יום חמישי, 31 ביולי 2008

מינהלות



גם כאן יש עכשיו SnapShots.
הרעיון הוא כמובן שלא תלחצו על לינקים החוצה :-)
אם אתם מתעצבנים מזה אז תלחצו על גלגל השיניים הקטן, ועל "כבה".

יום שני, 28 ביולי 2008

עיר ואם


תכנית מד/2020, מתוך האתר של ממ"י

המועצה הארצית החליטה לעכב את התפתחות העיר מודיעין (כאן) כדי לא לחבל בלוד, רמלה וירושלים. את בית-שמש כבר לא מזכירים, אם כי לא קראתי את ההחלטה המקורית - אשמח אם מישהו מהקוראים יפנה אותי לישיבת המועצה (מספיק תאריך). הרעיון ברור - הקמת העיר מודיעין יצרה אלטרנטיבה שסחבה מרמלה, לוד ובית-שמש את האליטה שהייתה שם, או ששקלה להגיע, והשאירה את הערים הללו להתבשל במיץ של הבעיות של עצמן. קצת מזכיר את הקפיצה לגבעה הבאה עם תכנית ספדי.

מחקרי-נגד מנסים לבדוק כמה מהגרים למודיעין מכל מיני ישובים. מסתבר שרק 5% מעוזבי רמלה עוברים למודיעין, ורק 6% מעוזבי לוד. יופי. אין כמו קצת סטטיסטיקה כדי להוכיח כל דבר. יפה שואל הכותב אם כל העוזבים של כל הישובים הנספרים על-ידי המחקר לא יכולים היו להגיע לרמלה או ללוד במקום למודיעין. ברור שכן. נראה לי שיש עוד כמה בעיות בטיעון, אבל בקיצור - אף אחד לא יודע לאן היו מגיעים המהגרים שהגיעו בסופו של דבר למודיעין, אלמלא היא הוקמה. אולי לרמלה, אולי ללוד, אולי לבית-שמש, שאז עוד לא חלמה להפוך לעיר חרדית. אולי היו נשארים בירושלים.

אז יפה שהחליטו לעצור את סיבוב הגלגל - גם אם לא להחזיר אותו לאחור. אבל מה הלאה? לדעתי הרכבת המהירה לירושלים דרך מודיעין, תחזק את הקשר בין השתיים, ותאפשר לאנשים להתגורר במודיעין ולעבוד בירושלים. אתם יודעים שלדעתי זה טוב, אבל למי שבחרדה מהגירה המונית למודיעין, כדאי להזכיר שאמנם מירושלים הרכבת נוסעת למודיעין, אבל משם היא ממשיכה לתל-אביב. כך שהיתרון היחסי של מודיעין כמקום באמצע - קצת יצטמצם, או במילים אחרות - מי שעובד בתל-אביב יוכל להמשיך לגור בירושלים. לגבי רמלה ולוד - אני לא מספיק מכיר את המצב והתכניות כדי לומר אם יש לערים הללו סיכוי להשתקם ומה התנאים כדי שזה יקרה.

ובעניין דומה

עיר ערבית חדשה - זה אותו סיפור? קופצים מהבעיות במקום לפתור אותן? או שסוף-סוף מישהו עושה משהו עם המידרג היישובי המעוות במגזר הערבי.

יום חמישי, 24 ביולי 2008

סתם סיפור על נגישות אוטובוסים ואגד


אוטובוס אגד, מתוך האתר

אתמול כשנסעתי באוטובוס עלה נכה. בחור די מבוגר, עם איזושהי בעית תקשורת, שישב בכיסא גלגלים בתחנה, ואמר לכמה נוסעים, שאמרו לנהג, שהוא צריך לעלות. אני ראיתי את הכל מתוך האוטובוס, שהיה די מלא.

הנהג אמר: קדימה, שיעלה...
טוב - ברור שזה לא היה ריאלי. מזל שזה היה אוטובוס "רוכן". אז הנהג התחיל להתקרב למדרכה ברוורס מרשים, רק שהנכה חשב שהוא בורח. טוב, כשהנכה הבין שלא, הוא התקדם לעבר האוטובוס הנסוג, רק שאז הנהג סיים את התמרון בנסיעה קדימה - בחזרה אל התחנה. טוב - הנכה חזר גם הוא לתחנה. בשלב הזה הנהג הרכין את האוטובוס אל המדרכה, ונוסע שהיה קרוב פתח את הרמפה בדלת האחורית (למי שלא יודע - כמוני עד אתמול- מושכים בידית הקטנה הכסופה כלפי מעלה והרמפה יוצאת על ציר). הנכה עלה, וניסה למצוא את מקומו ליד עגלת שוק ריקה שנוסע השאיר שם. האוטובוס נסע.

