אז מי צודק? קלמנס מסרשמיד שטוען שאנחנו משופעים במים וסתם מבזבזים (מוסף הארץ - כאן), רשות המים שטוענת שהמשבר אמיתי ושהוא החריף ביותר מזה עשור (כאן), או החקלאים שבוכים על קיצוץ המים דווקא למי שחוסך (כאן)?
מסרשמיד מפריך ארבעה מיתוסים:
- אין כאן מספיק מים
- מדי כמה שנים ישנה בצורת המביאה אותנו למשבר מים
- ניהול משק המים הישראלי הוא מפותח ורציונלי
- הפרחנו את השממה
נקודה שנייה - אם חשבתם שמישהו למעלה דואג - אז טעיתם. ניהול משק המים הוא באמצעים של הימור על חורף גשום...
מיתוסים, אתוסים ותכנון. החקלאות היא אתוס לאומי. אנחנו חושבים שהבאנו אותה לכאן, ושהיא קדושה (האמת היא שלפחות באזור ירושלים וההר, רוב השטחים שהיו מעובדים עד 1948 הם עכשיו יערות קקל). אבל אולי זה לא בדיוק כך. אולי לא צריך להקצות בכלל מים שפירים לחקלאות?
מה זה קשור לעניינינו? לא קשור ישירות לירושלים, אבל אם מישהו ישלח לינק לתרשים המפורסם שמראה איך למחזר מים בירושלים - את מי הרחצה לשטיפת רצפה ואחר-כך לשרותים - יבורך. אנחנו חיים בעיר עם משאבי מים מוגבלים, ועם קווי מים אימתניים שמגיעים מהשפלה ומעלים לילה-לילה את המים שאנו רוחצים בהם את האוטו ואת הרצפה, משקים בהם את העציצים ואת גן סאקר.
הורה ממטרה
מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי
רן קילוח בצינור,
צינורות – עורקי הנגב,
זה דרכו של המזמור –
מן הברז אל הרגב
יעלו מימי תהום.
משאבה אומרת לחם!
נגב, נגב, מה מיום?
נגב, ממטרות עליך!
סובי, סובי, ממטרה, הי!
סובי, סובי, ממטרה,
לפזר פניני אורה,
סובי והתיזי מים!
עץ יריע בשדרה,
אדמה תיתן פריה
באין גשם משמיים.
המרחב כולו נצוד,
צינורות פרשו הרשת,
והנה סימן ואות,
בטיפין נראית הקשת,
ברית הפרח והניר,
ברית השקט והזמר,
ממטרה, שירך הוא שיר,
רנניהו, עד אין גמר.
סובי, סובי, ממטרה , הי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה