תמונה מווקיפדיה...
בקרב החרדים מישהו מנסה לשדר שיש כאן מלחמה (כאן בוואינט), ולשם שינוי, הצד השני נוקט בגישה דומה - ראו למשל את התגובות בירושלים האחרת כאן וכאן. רוח הדברים: אנחנו נמצאים במלחמה של להיות או לחדול נגד החרדים, אבל כל מי שמתפייט על השנים הטובות של טעמון סתם מקשקש - בכלל לא היה אז טוב יותר. גלית לובצקי תיארה את זה בצורה קולעת (גם את זה ראיתי אצל עמית).
אז גם אנחנו מתייחסים לבחירות כמלחמה של להיות או לחדול. יש בזה משהו, וזה חשוב כדי שכולם יזכרו שביום שלישי 11.11.2008 עוברים בקלפי בדרך לעבודה\לימודים\בית-קפה. אבל לא הצלחתי להבין איך זה מסתדר ביחד? איך זה שבשנות אולמרט ולופוליאנסקי נפתחו כל המקומות הלא-כשרים שפתוחים גם בשבת, והעיר נהייתה כל כך טובה.
אני מרגיש כך: מרכז העיר הולך ומתחלן, והולך בסך-הכל בכוון טוב מאוד. בשכונות המגורים יש בעיות קשות, ובראשן ההתחרדות.
ירושלים דומה קצת לבלפאסט, ביותר ממובן אחד. הפתרון שלהם ל-"התחרדות" היה מרכז עיר קוסמופוליטי ומעורב לגמרי, וסגרגציה קשוחה באמצעות חומות וגדרות - בשכונות המגורים. מה שמדהים הוא שאחרי הסכם "יום שישי הטוב" והפסקת האלימות בין האירים לבריטים (הקתולים והפרוטסטנטים), החומות בין השכונות המשיכו להיבנות, ואפילו בקצב מהיר יותר. "חומות השלום" הם קוראים להן, ונדמה לי שלא בציניות. אם נצליח ליצור סגרגציה מסויימת במגורים, גם לנו יכול להיות שלום בעיר, כי מרכז קוסמופוליטי פחות-או-יותר - יש. מה שצריך בשביל זה זה כנראה קצת יותר היצע מגורים בשכונות, וגם מחוץ לעיר. גם הידברות כדאי שתהיה. אם בבלפאסט זה הצליח אחרי שהנורמה הייתה יריות ומטענים בפאבים, אז מה זה כמה עגלות אשפה שרופות?
יום הבלוג
היום זה יום הבלוג. האמת שאני קטן מאוד בבלוגוספריאדה. לא כותב הרבה, וגם לא קורא המון. גם הבלוג צנוע, ומספר המבקרים - בהתאם...
הרעיון הוא להמליץ על חמישה בלוגים ולספר עליהם קצת - אבל נראה לי שבגלל שכולם במרחק של קליק אחד - אז עניין הסיפור לא ממש מתאים. ובואו נגביל את זה לעברית.
אז בענייני תכנון עירוני יש את אורבניקה, את לרמן ואת גושדניאל. שלושתם ממש רציניים - כל אחד בדרכו ובקצב הפרסום שלו.
בענייני ירושלים יש (חוץ מירושלים האחרת) כל מיני. על חלק אני מרפרף, וחלק אני קורא ממש (לפעמים אפילו קצת מגיב). אחד שממש שמחתי לראות אחרי הפסקה ארוכה הוא אפס שתיים לינק - אוסף של לינקים למקומות הנכונים.
קשה למצוא עוד אחד - כי מסיבות בטחוניות זה לא בדיוק בלוג (ולא שמישהו מכם לא מכיר אותם...), במלונה דודו מפרסם ממש מעט, ואת בלוגיקה התחלתי לקרוא ממש לאחרונה.
בקרב החרדים מישהו מנסה לשדר שיש כאן מלחמה (כאן בוואינט), ולשם שינוי, הצד השני נוקט בגישה דומה - ראו למשל את התגובות בירושלים האחרת כאן וכאן. רוח הדברים: אנחנו נמצאים במלחמה של להיות או לחדול נגד החרדים, אבל כל מי שמתפייט על השנים הטובות של טעמון סתם מקשקש - בכלל לא היה אז טוב יותר. גלית לובצקי תיארה את זה בצורה קולעת (גם את זה ראיתי אצל עמית).
אז גם אנחנו מתייחסים לבחירות כמלחמה של להיות או לחדול. יש בזה משהו, וזה חשוב כדי שכולם יזכרו שביום שלישי 11.11.2008 עוברים בקלפי בדרך לעבודה\לימודים\בית-קפה. אבל לא הצלחתי להבין איך זה מסתדר ביחד? איך זה שבשנות אולמרט ולופוליאנסקי נפתחו כל המקומות הלא-כשרים שפתוחים גם בשבת, והעיר נהייתה כל כך טובה.
אני מרגיש כך: מרכז העיר הולך ומתחלן, והולך בסך-הכל בכוון טוב מאוד. בשכונות המגורים יש בעיות קשות, ובראשן ההתחרדות.
ירושלים דומה קצת לבלפאסט, ביותר ממובן אחד. הפתרון שלהם ל-"התחרדות" היה מרכז עיר קוסמופוליטי ומעורב לגמרי, וסגרגציה קשוחה באמצעות חומות וגדרות - בשכונות המגורים. מה שמדהים הוא שאחרי הסכם "יום שישי הטוב" והפסקת האלימות בין האירים לבריטים (הקתולים והפרוטסטנטים), החומות בין השכונות המשיכו להיבנות, ואפילו בקצב מהיר יותר. "חומות השלום" הם קוראים להן, ונדמה לי שלא בציניות. אם נצליח ליצור סגרגציה מסויימת במגורים, גם לנו יכול להיות שלום בעיר, כי מרכז קוסמופוליטי פחות-או-יותר - יש. מה שצריך בשביל זה זה כנראה קצת יותר היצע מגורים בשכונות, וגם מחוץ לעיר. גם הידברות כדאי שתהיה. אם בבלפאסט זה הצליח אחרי שהנורמה הייתה יריות ומטענים בפאבים, אז מה זה כמה עגלות אשפה שרופות?
יום הבלוג
היום זה יום הבלוג. האמת שאני קטן מאוד בבלוגוספריאדה. לא כותב הרבה, וגם לא קורא המון. גם הבלוג צנוע, ומספר המבקרים - בהתאם...
הרעיון הוא להמליץ על חמישה בלוגים ולספר עליהם קצת - אבל נראה לי שבגלל שכולם במרחק של קליק אחד - אז עניין הסיפור לא ממש מתאים. ובואו נגביל את זה לעברית.
אז בענייני תכנון עירוני יש את אורבניקה, את לרמן ואת גושדניאל. שלושתם ממש רציניים - כל אחד בדרכו ובקצב הפרסום שלו.
בענייני ירושלים יש (חוץ מירושלים האחרת) כל מיני. על חלק אני מרפרף, וחלק אני קורא ממש (לפעמים אפילו קצת מגיב). אחד שממש שמחתי לראות אחרי הפסקה ארוכה הוא אפס שתיים לינק - אוסף של לינקים למקומות הנכונים.
קשה למצוא עוד אחד - כי מסיבות בטחוניות זה לא בדיוק בלוג (ולא שמישהו מכם לא מכיר אותם...), במלונה דודו מפרסם ממש מעט, ואת בלוגיקה התחלתי לקרוא ממש לאחרונה.
תודה רבה על ההמלצה!
השבמחקאתה מביך אותי...
השבמחק