רגע, זה לא נגמר. הדלת האחורית לא נסגרה. אז הנהג עמד (באמצע הכביש, צפירות והכל) וניסה לסגור אותה. הנוסעים שמרו על קור רוח מופתי. טוב - הוא נסע לתחנה הבאה עם דלת פתוחה (חלום של כל ילד, רק שלא היו ילדים על האוטובוס...) ושם נוסע בעל תושייה בעט קצת במקום הנכון בדלת, וצעק לנהג שינסה עכשיו. הדלת נסגרה.

אני משער שאם לנכה הייתה אפשרות הוא בטח היה משתמש בתחבורה אחרת. האוטובוס כאילו-נגיש, אבל כל הסאגה הזו הייתה לו ממש לא נעימה, ואני מנחש שלנכה יש את החוויה הזו מדי יום. אולי אם נהג האוטובוס היה מתנצל או נותן איזו מילה טובה, או חיוך, או לפחות מוריד את משקפי השמש המאיימים שלו...

ומילה טובה על נגישות באגד
אחת הבעיות הכי קשות בנגישות של התחבורה בעיר היא המחסור באינפורמציה. איזה אוטובוס מגיע לאן, ומתי הוא כבר יגיע? מחוץ לעיר יש את מערכת המידע המסמסת. אבל בעיר לא? אז זהו - שכן! כשחיפשתי באתר שלהם ראיתי שזה עובד גם בעיר, ניסיתי - וזה מדהים. שלחתי סמס: "מרח עזה לרח רופין בירושלים", למספר 2800, ותוך כחמש-עשר שניות קיבלתי תשובה:



אם הצלחתי להבין נכון את האתר אז כל שאלה+תשובה עולה 79 אג' נכון להיום.

יום שני, 21 ביולי 2008

ספדי חוזר, ובקטן


אזור רכס לבן בתממ/ 1/ 37 - מערב ירושלים. בכתום אזור לבינוי חדש ובצהבהב אזור בנוי לציפוף מסיבי.

רענן דינור מבקש להחיות את הבנייה במערב ירושלים, "לרבות ברכס לבן" (הארץ - כאן).

למה? כי עכשיו, בגלל מדיניות ההתנחלות-כאילו-אין-מחר, שמים עלינו שבע עיניים גם בבנייה מעבר לקו הירוק בירושלים. אז אפשר לעשות שריר כמה שרוצים, אבל מורדות גילה, המשך הר-חומה, המשך פסגת זאב, עטרות ועוד - יהיו הרבה יותר קשים למימוש מעכשיו. ופתרון הקסם - כמובן - מערב ירושלים של ספדי!

רכס לבן זה לכאורה ספדי לייט. צמוד דופן, סמוך לירושלים. למעשה זו חצי הגברת עם אותה אדרת. רכס לבן הוא ההר עליו נמצאים המושבים אורה ועמינדב, ובהמשכו יד-קנדי וחרבת סעדים. עיקר הבינוי המוצע גולש לנחל רפאים, ובדרך ממלא לגמרי את העמק שבין אורה לגבעת משואה. בחלק מהעמק נותר מרווח של כ-300 מטר בין פסי הרכבת לבין הבינוי, כך שלמעשה לא נותר שם מרווח כלל. העמק נסתם בבינוי. על פסגת הרכס, במושבים אורה ועמינדב, ציפוף מסיבי, כלומר מגדלים גבוהים.

אז מה רע בזה? פיתוח של אזור דרום-מערב העיר, משיכת אוכלוסייה חזקה - מה רע?
אז ככה - הבעייה העיקרית בעיניי היא העיקרון. רוממות הציפוף בגרונות כולם, אבל בסוף המנכ"ל מוריד הוראה - לקפוץ לגבעה הבאה! מה שצריך הוא ללמוד איך מתערבים במרקם קיים בלי להרוס אותו. בשביל זה צריך איפוק ורגישות, אבל בעיקר מדיניות כוללת לרובעים שלמים של העיר. כוללת זה אומר תנועה ותחבורה, שטחים פתוחים, אספקת שרותים, וכל זה.

מדיניות כזו תראה למתכנן שבא - נגיד להגביה שני בניינים בקומה או שתיים - מה הצפי הרובעי לנסיעות, איך עונים על מכסת השטחים הפתוחים, איפה התושבים החדשים אמורים לחנות... ככה לא יהיה צורך להמציא בכל פעם את הגלגל, או במילים אחרות ליצור פרוייקטים ענקיים של פינוי-בינוי שיותר טוב שיישארו על הנייר - וכנראה שבאמת זה מה שיהיה.

