזק עוד יותר. ערי ענק צפופות הן נוף העתיד, ועד לשלב מסוים זה יהיה עתיד טוב".

אוקיי - ערים גדולות יותר הן יעילות יותר - את זה ידענו, אבל יש כאן גילוי של הפקטור המדוייק - פי כמה הן יעילות, וסוג של הוכחה, שזה אותו דבר בערים קטנות וגדולות. ניו-יורק וטוקיו, ככה הם כותבים, הן מהדורות מוגדלות של סן-פרנציסקו ושל נגויה (?), יפן. אפשר גם למדוד את ביצועי העיר ביחס לניבוי של המודל.


הדבר השני הוא שהעיר תגדל עד אינסוף. יונקים גדולים חיים יותר זמן מיונקים קטנים, מתפתחים יותר לאט, וקצב הלב שלהם איטי יותר - תמיד באותו יחס. בנוסף, הם מגיעים לגודל סופי ולא מתפתחים יותר. ווסט ובטנקורט טוענים שבערים זה להפך - ככל שהן גדלות הקצב עולה, ואין לגדילה הזו סוף בדמות של שיווי משקל כלשהו. ככל שהעיר גדלה היא נעשית אטרקטיבית יותר, וכך קצב הגידול שלה עולה עוד יותר. גם שיפור היעילות לא מאזן את זה.

אז איך מתמודדים עם הגדילה הזו במצב של משאבים מוגבלים? הם מדברים על האצה של קצב החדשנות - זו שהביאה העירה את הברזל, הפחם, והטכנולוגיה הדיגיטלית.

בעיני זה מאמר מרתק, מצד שני חבר אמר לי שפיזיקאים שכותבים על נושאים שמחוץ לפיזיקה תמיד לוקחים סטים עצומים של נתונים, ומנתחים אותם בצורה פשוטה יחסית - וזה תמיד עובד...

אם אין לכם חיבור שמאפשר לקרוא מאמרים מנייצ'ר (או 32$ בשביל לקנות את המאמר), לא נותר לכם אלא להסתמך על החבר'ה במרכז לחקר מערכות מורכבות באוניברסיטת אוקספורד, שכבר העלו אותו לאינטרנט. אה - ואם זה ממש מעניין אתכם כדאי גם להציץ כאן וכאן.

באותו גליון של נייצ'ר יש גם סט מפות מעניין.

ליפתא

מינהל מקרקעי ישראל מפרסם היום שיש ביקוש גבוה לבנייה צמודת קרקע. אולי זה מה שהניע אותם לשווק את ליפתא? מדובר בכ-270 יחידות דיור, רובן ככולן בבנייה צמודת-קרקע - יחידה או שתיים במגרש. מתארגן מאבק נגד זה, רק שהתכנית התגלגלה הרבה שנים, ואושרה כבר ב-2006.

יום רביעי, 16 בפברואר 2011

מפה או מבט רחוב

מי שמכיר אותי יודע שאני פריק של מפות, לכן אל תאמינו לי כשאני אומר שמפות הן כלי נפלא.


רוב האנשים כנראה מעדיפים משהו קרוב יותר למציאות - אולי בגלל זה כשגוגל רוצים להביא את street view לארץ, זה מגיע לועדת שרים (ואפילו לתקשורת - אמנם במדור רכב...).

אחד הדברים שמייחדים את גוגל זה שהשרותים שלהם ברובם פתוחים לשימוש דרך API. אל תצפו להסבר מלומד, כי אני לא מתכנת, אבל העיקרון הוא שמי שרוצה לפתח אפליקציה מקבל "מפתח", ויכול לשאוב את האינפורמציה של גוגל ולהשתמש בה. במקרה של המפות מדובר בתצלום הלווין ובשכבות הרקע - רחובות, פארקים, בינוי וכולי.

משתמשים בזה הרבה לפיתוח אפליקציות למידע על תחבורה ציבורית - למשל NextBus, ששואבת נתוני GPS של אוטובוסים (כן, פותחים אותם לציבור - כתבתי על זה משהו כבר) וממקמת אותם על המפה. למשל החשמלית של פורטלנד. אם אתם לא רואים כלום בארה"ב (אולי כי לילה שם), נסו את סידני:


אפליקציות אחרות הן למשל רעידות אדמה בשבוע האחרון, או אתרי מורשת עולמית בסיכון. בכולם אתם יכולים לנסות להתמקד בישראל ולהדליק את "שכבת" הרחובות ו... נאדה. אין כלום.

