לפני כמה זמן דיברתי עם חבר (אני מקווה שאתה בסדר עם ההגדרה), והגענו לתכנית ספדי. הוא שאל מה עמדתי, וכשאמרתי שאני מתנגד, הוא שאל אם יש לי דירה בירושלים. הוא סיפר שמבין האנשים שהוא דיבר אתם, רוב (או אפילו כל) מי שמתנגד לתכנית ספדי, הוא בעל דירה בירושלים. גם אני נכנס לתיאור הזה.
אני ניסיתי לומר משהו, אבל זה היה לפני שריכזתי את הנתונים על בנייה לשנת 2011, וראיתי שמבחינת גמר בנייה בירושלים, 2011 מסמנת שיא שלילי של כל הזמנים. הבדיקה שלי הלכה אחורה עד שנות ה-1970, ולא מצאתי אפילו שנה אחת בה הושלמו בירושלים פחות מ-1,500 יחידות דיור. בשנת 2011 הושלמו רק 1,361 יח"ד.
מספר היחידות שמסתיימות כל שנה בירושלים נמצא בירידה משנת 2009, ובעצם בגדול - משנת 1997 יש מגמת ירידה:
דווקא בישראל יש עלייה בגמר בנייה, ועוד יותר מזה בהתחלות בנייה (לא התחילו כל כך הרבה יח"ד בארץ מאז שנת 2000).
אני ניסיתי לומר משהו, אבל זה היה לפני שריכזתי את הנתונים על בנייה לשנת 2011, וראיתי שמבחינת גמר בנייה בירושלים, 2011 מסמנת שיא שלילי של כל הזמנים. הבדיקה שלי הלכה אחורה עד שנות ה-1970, ולא מצאתי אפילו שנה אחת בה הושלמו בירושלים פחות מ-1,500 יחידות דיור. בשנת 2011 הושלמו רק 1,361 יח"ד.
מספר היחידות שמסתיימות כל שנה בירושלים נמצא בירידה משנת 2009, ובעצם בגדול - משנת 1997 יש מגמת ירידה:
גמר בנייה בירושלים
דווקא בישראל יש עלייה בגמר בנייה, ועוד יותר מזה בהתחלות בנייה (לא התחילו כל כך הרבה יח"ד בארץ מאז שנת 2000).
לפני שאתם אומרים כמה רע בירושלים ושהעירייה לא מצליחה לקדם בנייה, שימו לב להתחלות הבנייה:
כבר שלוש שנים שמתחילים כל שנה לבנות מעל 2,000 יח"ד בירושלים. לא שזה המון, אבל זה לא מובן מאליו, במיוחד לא בתקופה זו של ההקפאה האמריקאית מעבר לקו הירוק בעיר. (הנתונים כאן - מקווה שזה יעבוד...)
אז מה עושים עם זה?
אפשרות אחת היא ללכת טיפין טיפין, להוציא עוד פרוייקט ועוד תכנית - למצות מה שאפשר. נראה לי שזו הדרך העיקרית שבה בחרו בעירייה.
אפשרות אחרת היא ליצור תנאים להתחדשות וציפוף - גם כאן העירייה עושה לא מעט - בעיקר כל התכניות השכונתיות. מבדיקה שטחית שעשיתי אני יכול לומר שלפחות בגוננים, בין אם מתנגדים לתכנית השלד ובין אם תומכים בה - ישנן עשרות רבות של יחידות בתכניות נקודתיות בשלבים שונים של קידום. יש גם התחדשות בגדול - המכרז לפינוי-בינוי של אולסוונגר למשל, אבל לא נראה לי שאפשר לבנות על זה בעתיד הנראה לעין.
יש קידום של שימושי קרקע סחירים למיניהם - משרדים , מלונאות, תעשיית הי-טק. זו חשיבה מטרופולינית - העובדים, מקבלי השרות וכולי - לא חייבים לגור בעיר. כשתהיה רכבת מהירה, ומתישהו כנראה תהיה, זה יהיה מאוד רלוונטי.