אבל רגע - לא פחות חשוב - עין לבן יהיה פתאום באמצע השטח הבנוי, וכל הטרסות היפהיפיות ייעלמו, יחד עם השומֵרות וכל המסורת החומרית הזו - נוף הארץ. איך הילדים שלי יסבירו לילדים שלהם מה זו טרסה, ואיך עשו פה חקלאות פעם? בונים כאילו אין מחר.

קטנה
לא לפספס את עמית על עירוב שימושים [או לא] בירושלים.
תוספת: ועל תכנית ספדי

יום שישי, 18 ביולי 2008

בדרך לבית-הספר



שנת הלימודים של הילדים אמנם נגמרה מזמן, אבל תזכורת קטנה למה שהילדים עברו כל בוקר עד סוף יוני. המיקום: צומת שבילים להולכי-רגל בעמק המצלבה. ישר - לגן סאקר, ימינה - לבית-הספר. רגע - אם זה שבילים להולכי רגל אז למה יש שם בכלל מכוניות? נהגי המכוניות שואלים את אותה שאלה לגבי הולכי-הרגל ורוכבי האופניים... כולם שם ממהרים ועצבניים - חוויה מזעזעת.

למה בכלל אפשר להגיע לשם ברכב? התשובה היא כנראה כדי לאפשר לאוטובוסים של תיירים להגיע למנזר המצלבה (וגם לאב המנזר שתמיד מגיע במונית).

ברקע בית המחוקקים...
דרך אגב, מה שנהוג לעשות למכוניות שחונות ככה או ככה, זה להרים או להפוך את המגבים שלהם (לא שזה מזיז לנהג, אבל לנו יש הרגשה נחמדה שעוד מישהו התעצבן כאן לפנינו :-)
והנה מה שקרה ללרמן יום אחד על המדרכות בעיר הגדולה:

יום חמישי, 10 ביולי 2008

באזז משבר המים


תמ"א 35 - ארץ, תשריט הנחיות סביבתיות, גליון 3 (ירושלים). השטח המקווקוו בכחול הוא אזור לשימור משאבי מים

מתחילת השבוע מדברים איתנו על המשבר העמוק במשק המים. מיום ליום המשבר מעמיק. היום הופיע גם ה-"קו השחור", אחיו הגדול והמפחיד של הקו האדום, ותיארו לנו בפירוט מה הוא יעשה לנו אם לא ניענה לקמפיין.

אז מה באמת יקרה כאן: תעריפי המים יועלו, ובמיוחד להשקיית גינות. אוקיי. מכסות המים השפירים (מי שתייה) לחקלאות יקוצצו, וכאן כדאי לשים לב למספרים: מ-450, ל-300 מיליון מ"ק בשנה. הנתון שחסר הוא מה קורה עם מי הקולחין (ביוב מטוהר) - והנה זה בא: כמות מי הקולחין לחקלאות תוגדל ל-500 מיליון מ"ק, במקום 350 מיליון מ"ק כיום.

כלומר שכיום - לפני הקיצוץ (ולא שלפניו אנחנו בשפע מים), רוב המים בחקלאות הם שפירים, ושגם אחרי הקיצוץ העמוק, שבא בעקבות המשבר "החמור זה 80 שנה, נזק בלתי הפיך למאגרי המים של ישראל וכולי..." - החקלאות משתמשת ב-300 מלמ"ק מים שפירים. אז מה רוצים מאיתנו עם הקמפיין הזה?

אני דווקא השתכנעתי מהראיון עם קלמנס מסרשמיד. והראיה שרשות המים מתכננת את צעדיה דקה מראש, ולא 50 שנה מראש - כפי שהייתי מצפה, היא תשובתו של יו"ר רשות המים לשאלה למה התעוררתם עכשיו? הוא עונה: "היה צורך בהבשלת דעת הקהל..." (כאן). אתם קולטים? דעת הקהל היא הגורם החשוב בניהול משק המים. נו, בטח - עלינו קל להשפיע. קמפיין אחד סקסי, וזהו. נראה הרבה יותר טוב מהשקעה בתשתיות התפלה, או מדיונים קשים נגד הלובי החקלאי. לחילופין אפשר אולי להתפלל, כפי שהציע בתחילת השבוע מנהל אזור הכנרת ברשות המים. קמפיינים ותפילות - אלו אמצעי המדיניות של רשות המים. ורצוי להתחיל להפעיל אותם בחודש יולי של השנה הקשה ביותר במשבר הקשה ביותר מזה 80 שנה. הרי לכם מדיניות ניהול של משאבים.

