יום שבת, 23 ביולי 2011

ראוי במחיר שפוי

"דיור ראוי במחיר שפוי"? האמנם השוק החופשי הכזיב בגדול, ורק פיקוח מחירים יחזיר את שוק הדיור למסלול שפוי? או האם השוק בעצם ממש לא חופשי מספיק, כמו שכותב לרמן?

המחאה מגיעה מהבטן, אבל כדאי להיזהר לא להביא משם גם את הפתרונות. כל הגופים העוסקים בתכנון מנסים לפצח את הסיפור של דיור בהישג יד, וההישג הגדול של המחאה יכול להיות רק להזיז את הגופים הללו - שיפסיקו לגרור רגלים, ובעיקר שיתחילו לשוחח זה עם זה במקום להשקיע זמן ואנרגיה בלסכל זה את תכניותיו של זה. פיקוח או הסרת חסמים; סבסוד משכנתאות או סופרטאנקר - הוויכוח מעניין וראוי, אבל אולי לא באוהל המחאה.

בתוך בליל המלים על הדיור, אני באמת מציע לכם לקרוא את שני הפוסטים של לרמן, על הרגולציה העודפת ומוצר הדיור האמיתי שנמצא במחסור, ועל התחבורה והפריפריה. לרמן מסביר איך התקנות בנושא חנייה ושטחים פתוחים מונעות בנייה של מקומות עירוניים ראויים, שהם-הם המוצר שנמצא במחסור. גם 100,000 יחידות דיור בנגב ובגליל מחר בבוקר לא יפתרו את המחסור הזה. מה שכן יפתור אותו זה התחדשות עירונית - הגדלת מספר יחידות הדיור (הסבירוֹת) במרכזי הערים.

ותחבורה - הרי ברור שתחבורה ציבורית יעילה ובהישג יד יכולה תוך זמן קצר להפוך את כל העיירות הקטנות שמקיפות את העיר הפנימית של ירושלים: גילה, רמות, פסגת זאב, תלפיות מזרח - למאגרים גדולים של דיור בהישג יד. תוך זמן ארוך מעט יותר היא יכולה לגרום למקומות הללו, אחרי שימשכו אוכלוסיות מגוונות, להפוך לעירוניים מעט יותר, ומשעממים הרבה פחות.

לעניין המחיר השפוי: אני לא כלכלן, אבל הערכתי היא שמחירי מקסימום לשכירות יקטינו דראסטית את שוק הדירות השכורות (אנשים יעדיפו לשים את הכסף במקום אחר). במצב החדש שבו ההיצע ירד (והביקוש כנראה ישאר פחות או יותר דומה, לפחות בהתחלה), ניתן להניח כי כל הדירות יתיישרו למחיר המקסימום - גם אלו שהיו הרבה מתחתיו (כי עכשיו תהיה מצוקה חריפה וכולם יהיו מוכנים לשלם כל מחיר). קביעה של שיעור עליית מחירים שנתי מקסימלי יגרום לאותה תופעה - ההיצע ירד אבל כל הדירות שיישארו יעלו בדיוק בשיעור המקסימלי, לא פחות.

מחר בערב:



וביום שני: 

אין תגובות:

פרסום תגובה