ולבסוף - ספדי, או וריאציה עליו. יש הרבה אנשים שישמחו לראות את תכנית ספדי חוזרת לחיים. אני מקווה שהפעלת כל האמצעים הקודמים תצליח ליצור שינוי, אבל תקווה זה לא ממש כלי תכנוני שאפשר לעבוד איתו... נראה לי שיום ההכרעה החוזרת בעניין מערב ירושלים מתקרב, והקלפים של מתנגדי ספדי חלשים משהיו לפני חמש שנים, כשהתחלתי לכתוב את הבלוג.
מן הגרף עולה שהבניה הציבורית פחות או יותר יציבה מאז 2002, מה שירד משמעותית זו הבניה הפרטית - יכול להיות שאין ביקוש? או לפחות אין ביקוש למה שהשוק הפרטי מעוניין לבנות?
השבמחק"השוק הפרטי" הרי אינו פרטי לגמרי, ודאי שבירושלים. הוא עובד בתוך מערכת מאוד ריכוזית - ציבורית. אני מתכוון למערכת שמוציאה את המכרזים (על קרקע מינהל), מאשרת את התכניות, היתרי בנייה וכולי. אני לא חושב שהמוצר שמספק השוק הפרטי הוא מאוד שונה. ניתן אולי לומר שדווקא ביוזמה הציבורית, קטנה יותר מעורבות העירייה - מדובר בחלק גדול מהמקרים (אם לא בכולם) בתכניות של משרד השיכון.
השבמחקבנוסף, אני חושב שקשה לומר שבירושלים אין ביקוש - המחירים הרי מרקיעים שחקים. וחציון ההימצאות של דירה בשוק בדרך כלל נמוך מאוד. סביר יותר להניח שצוואר הבקבוק נמצא לא בביקוש, אלא באיתור שטחים לבנייה, קידום תכניות וכולי.
פרמטר אחד בו ניתן לבחון את השוני בין המוצרים (הציבורי והפרטי) הוא מספר החדרים בדירה. היוזמה הציבורית מוטה מאוד לכיוון של דירות 4 חדרים (גם בישראל וגם בירושלים). לצערי את המחסור בדירות קטנות יותר לא מנסה המדינה למלא.
אז גם אתה ובלוגך חוגגים 5? נהיה פופולארי :). מז"ט (באיחור של שלושה חודשים, מסתבר).
השבמחקהחשיבה המטרופולינית שאתה מדבר עליה - האם היא רק טובה לעיר? האם זה שהיא גם מעודדת מעבר אל מחוץ לעיר (בזכות הרכבת המהירה) לא עשויה להחליש (ולהקשיש) את העיר? מצד שני זה כמובן גם יביא יותר אנשים מבחוץ לצרוך שירותים בעיר, כך שהשאלה היא מה יהיה דומיננטי יותר.
תודה, עמוס
השבמחקהחשיבה המטרופולינית נראית לי טובה לעיר, אבל בלי קשר לדעתי - זה נראה לי עובדה קיימת. הקישוריות התחבורתית בתוך העיר משתפרת, מתישהו, כאמור, תהיה רכבת מהירה למרכז הארץ, שיעור בעלות על רכב עולה גם הוא. המסקנה שלי היא שאם אנחנו לא רוצים להפוך לפרבר של תל-אביב, כדאי שנהפוך למרכז מטרופוליני.
אם תהיה כאן תעסוקה, שירותים ברמה גבוהה, חינוך וכולי - הסיפור המטרופוליני יהיה דומיננטי. מה שייחודי בירושלים הוא ערי השינה שנמצאות בתוך גבול השיפוט. האם התושבים שבאים מפסגת זאב לעבוד בגבעת רם הם יוממים? מה זה משנה איך קוראים להם - מה שבטוח זה שאם לא יהיה כאן שרותים נורמליים ותעסוקה - גם הם יעדיפו לנסוע לעבוד בתל-אביב, אפילו אם תהיה להם דירה בונבונית ובזול בפסגת זאב.