יש רחובות בכל המדינות הסובבות אותנו, וגם קצת הלאה - באיראן, עיראק, טורקיה, כל צפון אפריקה... חיפשתי הרבה ומצאתי עוד מדינה אחת שבה אין אינפורמציה - אינדונזיה. אפילו בפוסט של גוגל על מפות ליום האהבה ישראל במקרה מופיעה - כחור שחור.

איך זה קורה? ובכן, המידע מגיע אל גוגל מחברת מפה, ולפי מה שאני הבנתי ההסכם איתם אינו מתיר לגוגל לאפשר הטמעה של המידע באפליקציות. כל כך פשוט... זו גם כנראה הסיבה שאי אפשר להפעיל בישראל את map maker - כלי למיפוי אינטראקטיבי על-ידי הגולשים (לשם השוואה הנה אספהאן - כן, באיראן. שימו לב שכלי המיפוי האינטראקטיבי דלוקים). לשם ההוגנות צריך לציין שה-map maker לא פועל ברוב אירופה, ארה"ב, סין ועוד - כך ששם אנחנו "בחברה טובה" (אבל אצלם, כאמור, אפשר להטמיע את המפות באפליקציות דרך API)

אבל למה זה קורה? אז ככה: מפה מוכרת את המידע הזה להטמעה באתרים, בכסף רב. תמצאו את המידע שלהם גם במפות של דפי זהב, ymap, ועוד רבים. והחברה פשוט לא רוצה להתחרות בעצמה. מבחינתם הם צודקים, אבל הבעיה היא לא חברת מפה עצמה - הבעיה היא שבפועל הם מונופול (לא לגמרי - בדקו את המפות באתר העיר העתיקה החדש של הרשות לפיתוח ירושלים - שם זה סיסטמטיקס). אבל זה לא חייב להיות ככה - המרכז למיפוי ישראל צריך לדאוג שתהיה שם תחרות חופשית, או פשוט לשחרר את האינפורמציה הזו לגוגל בעצמו.

זה הרבה יותר חשוב מ-street view, למרות שגם שם יש משהו:


יום שני, 7 בפברואר 2011

10 שנים + 9 חודשים

לדוח השנתי של משרד השיכון (PDF) הגעתי בגלל הנתון שבכותרת, שמציין את משך הזמן שלוקח להרוויח (שכר ממוצע) את מחירה של דירה (ממוצעת). בדיוק ראיתי דוח (PDF) של demographia.com שמשווה בין 7 מדינות גדולות, ומדרג את כל המטרופולינים הגדולים שלהן החל מדיור בר-השגה (3 שנים ומטה לדירה) ועד לבלתי מושג באופן קשה (5 שנים ומעלה לדירה). נתון קשה יותר מאשר בישראל נמצא רק במטרופולין אחד שנבדק - הונג קונג.

אבל תוך כדי רפרוף על הדוח של משהב"ש ראיתי נתון מעניין באמת (כי מחירי הדיור הרי נטחנו כבר מכל הכוונים). שימו לב - 16% מהתחלות הבנייה (יחידות דיור) בירושלים בשנים 2006-2010 היו בבניינים של 1-2 קומות! מי שבונה 1-2 קומות, שלא יתפלא כשיוצא לו כפר. מגה-כפר.

* למי שחושש שאני סתם נבהל (או אולי לא יודע לקרוא נתונים...), אז תנוח דעתכם - בירושלים האחוז היה גבוה יותר מאשר בכל הערים הגדולות (מבחינת התחלות בנייה) למעט ראשון-לציון.

ואולי נסיים בנימה אופטימית - בנייה להשכרה בבקעה (זמן ירושלים). הנה - זה עובד גם בקריית שמואל - יומי, שבועי, חודשי:

יום חמישי, 3 בפברואר 2011

פרסום ממוקד


יהונתן כותב היום על מרכז המידע החדש לתחבורה ציבורית. בהחלט מבורך (למרות שאין בזה הרבה חידוש למי שהסתייע באתר של אגד או בסמס שלהם (כן, אפשר לסמס גם ל-8787 ולקבל תשובה - כמו מאגד)), אבל אולי לפני שמנסים לגרום לנהגים בבגין דרום לעבור לאוטובוס, אפשר לפרסם ליד תחנות האוטובוס?

עברתי היום באגריפס. אכן שיירת אוטובוסים, אבל נראה לי שמה שמעכב יותר מהכל זה הרמזור מאגריפס לכי"ח - חיכיתי שם המון זמן (על אופניים, אבל עם כל התנועה לא העזתי לזוז לא ברמזור) - תנו לנסוע!