ולעינייננו - שימו לב למפה למעלה (ללחוץ כדי להגדיל). תמ"א 35 מגדירה את אזור ירושלים יחד עם כל יו"ש כאזור שימור משאבי מים. התכנית מורה כי באזורים אלו חובה על מוסד הדן בתכנית לשקול את הצורך בקביעת הוראות בדבר חידור מי נגר עיליים, וכל תכנית העלולה לגרום לזיהום מי תהום (לפי דעתו של מוסד תכנון) חייבת חוות דעת הידרולוגית והוראות למניעת הפגיעה במי התהום. כדאי לזכור את זה - למשל בפעם הבאה שסוללים חנייה על שטח פתוח.

בכל אופן - כנראה שרשות המים משתמשת בכל המילים הנכונות (הארץ כאן). הדבר המעודד היחיד כאן היה הידיעה הקטנה שקיבוץ עין-גדי סוף-סוף שיחרר מים לנחל.


תוספת - מסמך של מממ שנותן תמונה טובה, וחשוב יותר - אמינה. באתר הכנסת כאן.

יום שני, 7 ביולי 2008

קריאוּת ושילוט

מישהו כנראה חשב שצריך להוסיף שלטי יציאת חרום בבניין מדעי החברה בהר הצופים. שימו לב לשלט שמעל לדלת - הוא אומר למי שבא מצד שני שהיציאה היא לכאן. הבעייה היא שהשלט החדש אומר למי שכאן שהיציאה היא לשם...

אז מה שיקרה כאן בשעת שריפה קשה לתאר, אם כי אני יודע בוודאות שיהיו מי שישמחו אם כל הפקולטה תישרף. אבל מה עם כל האנשים שתועים ברחבי הבניין בלי לדעת איפה היציאה...

טוב - זה כלום לעומת זה.
מה באמת חשב לעצמו מי שהוסיף את השלט הזה? ולמי הוא מיועד - למי שעולה במדרגות או למי שיורד בהן? תעלומה.

מה שבטוח שזה לא מוסיף לקריאות של הבניין, שגם ככה לא משהו. בן דליה כתב באורבניקה על העיר הקריאה - צמתים, דרכים, ציוני דרך, קצוות ואזורים ברורים. אם מישהו באוניברסיטה רוצה מקום קריא יותר, שיקרא את קווין לינץ', או לפחות את בן דליה.

אחרי שהסתכלנו על זה כמה זמן וצחקנו, מישהו מאיתנו שמבין באמת אדריכלות, קלט את הנקודה - הם הוסיפו שלט "יציאה" בכל מקום שבו הייתה נקודת חשמל...

יום חמישי, 3 ביולי 2008

ציפוף בקריית שמואל - או שלא?



ביום שישי האחרון קראתי במודעות תכנון ובנייה על זה שהורסים ובונים באיתמר בן-אב"י. זו לא הייתה ממש הפתעה כי ראיתי את השלט כבר המון זמן, אבל מה שהיה מוזר הוא מספר יחידות הדיור - שתיים (בבניין של חמש קומות + חנייה תת-קרקעית). הייתי בטוח שמדובר בטעות דפוס, אבל חשבתי שאם יצא - כדאי להציץ בתכנית עצמה.

היום יצא לי לעבור שם, וראיתי את המודעה תלוייה על הגדר. כל הכבוד לרות יוסף על המהלך הזה של פרסום התכניות במגרש עצמו.

התקרבתי, ואכן כצעקתה - שתי יח"ד בחמש קומות. ציפוף כבר אמרנו?


אז יופי שיש מי שמשלם - אני משער שאם יש לו כסף לשתי יחידות בכזה מקום, הוא בטח גם ישמור על הדקל היפה (ובטח לא ממש יאכלס את הדירה רוב השנה - אבל זה סיפור אחר), אבל צריך לזכור שמישהו אחר יאכל את זה. והמישהו הזה הוא במקרה הזה לא רחוק...

אז מה היה לנו שם? מבניין עם כ-8 יחידות (אבדוק ואעדכן) שיכולות לאכלס בערך 25 תושבים פעילים בעיר, אנחנו יורדים ל-2 יח"ד שכנראה לא יאכלסו תושבים בכלל (גם לא בסטטיסטיקה - אם זה מעניין מישהו). הרי לנו ציפוף במיטבו.

ולא פחות חשוב - חנייה בתחומי המגרש? נחמד! אלא שלא נראה לי שהיא תהיה פתוחה לדיירי הרחוב האחרים, שרק יפסידו שני מקומות חנייה לטובת הכניסה לחנייה הפרטית של הבניין החדש

עדכון: מה שנראה במבט ראשון כמו החצי השני של הבניין הוא בעצם בניין אחר - מספר 20. כך שבחצי שעליו חלה התכנית יש כרגע רק 4 יחידות דיור.